מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
- שהאש שלטה בו, היה למאכולת אש.
- ”וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אָסֻרָה-נָּא וְאֶרְאֶה אֶת-הַמַּרְאֶה הַגָּדֹל הַזֶּה מַדּוּעַ לֹא-יִבְעַר הַסְּנֶה.“ (שמות ג, פסוק ג)
- ”וַיִּקְרָא שֵׁם-הַמָּקוֹם הַהוּא תַּבְעֵרָה כִּי-בָעֲרָה בָם אֵשׁ יְהֹוָה.“ (במדבר יא, פסוק ג)
- ”מִנֹּגַהּ נֶגְדּוֹ בָּעֲרוּ גַּחֲלֵי אֵשׁ.“ (שמואל א׳ כב, פסוק יג)
- ”...הִרְחִב מְדֻרָתָהּ אֵשׁ וְעֵצִים הַרְבֵּה נִשְׁמַת יְהוָה כְּנַחַל גָּפְרִית בֹּעֲרָה בָּהּ.“ (ישעיהו ל, פסוק לג)
- ”כִּי-קֵרְבוּ כַתַּנּוּר לִבָּם בְּאָרְבָּם כָּל-הַלַּיְלָה יָשֵׁן אֹפֵהֶם בֹּקֶר הוּא בֹעֵר כְּאֵשׁ לֶהָבָה.“ (הושע ז, פסוק ו)
- [סלנג] היה לעניין חשוב מאוד, לחוץ ודחוף.
- לֹא בָּעַר לִי לְהַקְשִׁיב לַתָּכְנִית "מַה בּוֹעֵר?" בְּהַגָּשַׁת רָזִי בַּרְקַאי.
| ניתוח דקדוקי – פועל
|
| כתיב מלא |
ביער
|
| שורש וגזרה |
ב־ע־ר
|
| בניין |
פִּעֵל
|
- הדליק באש
- ”לֹא-תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת.“ (שמות לה, פסוק ג)
- ”וְהָאֵשׁ עַל הַמִזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ לֹא תִכְבֶּה וּבִעֵר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן עֵצִים בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר...“ (ויקרא ו, פסוק ה)
- ”...וּבִעַרְתִּי אַחֲרֵי בֵית-יָרָבְעָם כַּאֲשֶׁר יְבַעֵר הַגָּלָל עַד-תֻּמּוֹ.“ (מלכים א׳ יד, פסוק י)
- ”הַבָּנִים מְלַקְּטִים עֵצִים וְהָאָבוֹת מְבַעֲרִים אֶת-הָאֵשׁ וְהַנָּשִׁים לָשׁוֹת בָּצֵק...“ (ירמיהו ז, פסוק יט)
- ”וְרָאוּ כָּל-בָּשָׂר כִּי אֲנִי יְהוָה בִּעַרְתִּיהָ לֹא תִּכְבֶּה.“ (יחזקאל כא, פסוק ד)
- ”וְאֶת-הַמְּנֹרוֹת וְנֵרֹתֵיהֶם לְבַעֲרָם כַּמִּשְׁפָּט לִפְנֵי הַדְּבִיר זָהָב סָגוּר.“ (דברי הימים ב׳ ד, פסוק כ)
- לשון המקרא רעה
- ”כִּי יַבְעֶר-אִישׁ שָׂדֶה אוֹ-כֶרֶם וְשִׁלַּח אֶת-בְּעִירֹה וּבִעֵר בִּשְׂדֵה אַחֵר מֵיטַב שָׂדֵהוּ וּמֵיטַב כַּרְמוֹ יְשַׁלֵּם.“ (שמות כב, פסוק ד)
- ”יְהוָה בְּמִשְׁפָּט יָבוֹא עִם-זִקְנֵי עַמּוֹ וְשָׂרָיו וְאַתֶּם בִּעַרְתֶּם הַכֶּרֶם גְּזֵלַת הֶעָנִי בְּבָתֵּיכֶם.“ (ישעיהו ג, פסוק יד)
- בהשאלה מן (1): כילה סילק והשמיד.
- ”יַד הָעֵדִים תִּהְיֶה-בּוֹ בָרִאשֹׁנָה לַהֲמִיתוֹ וְיַד כָּל-הָעָם בָּאַחֲרֹנָה וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ.“ (דברים יז, פסוק ז)
- ”...וּבִעַרְתִּי אַחֲרֵי בֵית-יָרָבְעָם כַּאֲשֶׁר יְבַעֵר הַגָּלָל עַד-תֻּמּוֹ.“ (מלכים א׳ יד, פסוק י)
- ”וְיֶתֶר הַקָּדֵשׁ אֲשֶׁר נִשְׁאַר בִּימֵי אָסָא אָבִיו בִּעֵר מִן הָאָרֶץ.“ (מלכים א׳ כב, פסוק מז)
- הגדרה (2) מופיעה פעמיים בלבד במקרא, בפסוקים לעיל. היא נגזרת מהמילה בְּעִיר.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
בער
|
| הגייה* |
baar
|
| חלק דיבר |
תואר
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
ב־ע־ר
|
| דרך תצורה |
משקל קֶטֶל
|
| נטיות |
ר׳ בֹּעֲרִים
|
- לשון המקרא שאינו יודע דבר, שלא קנה חכמה ודעת.
- ”וַאֲנִי-בַעַר וְלֹא אֵדָע; בְּהֵמוֹת הָיִיתִי עִמָּךְ.“ (תהלים עג, פסוק כב)
- ”בּינוּ בֹּעֲרִים בָּעָם; וּכְסִילִים מָתַי תַּשְֹכִּילוּ.“ (תהלים צד, פסוק ח)
- ”אֹהֵב מוּסָר אֹהֵב דָּעַת; וְשׂנֵא תוֹכַחַת בָּעַר.“ (משלי יב, פסוק א)
- ”כִּי־בַעַר אָנֹכִי מֵאִישׁ; וְלֹא־בִינַת אָדָם לִי.“ (משלי ל, פסוק ב)
