מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | מצער |
| הגייה* | mits׳ar |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | צ־ע־ר ב |
| דרך תצורה | משקל מִקְטָל |
| נטיות | |
- הערך הקטן ביותר האפשרי; הגבול התחתון.
- ”הִנֵּה-נָא הָעִיר הַזֹּאת קְרֹבָה לָנוּס שָׁמָּה – וְהִוא מִצְעָר; אִמָּלְטָה נָּא שָׁמָּה, הֲלֹא מִצְעָר הִוא, וּתְחִי נַפְשִׁי.“ (בראשית יט, פסוק כ)
- ”וְהָיָה רֵאשִׁיתְךָ מִצְעָר, וְאַחֲרִיתְךָ יִשְׂגֶּה מְאֹד.“ (איוב ח, פסוק ז)
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | מצער |
| הגייה* | metsa'er |
| חלק דיבר | תואר |
| מין | זכר |
| שורש | צ־ע־ר א |
| דרך תצורה | משקל מְקַטֵּל |
| נטיות | נ׳ מְצַעֶרֶת , ר׳ מְצַעֲרִים, נ"ר מְצַעֲרוֹת |
- שגורם לצער.
- עקב תאונה מצערת שהותירה אותה נכה, היא נאלצה להפסיק לעבוד.
| השורש צער א |
|---|
|
השורש צ־ע־ר א הוא שורש מגזרת השלמים.
| צ־ע־ר |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
| קַל |
|
|
|
|
|
| נִפְעַל |
|
|
|
|
|
| הִפְעִיל |
|
|
|
|
|
| הֻפְעַל |
|
|
|
-אין- |
-אין- |
| פִּעֵל |
צִעֵר |
מְצַעֵר |
יְצַעֵר |
צַעֵר |
לְצַעֵר |
| פֻּעַל |
|
|
|
-אין- |
-אין- |
| הִתְפַּעֵל |
הִצְטַעֵר |
מִצְטַעֵר |
יִצְטַעֵר |
הִצְטַעֵר |
לְהִצְטַעֵר |
|
|
