מצר
מראה
לערך העוסק במֵצֵר, פועל בבינוני; ראו את צורת העבר, הֵצֵר.
מֵצַר
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | מצר (כתיב לא תקני: מיצר) |
| הגייה* | metsar |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | צ־ר־ר |
| דרך תצורה | משקל מִקְטָל |
| נטיות | ר׳ מֵצָרִים. מֵצָרָיו מֵצָרֶיהָ |
- לשון המקרא מעבר צר.
- ”מִן־הַמֵּצַר קָרָאתִי יָהּ; עָנָנִי בַמֶּרְחָב יָהּ.“ (תהלים קיח, פסוק ה)
- "לכל המיצרים יכולנו וגברנו / מכל המיצרים יצאנו עם איתן / עברנו את תש"ח, גם את סיני עברנו / אנחנו נעבור במיצרי טיראן" (אנחנו נעבור, מאת יחיאל מוהר)
- ”הים התיכון הוא ים בין-יבשתי הנמצא בין היבשות אסיה, אפריקה ואירופה. הים מחובר לאוקיינוס האטלנטי במצר־גיברלטר במערב, לים השחור במצרי־הדרדנלים והבוספורוס במזרח, ולים סוף באמצעות תעלת סואץ בדרום מזרח.“ (מתוך הערך הים התיכון בויקיפדיה)
- לשון המקרא בהשאלה מן (1): מצוקה, קושי, צרה.
- ”גָּלְתָה יְהוּדָה מֵעֹנִי וּמֵרֹב עֲבֹדָה הִיא יָשְׁבָה בַגּוֹיִם לֹא מָצְאָה מָנוֹחַ כָּל רֹדְפֶיהָ הִשִּׂיגוּהָ בֵּין הַמְּצָרִים.“ (איכה א, פסוק ג)
- "לכל המיצרים יכולנו וגברנו / מכל המיצרים יצאנו עם איתן / עברנו את תש"ח, גם את סיני עברנו / אנחנו נעבור במיצרי טיראן" (אנחנו נעבור, מאת יחיאל מוהר)
- לשון חז"ל בהשאלה מן (1): גבול מסומן, בדרך כלל של שדה.
- ”מצר ראובן מזרח ומערב, ומצר שמעון צפון ודרום“ (בבלי, מסכת בבא בתרא – דף סב, עמוד א)
| מצרי ים (משמאל) ומצרי יבשה (מימן) באיור ובתמונה (הגדרה 1) | |
גיזרון
[עריכה]צירופים
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]- גבול(2)



