בער

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בָּעַר[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא בער
שורש וגזרה ב־ע־ר
בניין פָּעַל (קַל)
  1. שהאש שלטה בו, היה למאכולת אש.
    • ”וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אָסֻרָה-נָּא וְאֶרְאֶה אֶת-הַמַּרְאֶה הַגָּדֹל הַזֶּה מַדּוּעַ לֹא-יִבְעַר הַסְּנֶה.“ (שמות ג, פסוק ג)
    • ”וַיִּקְרָא שֵׁם-הַמָּקוֹם הַהוּא תַּבְעֵרָה כִּי-בָעֲרָה בָם אֵשׁ יְהֹוָה.“ (במדבר יא, פסוק ג)
    • ”מִנֹּגַהּ נֶגְדּוֹ בָּעֲרוּ גַּחֲלֵי אֵשׁ.“ (שמואל א׳ כב, פסוק יג)
    • ”...הִרְחִב מְדֻרָתָהּ אֵשׁ וְעֵצִים הַרְבֵּה נִשְׁמַת יְהוָה כְּנַחַל גָּפְרִית בֹּעֲרָה בָּהּ.“ (ישעיהו ל, פסוק לג)
    • ”כִּי-קֵרְבוּ כַתַּנּוּר לִבָּם בְּאָרְבָּם כָּל-הַלַּיְלָה יָשֵׁן אֹפֵהֶם בֹּקֶר הוּא בֹעֵר כְּאֵשׁ לֶהָבָה.“ (הושע ז, פסוק ו)
  2. [סלנג] היה לעניין חשוב מאוד, לחוץ ודחוף.
    • לֹא בָּעַר לִי לְהַקְשִׁיב לַתָּכְנִית "מַה בּוֹעֵר?" בְּהַגָּשַׁת רָזִי בַּרְקַאי.

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: burn‏‏‏‏

בִּעֵר[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא ביער
שורש וגזרה ב־ע־ר
בניין פִּעֵל
  1. הדליק באש
    • ”לֹא-תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת.“ (שמות לה, פסוק ג)
    • ”וְהָאֵשׁ עַל הַמִזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ לֹא תִכְבֶּה וּבִעֵר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן עֵצִים בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר...“ (ויקרא ו, פסוק ה)
    • ”...וּבִעַרְתִּי אַחֲרֵי בֵית-יָרָבְעָם כַּאֲשֶׁר יְבַעֵר הַגָּלָל עַד-תֻּמּוֹ.“ (מלכים א׳ יד, פסוק י)
    • ”הַבָּנִים מְלַקְּטִים עֵצִים וְהָאָבוֹת מְבַעֲרִים אֶת-הָאֵשׁ וְהַנָּשִׁים לָשׁוֹת בָּצֵק...“ (ירמיהו ז, פסוק יט)
    • ”וְרָאוּ כָּל-בָּשָׂר כִּי אֲנִי יְהוָה בִּעַרְתִּיהָ לֹא תִּכְבֶּה.“ (יחזקאל כא, פסוק ד)
    • ”וְאֶת-הַמְּנֹרוֹת וְנֵרֹתֵיהֶם לְבַעֲרָם כַּמִּשְׁפָּט לִפְנֵי הַדְּבִיר זָהָב סָגוּר.“ (דברי הימים ב׳ ד, פסוק כ)
  2. לשון המקרא רעה
    • ”כִּי יַבְעֶר-אִישׁ שָׂדֶה אוֹ-כֶרֶם וְשִׁלַּח אֶת-בְּעִירֹה וּבִעֵר בִּשְׂדֵה אַחֵר מֵיטַב שָׂדֵהוּ וּמֵיטַב כַּרְמוֹ יְשַׁלֵּם.“ (שמות כב, פסוק ד)
    • ”יְהוָה בְּמִשְׁפָּט יָבוֹא עִם-זִקְנֵי עַמּוֹ וְשָׂרָיו וְאַתֶּם בִּעַרְתֶּם הַכֶּרֶם גְּזֵלַת הֶעָנִי בְּבָתֵּיכֶם.“ (ישעיהו ג, פסוק יד)
  3. בהשאלה (1): כילה סילק והשמיד.
    • ”יַד הָעֵדִים תִּהְיֶה-בּוֹ בָרִאשֹׁנָה לַהֲמִיתוֹ וְיַד כָּל-הָעָם בָּאַחֲרֹנָה וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ.“ (דברים יז, פסוק ז)
    • ”...וּבִעַרְתִּי אַחֲרֵי בֵית-יָרָבְעָם כַּאֲשֶׁר יְבַעֵר הַגָּלָל עַד-תֻּמּוֹ.“ (מלכים א׳ יד, פסוק י)
    • ”וְיֶתֶר הַקָּדֵשׁ אֲשֶׁר נִשְׁאַר בִּימֵי אָסָא אָבִיו בִּעֵר מִן הָאָרֶץ.“ (מלכים א׳ כב, פסוק מז)

גיזרון[עריכה]

  • הגדרה (2) מופיעה פעמיים בלבד במקרא, בפסוקים לעיל. היא נגזרת מהמילה בְּעִיר.

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

בַּעַר[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא בער
הגייה* baar
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש ב־ע־ר
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ בֹּעֲרִים
  1. לשון המקרא שאינו יודע דבר, שלא קנה חכמה ודעת.
    • ”וַאֲנִי-בַעַר וְלֹא אֵדָע בְּהֵמוֹת הָיִיתִי עִמָּךְ.“ (תהלים עג, פסוק כב)
    • ”בּינוּ בֹּעֲרִים בָּעָם וּכְסִילִים מָתַי תַּשְֹכִּילוּ.“ (תהלים צד, פסוק ח)
    • ”אֹהֵב מוּסָר אֹהֵב דָּעַת וְשׂנֵא תוֹכַחַת בָּעַר.“ (משלי יב, פסוק א)
    • ”כִּי-בַעַר אָנֹכִי מֵאִישׁ וְלֹא-בִינַת אָדָם לִי.“ (משלי ל, פסוק ב)

גיזרון[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]