”רובץ ולא רבצן רובץ ולא עומד תחת משאו ולא מפורק תחת משאו משאוי שיכול לעמוד בו ואי אמרת צער בעלי חיים דאורייתא מה לי רובץ ומה לי רבצן ומה לי עומד“ (בבלי, מסכת בבא מציעא – דף לג, עמוד א)
”צער-בעלי-חיים! – חזרה מרים אחרי דברי אָביה ופניה הפיקו יאוש נורא.ברגע ההוא שכחה הבת את הנדוניה שלה והאב – את מקור פּרנסתו, ושניהם השתתפו בצערה של בהמתם המפרכסת ברגליה. ברגע ההוא היתה הפּרה בעיניהם נפש חיה ובמכאובה גם להם כאב.“ (שתי מיתות, מאת ראובן בריינין, בפרויקט בן יהודה)