מועקה
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מוּעָקָה[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | מועקה |
| הגייה* | mu'aka |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | ע־ו־ק |
| דרך תצורה | משקל מֻקְטָלָה |
| נטיות | ר׳ מוּעָקוֹת; מוּעָקַת־, מוּעָקוֹת־ |
- לשון המקרא לחץ, מצוקה, משא כבד מנשוא.
- ”הֲבֵאתָנוּ בַמְּצוּדָה שַׂמְתָּ מוּעָקָה בְמָתְנֵינוּ“ (תהלים סו, פסוק יא)
- ”הטירור הרצחני של הסכינאים והפטישאים יוצר מועקה בלב כל אדם בישראל והוא חש במצוקה קשה.“ ("מעריב", 25 באוקטובר 1990, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
גיזרון[עריכה]
- מן ע-ו-ק, הֵעִיק - לחץ.
ניגודים[עריכה]
תרגום[עריכה]
- אנגלית: distress