גיל

גִּיל א

עברית חדשה משך הקיום, הזמן שחלף מרגע צאתו של דבר לאויר העולם.
- ”...לָמָּה יִרְאֶה אֶת-פְּנֵיכֶם זֹעֲפִים מִן-הַיְלָדִים אֲשֶׁר כְּגִילְכֶם וְחִיַּבְתֶּם אֶת-רֹאשִׁי לַמֶּלֶךְ?“ (דניאל א, פסוק י)^[1]
- "בת עשרים וארבע, מעוניינת בחבר, / גבוה ומבין עד גיל שלושים אולי יותר" (יונתן שפירא, מאת איה כורם)
- "אם אחיה עד גיל מאתיים כלל לא אשתנה – / סירות אשיט במים, ארמון בחול אבנה" (לא רוצה לגדול, מאת עוזי חיטמן)
- בגיל שמונה טסתי לחו"ל.
- עלו השערות רבות לגבי גיל היקום.

המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל. קיים דמיון למילה הערבית جِيل (גִ'יל) – דור.
בלשון חז"ל בצירוף בן-גיל וכמו במקרא רק בצורת נסמך. במשמעות דומה לו בתכונות. ”אָחִיו שֶׁל רֹאשׁ וּבֶן גִּילוֹ שֶׁל רֹאשׁ“ (בבלי, מסכת מגילה – דף יא, עמוד א)^[2] ”ב[הֲאִם]שׁוּמָא מְצוּיָה בְּבֶן גִּילוֹ קָמִיפָלְגֵי [הֵם חֲלוּקִים] “ (בבלי, מסכת בבא מציעא – דף כז, עמוד ב)^[3]

ערך בוויקיפדיה: גיל

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: גיל האדם

ערך זה עוסק בשם עצם. לערך העוסק בפעל; ראו גיל (שורש), גל.

"גיל-כרמים", הוא צירוף הבא לתאר את שמחת החקלאים בבוא זמן הבציר פרופ' טור סיני העיר כי אין הגיון לשוני בצירוף המקראי "גיל-כעמים" לקמן: ”אַל-תִּשְׂמַח יִשְׂרָאֵל אֶל-גִּיל כָּעַמִּים, כִּי זָנִיתָ מֵעַל אֱלֹהֶיךָ; אָהַבְתָּ אֶתְנָן, עַל כָּל-גָּרְנוֹת דָּגָן“ (הושע ט, פסוק א), וכי הכוונה בכתיב ”אַל-תִּשְׂמַח יִשְׂרָאֵל אֶל-גִּיל כְרַמִים, כִּי זָנִיתָ מֵעַל אֱלֹהֶיךָ...“ (הושע ט, פסוק א), שלא ישמח ישראל כשמחת החקלאי בשעת בצירתו מיפני שסר חינו בעיני האל.
השוו ליוונית-עתיקה גֱלאֹ (γελάω) בהוראת: לצחוק.

השורש ג־י־ל הוא שורש מגזרת נע"ו/י.

↑ ראו גיזרון המשמעות המקראית אינה זהה לגמרי למובנה בעברית החדשה
↑ רש"י פירש (ואולי רק לפי ההקשר): בן מזלו, שניהן דעת אחת היה להן. גם ב ”בן גילו נוטל אחד משישים בחוליו“ (בבלי, מסכת בבא מציעא – דף ל, עמוד ב) נראה המפרשים שהוא בן מזלו ולא באותו גיל וכן מפורש בפירוש הגר"א שיוסף ויעקב-אב ובנו היו בני-גיל אחד בזה, שהיו דומים בתכונות
↑ רש"י: הנולד בשעתו שנולדו במזל אחד (האם שכיח שומא זהה לאדם אחר שזהה לו בגורמים לזה)