מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | באסה |
| הגייה* | ba'asa |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | ב־א־ס |
| דרך תצורה | משקל קַטְלָה |
| נטיות | ר׳ בָּאסוֹת |
- [סלנג] אכזבה, עגמת נפש, תחושה רעה.
- חיכיתי, חיכיתי, בכיתי, בכיתי, ומי לא בא? מיכאל. איזו באסה זאת הייתה.
- מערבית: بَأْسَاء (בַּאְסָאא) – אסון, מועקה, נגזרת של بائِس (בַּאִיס) – אומלל. האטימולוגיה העממית הקושרת אותה למילה بَعْصَة (בַּעְצַה) – תחיבת אצבע, בטעות יסודה.
| השורש באס |
|
השורש ב־א־ס הוא שורש מגזרת השלמים. גזור שם מן באסה.
| ב־א־ס |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
| קַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| נִפְעַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| הִפְעִיל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| הֻפְעַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| פִּעֵל |
בֵּאֵס |
מְבָאֵס |
יְבָאֵס |
בָּאֵס |
לְבָאֵס |
| פֻּעַל |
בֹּאַס |
מְבֹאָס |
יְבֹאַס |
-אין- |
-אין- |
| הִתְפַּעֵל |
הִתְבָּאֵס |
מִתְבָּאֵס |
יִתְבָּאֵס |
הִתְבָּאֵס |
לְהִתְבָּאֵס |
|
|