לדלג לתוכן

שיחה:שרף

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
הוספת נושא
מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
תגובה אחרונה: לפני 9 שנים מאת כחלון בנושא בִּקֹּרֶת חבר־השופטים
ציון לשבח

ערך זה נכתב וצוין לשבח על ידי השופטים בתחרויות כתיבת הערכים לשנת 2015.


הערה

[עריכה]

שים לב שהמשפטים המדגימים צריכים להדגים את הפועל "שרף", ולא פועל אחר כמו "נשרף". ראובן מ. (שיחה) 12:05, 8 באוגוסט 2015 (IDT)תגובה

היי ראובן מ., תודה רבה על ההערה. אתקן Yammesicka (שיחה) 12:17, 8 באוגוסט 2015 (IDT)תגובה

בִּקֹּרֶת לדף בתחרות

[עריכה]

לכלל הערכים:

  • חשוב בעיני להוסיף לערך משפטים מדגימים מספרות יפה - הן להעשרת הקורא והן להדגמת רבד העברית החדשה שלפני העברית בת־ימינו.
  • מהי "קטגוריה:שרפים"? האם תרצה לפתוח קטגוריה עבור זן זה של מלאכים?
  • כאשר ישנם מספר ערכים בדף, הקטגוריות המתאימות לכל ערך תופענה בסוף הערך, ולא בסוף הדף.

שָׂרַף

[עריכה]
  • משפטים מדגימים:
    • כדאי לקשר את שמות האישים המופיעים בצטוטים לערכיהם בויקיפדיה. למשל כך: [[w:חיים נחמן ביאליק|חיים נחמן ביאליק]] או [[w:רש"י|רש"י]].
    • כדאי לקשר לטקסטים מלאים המצוטטים בערך. לדגמה: היצירה "כמה כוכב" נמצאת באתר שירונט ובאתרים אחרים.
  • נתוח דקדוקי:
    • החלף נא את השרש בנתוח הדקדוקי ל"שׂ־ר־ף" - שי"ן שמאלית ופ"א סופית.
  • גִזָּרוֹן:
    • גם לערכי סלנג ישנו גזרון. כדאי להוסיף מידע על משמעויות 2,3,4,5. מאמרים רלונטיים יתאימו גם לסעיף "קשורים חיצוניים"
  • סעיפי האגרון: "צירופים", "נגזרות", "מילים נרדפות" ,"ניגודים", "ראו גם":
    • לטעמי אפשר להעשיר יותר את סעיפי האגרון, ובפרט את סעיף הצרופים.
    • כתבת מספר הגדרות לערך. הוסף לצד כל קשור בסעיפי האגרון את מספר ההגדרה אליו הוא מתיחס. ראה לדגמה את הסעיף בסר#מילים נרדפות.
  • סעיפי "מידע נוסף", "קישורים חיצוניים", "סימוכין" ו"הערות שוליים":
    • לטעמי אפשר לותר על הקשורים החיצוניים מויקיפדיה ומויקישתוף.
  • תרגום:
    • חשוב לנסות ולתרגם את הערך לפחות לשפה האנגלית.
  • כללי:
  • הכותרות "מקור" ו"ביטויים קרובים" שיכות לערכי פתגמים. החלף נא אותן ב"גזרון" וב"צירופים" בהתאמה.

שְׂרָף

[עריכה]
  • משפטים מדגימים:
    • חשוב להוסיף לערך משפטים מדגימים מְגֻוָּנִים - כגון מהמקורות או מספרות יפה - ובפרט כאלו המדגימים שמושים שונים של המלה.
    • במשפטים המדגימים יש להדגיש את שם הערך המופיע בהם.
  • גִזָּרוֹן:
    • הצטוט מתקופת המשנה טוב, אך אינו מלמד על השתלשלות המלה. כדאי לעבור על מלונים אטימולוגיים (כגון יסטרוב, ועדיף עדכניים יותר).
  • סעיפי "מידע נוסף", "קישורים חיצוניים", "סימוכין" ו"הערות שוליים":
    • אם תוכל להרחיב על שנוי המשמעות ל"שמוש המודרני" של שְׂרָף, יהיה זה תכן מענין לסעיף "מידע נוסף".
  • כללי:
    • כדאי להגיה את הכתוב בערך.

שָׂרָף א

[עריכה]
  • הגדרות:
    • הגדרה מתבנית "מין חיה/דג/מלאך" אינה מיטבית לדעתי. נסה לתאר תכונות המיחדות את מושא הערך.
  • נתוח דקדוקי:
    • רצוי למלא את טבלת הנתוח הדקדוקי במלואה. בפרט:
      דרך התצורה של שם יכולה להיות אחת מהאפשרויות הבאות: יציקת שורש במשקל (הַמְּצֻיֶּנֶת באמצעות תבנית {{משקל}}); "בסיס + סיומת"; "הלחם בסיסים"; "שאילה" או "ראשי תיבות".
    • החלף נא את השרש בנתוח הדקדוקי ל"שׂ־ר־ף" - שי"ן שמאלית ופ"א סופית.
  • משפטים מדגימים:
    • חשוב להוסיף לערך משפטים מדגימים מְגֻוָּנִים - כגון מהמקורות או מספרות יפה - ובפרט כאלו המדגימים שמושים שונים של המלה.
    • לא מצאתי "הגדרה של פסח" בויקיטקסט :-)
  • גִזָּרוֹן:
    • נסה להרחיב על מקורות המלה. עבור מלים מהמקורות, כדאי לעתים להוסיף הערות לשוניות של פרשנים מסרתיים תחת הסעיף "פרשנים מפרשים".

שָׂרָף ב

[עריכה]
  • נתוח דקדוקי:
    • החלף נא את השרש בנתוח הדקדוקי ל"שׂ־ר־ף" - שי"ן שמאלית ופ"א סופית.
    • רצוי למלא את טבלת הנתוח הדקדוקי במלואה. בפרט:
      דרך התצורה של שם יכולה להיות אחת מהאפשרויות הבאות: יציקת שורש במשקל (הַמְּצֻיֶּנֶת באמצעות תבנית {{משקל}}); "בסיס + סיומת"; "הלחם בסיסים"; "שאילה" או "ראשי תיבות".
  • גִזָּרוֹן:
    • קביעה כפי שכתבת יש לגבות במקורות. אם אין לך מקור, הוסף נא תבנית {{מקור}}.
    • נסה להרחיב על מקורות המלה. עבור מלים מהמקורות, כדאי לעתים להוסיף הערות לשוניות של פרשנים מסרתיים תחת הסעיף "פרשנים מפרשים".

בהצלחה! כחלון (שיחה) 10:08, 23 באוגוסט 2015 (IDT)תגובה


בִּקֹּרֶת חבר־השופטים

[עריכה]

להלן בקרת חבר השופטים בתחרות הכתיבה:

ָשָׂרַף

[עריכה]
  • הטיפול במשמעויות טוב למדיי - רואים שיש השראה של רב־מילים, אך בכיווץ של משמעויות כפולות שם.
  • יש מקום לציין שבמקרא בדרך כלל אין מסתפקים בפועל שרף אלא בצירוף "שרף באש".
  • כדאי להעמיד את הקוראים על ההבחנה בין שימוש הפועל שרף כפועל יוצא (שרף את) ובין שימושו כפועל עומד (הפצע שורף לי) - במשמעות 3. כמו כן כדאי להביא כמה דוגמאות ל"שרף" במשמעות צרב או גרם לכווייה - מחומרים שונים (מים רותחים, תבלין חריף - נוסף על הכלור...).
  • בגיזרון - אין טעם לקביעה שהפועל מופיע "לראשונה" בספר שמות (אין מוקדם ומאוחר...). ועוד: צריך לציין שהפועל הוא מלשון המקרא ולבדוק אם יש קשרים בין פועל זה לפעלים אחרים כמו צרב, שרב (כך לפחות לפי אבן־שושן ודורש בדיקה).
  • 'שרף את הגשר' - נראה שמקובל 'שרף את הגשרים'.
  • אם כותבים בניין 'פעל' - יש לנקד, ומוטב לכתוב בניין קל.

שְׂרָף

[עריכה]
  • בניתוח הדקדוקי - בתעתיק saraf יש חוסר התאמה לניקוד הערך שְׂרף (בשווא בשי"ן); אכן הגייה זו רווחת, ויש להעיר על כך אבל במקום המתאים.
  • בעניין הרובד שבו המילה מופיעה - הדברים ברורים, ואכן המילה מופיעה לראשונה במשנה ואין צורך להביא בסעיף הגיזרון מובאה נוספת מן המשנה.
  • חסרה מובאה המדגימה את השימוש בשרף שאינו מן הטבע אלא תוצרת האדם.

שָׂרָף א

[עריכה]
  • רבים סבורים שיש לראות בשרף א ובשרף ב ערך אחד, שכן המלאך 'שרף' צורתו הייתה צורת נחש. עובדה זו אינה נזכרת כלל.
  • היה מקום להזכיר שזו אחת מהמילים היחידות מהמקרא שנשאלו לשפות רבות.

שָׂרָף ב

[עריכה]
  • בתנ"ך ואחר כך בספרות יש הצירוף "נחש שרף" וצריך להביאו בצירופים.
  • במובאות מן הספרות החדשה מוטב להביא דוגמה שאינה שיבוץ מקראי.
  • בניתוח הדקדוקי בהגייה לא סומנה ההברה המוטעמת.

כחלון (שיחה) 04:34, 24 בספטמבר 2015 (IDT)תגובה