מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
ייאוש
|
| הגייה* |
ye'ush
|
| חלק דיבר |
שם־עצם מופשט
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
י־א־ש
|
| דרך תצורה |
משקל קִטּוּל
|
| נטיות |
|
- אבדן תקווה.
- תחושת ויתור, חוסר רצון להמשיך.
- [תלמוד] מצב בו בעל אבידה התייאש מלהחזירה, ולכן האבדה מותרת למוצא, והוא אינו חייב להכריז (לחפש את בעל האבדה).
- מהתלמוד, במובן (3), על בסיס השורש המקראי.
מילים נרדפות[עריכה]
| השורש יאש
|
|
השורש י־א־שׁ הוא שורש מגזרת נפ"יו
שים לב-עה"פ גרונית.
נטיות הפעלים[עריכה]
| י־א־ש
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
| קַל
|
יָאַשׁ
|
יוֹאֵשׁ
|
יִיאַשׁ
|
-אין-
|
לִיאשׁ
|
| נִפְעַל
|
נוֹאַשׁ
|
נוֹאָשׁ
|
יִוָּאֵשׁ
|
הִוָּאֵשׁ
|
לְהִוָּאֵשׁ
|
| הִפְעִיל
|
|
|
|
|
|
| הֻפְעַל
|
|
|
|
-אין-
|
-אין-
|
| פִּעֵל
|
יִאֵשׁ
|
מְיָאֵש
|
יְיָאֵש
|
יָאֵש
|
לְיָאֵש
|
| פֻּעַל
|
יֹאַשׁ
|
מְיֹאָשׁ
|
יְיֹאַשׁ
|
-אין-
|
-אין-
|
| הִתְפַּעֵל
|
הִתְיָאֵשׁ
|
מִתְיָאֵשׁ
|
יִתְיָאֵשׁ
|
הִתְיָאֵשׁ
|
לְהִתְיָאֵשׁ
|
| |
|
