מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
 יש להוסיף לדף זה את הערך: קֹטֶן.
|
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
קטן
|
| הגייה* |
katan, katon
|
| חלק דיבר |
תואר
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
ק־ט־ן
|
| דרך תצורה |
משקל קָטָל, משקל קָטֹל
|
| נטיות |
קְטַן־ 'גם׳ קְטֹן־; נ׳ קְטַנָּה, קְטַנַּת־; ר׳ קְטַנִּים, קְטַנֵּי־; נ"ר קְטַנּוֹת
|
- לשון המקרא שאינו גדול, בעל מידה מצומצמת, צר מימדים.
- ”וַיְהִי בַּשְּׁבִעִית וַיֹּאמֶר, הִנֵּה־עָב קְטַנָּה כְּכַף־אִישׁ עֹלָה מִיָּם...“ (מלכים א׳ יח, פסוק מד)
- ”כִּי הִנֵּה יהוה מְצַוֶּה; וְהִכָּה הַבַּיִת הַגָּדוֹל רְסִיסִים, וְהַבַּיִת הַקָּטֹן בְּקִעִים.“ (עמוס ו, פסוק יא)
- ”זֶה הַיָּם גָּדוֹל וּרְחַב יָדָיִם; שָׁם־רֶמֶשׂ וְאֵין מִסְפָּר, חַיּוֹת קְטַנּוֹת עִם־גְּדֹלוֹת.“ (תהלים קד, פסוק כה)
- החליפה הזאת קטנה עלי.
- חדרי הלימודים בבית ספר זה קטנים מכדי להכיל 30 תלמידים בכיתה.
- צעיר מאוד, בגיל הרך.
- ”וּמֵתוּ גְדֹלִים וּקְטַנִּים בָּאָרֶץ הַזֹּאת; לֹא יִקָּבֵרוּ וְלֹא־יִסְפְּדוּ לָהֶם, וְלֹא יִתְגֹּדַד וְלֹא יִקָּרֵחַ לָהֶם.“ (ירמיהו טז, פסוק ו)
- הילדה הקטנה שיחקה בארגז החול.
- צעיר בהשוואה לאחר.
- ”וַנֹּאמֶר אֶל אֲדֹנִי – יֶשׁ לָנוּ אָב זָקֵן, וְיֶלֶד זְקֻנִים קָטָן; וְאָחִיו מֵת, וַיִּוָּתֵר הוּא לְבַדּוֹ לְאִמּוֹ – וְאָבִיו אֲהֵבוֹ.“ (בראשית מד, פסוק כ)
- ”וַיִּהְיוּ בְּנֵי שָׁאוּל, יוֹנָתָן וְיִשְׁוִי וּמַלְכִּישׁוּעַ; וְשֵׁם שְׁתֵּי בְנֹתָיו – שֵׁם הַבְּכִירָה מֵרַב, וְשֵׁם הַקְּטַנָּה מִיכַל.“ (שמואל א׳ יד, פסוק מט)
- בעל חשיבות פחותה.
- ”וְשָׁפְטוּ אֶת־הָעָם בְּכָל־עֵת; אֶת־הַדָּבָר הַקָּשֶׁה יְבִיאוּן אֶל־מֹשֶׁה, וְכָל-הַדָּבָר הַקָּטֹן יִשְׁפּוּטוּ הֵם.“ (שמות יח, פסוק כו)
- ”וַתֹּאמֶר שְׁאֵלָה אַחַת קְטַנָּה אָנֹכִי שֹׁאֶלֶת מֵאִתָּךְ, אַל־תָּשֶׁב אֶת־פָּנָי...“ (מלכים א׳ ב, פסוק כ)
- [סלנג ישן] אבר המין הגברי.
- ”וַיְדַבְּרוּ אֵלָיו הַיְלָדִים אֲשֶׁר גָּדְלוּ אִתּוֹ לֵאמֹר [...] כֹּה תְּדַבֵּר אֲלֵיהֶם קָטָנִּי עָבָה מִמָּתְנֵי אָבִי“ (מלכים א׳ יב, פסוק י)
- אתה רוצה חוות דעת מקצועית על הקטן שלך? (מתוך פורום גברים)
- על הקטן של שיווה: חג האהבה ההודי. הפאלוס האינסופי של שיווה (מעריב 12/2/2010, מאת אורי יריב)
- אכדית: ḳatnu, קַתַּנֻ! היה דק (עפ"י מילון אב"ש); ארמית: קְטַן; חיתית: kattan, מתחת, למטה.
- ↑ רש"י יחזקאל ט"ז-47: פִּ֫יקוֹט. והוא מהצרפתית העתיקה.
קָטֹן ב (גם: קָטֵן, קָטַן)
[עריכה]- נעשה קטן, מידותיו הופחתו.
- לאחר שהרוצח הִביע חרטה על מעשיו, פסק הדיין לקולא, ועונשיו קָטֹנּו.
- לשון המקרא נתמעט או לא היה שווה ביחס לדבר מסוים.
- ”קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים וּמִכָּל הָאֱמֶת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת עַבְדֶּךָ; כִּי בְמַקְלִי עָבַרְתִּי אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה, וְעַתָּה הָיִיתִי לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת.“ (בראשית לב, פסוק יא)
