מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
לערך העוסק בפַּחַת תואר שלטוני צורת נסמך כנראה; ראו פחה.
|
- לשון חז"ל ירד בערכו הכמותי
- הוסיפו לכאן קישורים למונחים קרובים בוויקימילון.
ניתוח דקדוקי – פועל
|
כתיב מלא |
פיחת
|
שורש וגזרה |
פ־ח־ת
|
בניין |
פִּעֵל
|
- הוריד בערכו הכמותי
- לשון חז"ל גם לעצמו וגם לאחר
השורש פחת
|
השורש פ־ח־ת הוא שורש מגזרת השלמים. הפעלים בלשון חז"ל וארמית השורש מופיע בשמות עצם במקרא.
פ־ח־ת
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
פָּחַת
|
פּוֹחֵת
(ב׳ פעוּל: פָּחוּת)
|
יִפְחַת
|
פְּחַת
|
לְפְחוֹת
|
נִפְעַל
|
נִפְחַת
|
נִפְחָת
|
יִפָּחֵת
|
הִפָּחֵת
|
לְהִפָּחֵת
|
הִפְעִיל
|
הִפְחִית
|
מַפְחִית
|
יַפְחִית
|
הַפְחֵת
|
לְהַפְחִית
|
הֻפְעַל
|
הֻפְחַת
|
מֻפְחָת
|
יֻפְחַת
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
פִּחֵת
|
מְפַחֵת
|
יְפַחֵת
|
פַּחֵת
|
לְפַחֵת
|
פֻּעַל
|
פֻּחַת
|
מְפֻחָת
|
יְפֻחָת
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
הִתְפַּחֵת
|
מִתְפַּחֵת
|
יִתְפַּחֵת
|
הִתְפַּחֵת
|
לְהִתְפַּחֵת
|
| |
|
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
|
הגייה* |
|
חלק דיבר |
|
מין |
|
שורש |
ש־ר־ש
|
דרך תצורה |
|
נטיות |
|
- חסרון. ירידה בערך.
השורש פחת
|
השורש פ־ח־ת הוא שורש מגזרת השלמים. הפעלים בלשון חז"ל וארמית השורש מופיע בשמות עצם במקרא.
פ־ח־ת
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
פָּחַת
|
פּוֹחֵת
(ב׳ פעוּל: פָּחוּת)
|
יִפְחַת
|
פְּחַת
|
לְפְחוֹת
|
נִפְעַל
|
נִפְחַת
|
נִפְחָת
|
יִפָּחֵת
|
הִפָּחֵת
|
לְהִפָּחֵת
|
הִפְעִיל
|
הִפְחִית
|
מַפְחִית
|
יַפְחִית
|
הַפְחֵת
|
לְהַפְחִית
|
הֻפְעַל
|
הֻפְחַת
|
מֻפְחָת
|
יֻפְחַת
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
פִּחֵת
|
מְפַחֵת
|
יְפַחֵת
|
פַּחֵת
|
לְפַחֵת
|
פֻּעַל
|
פֻּחַת
|
מְפֻחָת
|
יְפֻחָת
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
הִתְפַּחֵת
|
מִתְפַּחֵת
|
יִתְפַּחֵת
|
הִתְפַּחֵת
|
לְהִתְפַּחֵת
|
| |
|
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
|
הגייה* |
|
חלק דיבר |
|
מין |
זכר ונקבה
|
שורש |
פ־ח־ח
|
דרך תצורה |
משקל קְטֶלֶת
|
נטיות |
ר׳ פְּחָתִים
|
- שוחה או חפירה שעשויים ליפול בהם ומהוים מכשול בדרך
- ”הִנֵּה עַתָּה הוּא נֶחְבָּא בְּאַחַת הַפְּחָתִים אוֹ בְּאַחַד הַמְּקוֹמֹת וְהָיָה כִּנְפֹל בָּהֶם “ (שמואל ב׳ יז, פסוק ט)
- ”וַיִּקְחוּ אֶת אַבְשָׁלוֹם וַיַּשְׁלִיכוּ אֹתוֹ בַיַּעַר אֶל הַפַּחַת הַגָּדוֹל וַיַּצִּבוּ עָלָיו גַּל אֲבָנִים גָּדוֹל מְאֹד“ (שמואל ב׳ יח, פסוק יז)
- קרוב אל פח. או משורש פ־ח־ת גירעון בקרקע[1].
השורש פחת
|
השורש פ־ח־ת הוא שורש מגזרת השלמים. הפעלים בלשון חז"ל וארמית השורש מופיע בשמות עצם במקרא.
פ־ח־ת
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
פָּחַת
|
פּוֹחֵת
(ב׳ פעוּל: פָּחוּת)
|
יִפְחַת
|
פְּחַת
|
לְפְחוֹת
|
נִפְעַל
|
נִפְחַת
|
נִפְחָת
|
יִפָּחֵת
|
הִפָּחֵת
|
לְהִפָּחֵת
|
הִפְעִיל
|
הִפְחִית
|
מַפְחִית
|
יַפְחִית
|
הַפְחֵת
|
לְהַפְחִית
|
הֻפְעַל
|
הֻפְחַת
|
מֻפְחָת
|
יֻפְחַת
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
פִּחֵת
|
מְפַחֵת
|
יְפַחֵת
|
פַּחֵת
|
לְפַחֵת
|
פֻּעַל
|
פֻּחַת
|
מְפֻחָת
|
יְפֻחָת
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
הִתְפַּחֵת
|
מִתְפַּחֵת
|
יִתְפַּחֵת
|
הִתְפַּחֵת
|
לְהִתְפַּחֵת
|
| |
|