מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
לערך העוסק בפַּחַת תואר שלטוני צורת נסמך כנראה; ראו פחה. |
- לשון חז"ל ירד בערכו הכמותי
ניתוח דקדוקי – פועל |
כתיב מלא | פיחת |
שורש וגזרה | פ־ח־ת |
בניין | פִּעֵל |
- הוריד בערכו הכמותי
- לשון חז"ל גם לעצמו וגם לאחר
השורש פחת |
השורש פ־ח־ת הוא שורש מגזרת השלמים. הפעלים בלשון חז"ל וארמית השורש מופיע בשמות עצם במקרא.
פ־ח־ת |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
קַל |
פָּחַת |
פּוֹחֵת
(ב׳ פעוּל: פָּחוּת) |
יִפְחַת |
פְּחַת |
לְפְחוֹת |
נִפְעַל |
נִפְחַת |
נִפְחָת |
יִפָּחֵת |
הִפָּחֵת |
לְהִפָּחֵת |
הִפְעִיל |
הִפְחִית |
מַפְחִית |
יַפְחִית |
הַפְחֵת |
לְהַפְחִית |
הֻפְעַל |
הֻפְחַת |
מֻפְחָת |
יֻפְחַת |
-אין- |
-אין- |
פִּעֵל |
פִּחֵת |
מְפַחֵת |
יְפַחֵת |
פַּחֵת |
לְפַחֵת |
פֻּעַל |
פֻּחַת |
מְפֻחָת |
יְפֻחָת |
-אין- |
-אין- |
הִתְפַּעֵל |
הִתְפַּחֵת |
מִתְפַּחֵת |
יִתְפַּחֵת |
הִתְפַּחֵת |
לְהִתְפַּחֵת |
|
|
ניתוח דקדוקי |
כתיב מלא | |
הגייה* | |
חלק דיבר | |
מין | |
שורש | ש־ר־ש |
דרך תצורה | |
נטיות | |
- חסרון. ירידה בערך.
השורש פחת |
השורש פ־ח־ת הוא שורש מגזרת השלמים. הפעלים בלשון חז"ל וארמית השורש מופיע בשמות עצם במקרא.
פ־ח־ת |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
קַל |
פָּחַת |
פּוֹחֵת
(ב׳ פעוּל: פָּחוּת) |
יִפְחַת |
פְּחַת |
לְפְחוֹת |
נִפְעַל |
נִפְחַת |
נִפְחָת |
יִפָּחֵת |
הִפָּחֵת |
לְהִפָּחֵת |
הִפְעִיל |
הִפְחִית |
מַפְחִית |
יַפְחִית |
הַפְחֵת |
לְהַפְחִית |
הֻפְעַל |
הֻפְחַת |
מֻפְחָת |
יֻפְחַת |
-אין- |
-אין- |
פִּעֵל |
פִּחֵת |
מְפַחֵת |
יְפַחֵת |
פַּחֵת |
לְפַחֵת |
פֻּעַל |
פֻּחַת |
מְפֻחָת |
יְפֻחָת |
-אין- |
-אין- |
הִתְפַּעֵל |
הִתְפַּחֵת |
מִתְפַּחֵת |
יִתְפַּחֵת |
הִתְפַּחֵת |
לְהִתְפַּחֵת |
|
|
ניתוח דקדוקי |
כתיב מלא | |
הגייה* | |
חלק דיבר | |
מין | זכר ונקבה |
שורש | פ־ח־ח |
דרך תצורה | משקל קְטֶלֶת |
נטיות | ר׳ פְּחָתִים |
- שוחה או חפירה שעשויים ליפול בהם ומהוים מכשול בדרך
- ”הִנֵּה עַתָּה הוּא נֶחְבָּא בְּאַחַת הַפְּחָתִים אוֹ בְּאַחַד הַמְּקוֹמֹת וְהָיָה כִּנְפֹל בָּהֶם “ (שמואל ב׳ יז, פסוק ט)
- ”וַיִּקְחוּ אֶת אַבְשָׁלוֹם וַיַּשְׁלִיכוּ אֹתוֹ בַיַּעַר אֶל הַפַּחַת הַגָּדוֹל וַיַּצִּבוּ עָלָיו גַּל אֲבָנִים גָּדוֹל מְאֹד“ (שמואל ב׳ יח, פסוק יז)
- קרוב אל פח. או משורש פ־ח־ת גירעון בקרקע[1].
השורש פחת |
השורש פ־ח־ת הוא שורש מגזרת השלמים. הפעלים בלשון חז"ל וארמית השורש מופיע בשמות עצם במקרא.
פ־ח־ת |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
קַל |
פָּחַת |
פּוֹחֵת
(ב׳ פעוּל: פָּחוּת) |
יִפְחַת |
פְּחַת |
לְפְחוֹת |
נִפְעַל |
נִפְחַת |
נִפְחָת |
יִפָּחֵת |
הִפָּחֵת |
לְהִפָּחֵת |
הִפְעִיל |
הִפְחִית |
מַפְחִית |
יַפְחִית |
הַפְחֵת |
לְהַפְחִית |
הֻפְעַל |
הֻפְחַת |
מֻפְחָת |
יֻפְחַת |
-אין- |
-אין- |
פִּעֵל |
פִּחֵת |
מְפַחֵת |
יְפַחֵת |
פַּחֵת |
לְפַחֵת |
פֻּעַל |
פֻּחַת |
מְפֻחָת |
יְפֻחָת |
-אין- |
-אין- |
הִתְפַּעֵל |
הִתְפַּחֵת |
מִתְפַּחֵת |
יִתְפַּחֵת |
הִתְפַּחֵת |
לְהִתְפַּחֵת |
|
|