קטן
יש להוסיף לדף זה את הערך: קֹטֶן.
קָטָן (גם: קָטֹן א)[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | קטן |
| הגייה* | katan, katon |
| חלק דיבר | תואר |
| מין | זכר |
| שורש | ק־ט־ן |
| דרך תצורה | משקל קָטָל, משקל קָטֹל |
| נטיות | קְטַן־ 'גם׳ קְטֹן־; נ׳ קְטַנָּה, קְטַנַּת־; ר׳ קְטַנִּים, קְטַנֵּי־; נ"ר קְטַנּוֹת |
- לשון המקרא שאינו גדול, בעל מידה מצומצמת, צר מימדים.
- ”וַיְהִי בַּשְּׁבִעִית וַיֹּאמֶר, הִנֵּה־עָב קְטַנָּה כְּכַף־אִישׁ עֹלָה מִיָּם...“ (מלכים א׳ יח, פסוק מד)
- ”כִּי הִנֵּה יהוה מְצַוֶּה; וְהִכָּה הַבַּיִת הַגָּדוֹל רְסִיסִים, וְהַבַּיִת הַקָּטֹן בְּקִעִים.“ (עמוס ו, פסוק יא)
- ”זֶה הַיָּם גָּדוֹל וּרְחַב יָדָיִם; שָׁם־רֶמֶשׂ וְאֵין מִסְפָּר, חַיּוֹת קְטַנּוֹת עִם־גְּדֹלוֹת.“ (תהלים קד, פסוק כה)
- החליפה הזאת קטנה עלי.
- חדרי הלימודים בבית ספר זה קטנים מכדי להכיל 30 תלמידים בכיתה.
- צעיר מאוד, בגיל הרך.
- צעיר בהשוואה לאחר.
- ”וַנֹּאמֶר אֶל אֲדֹנִי יֶשׁ לָנוּ אָב זָקֵן וְיֶלֶד זְקֻנִים קָטָן וְאָחִיו מֵת וַיִּוָּתֵר הוּא לְבַדּוֹ לְאִמּוֹ וְאָבִיו אֲהֵבוֹ.“ (בראשית מד, פסוק כ)
- ”וַיִּהְיוּ בְּנֵי שָׁאוּל, יוֹנָתָן וְיִשְׁוִי וּמַלְכִּישׁוּעַ; וְשֵׁם שְׁתֵּי בְנֹתָיו – שֵׁם הַבְּכִירָה מֵרַב, וְשֵׁם הַקְּטַנָּה מִיכַל.“ (שמואל א׳ יד, פסוק מט)
- בעל חשיבות פחותה.
- ”וְשָׁפְטוּ אֶת־הָעָם בְּכָל־עֵת; אֶת־הַדָּבָר הַקָּשֶׁה יְבִיאוּן אֶל־מֹשֶׁה, וְכָל-הַדָּבָר הַקָּטֹן יִשְׁפּוּטוּ הֵם.“ (שמות יח, פסוק כו)
- ”וַתֹּאמֶר שְׁאֵלָה אַחַת קְטַנָּה אָנֹכִי שֹׁאֶלֶת מֵאִתָּךְ, אַל־תָּשֶׁב אֶת־פָּנָי...“ (מלכים א׳ ב, פסוק כ)
- [סלנג ישן] אבר המין הגברי.
- ”וַיְדַבְּרוּ אֵלָיו הַיְלָדִים אֲשֶׁר גָּדְלוּ אִתּוֹ לֵאמֹר [...] כֹּה תְּדַבֵּר אֲלֵיהֶם קָטָנִּי עָבָה מִמָּתְנֵי אָבִי“ (מלכים א׳ יב, פסוק י)
- אתה רוצה חוות דעת מקצועית על הקטן שלך? (מתוך פורום גברים)
- על הקטן של שיווה: חג האהבה ההודי. הפאלוס האינסופי של שיווה (מעריב 12/2/2010, מאת אורי יריב)
גזרון[עריכה]
צירופים[עריכה]
נגזרות[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
ניגודים[עריכה]
תרגום[עריכה]
רש"י יחזקאל ט"ז-47: פִּ֫יקוֹט. והוא מהצרפתית העתיקה.
קָטֹן ב (גם: קָטֵן, קָטַן)[עריכה]
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | קטון או קטן |
| שורש וגזרה | ק־ט־ן,גזרת השלמים
הפועל היחיד הניטה על שלושת משקליו של בניין קל |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- נעשה קטן, מידותיו הופחתו.
- לאחר שהרוצח הִביע חרטה על מעשיו, פסק הדיין לקולא, ועונשיו קָטֹנּו.
- לשון המקרא נתמעט או לא היה שווה ביחס לדבר מסוים.