חדוה

חֶדְוָה

תחושה של אושר עילאי.
- ”...כִּי־קָדוֹשׁ הַיּוֹם לַאֲדֹנֵינוּ וְאַל־תֵּעָצֵבוּ כִּי־חֶדְוַת יהוה הִיא מָעֻזְּכֶם.“ (נחמיה ח, פסוק י)
- ”הוֹד וְהָדָר לְפָנָיו; עֹז וְחֶדְוָה בִּמְקֹמוֹ.“ (דברי הימים א׳ טז, פסוק כז)
- תחושת חדוה ממלאת אותי לפני ראש השנה.
שם פרטי לנקבה.
- הבלדה על חדווה ושלומיק

מן הפועל חָדָה המוכר בארמית (חדי) ונמצא פעמים ספורות במקרא.
המילה מופיעה שלוש פעמים בלבד במקרא, בפסוקים לעיל ובעזרא ו, פסוק טז בארמית המקראית.
אכדית: ḫadūtu – שמחה, עונג. ארמית: חֶדְוָה, חֶדְוְתָא.