לדלג לתוכן

ערבה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

עֲרָבָה א

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא ערבה
הגייה* ׳arava
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ע־ר־ב
דרך תצורה משקל קְטָלָה
נטיות ר׳ עֲרָבוֹת או עֲרָבִים
ארבעת המינים: אתרוג, לולב, הדס, וערבה.
ערבה בוכיה
  1. לשון המקרא סוג של עץ נשיר (Salix) ממשפחת הערבתיים, הגדל בעיקר על גדות נחלים. המין הנפוץ בארץ הוא ערבה מחודדת. כצמח נוי נפוצה הערבה הבוכיה שמוצאה מסין. נמנית עם ארבעת המינים.
    • ”וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ-עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל“ (ויקרא כג, פסוק מ).
    • ”עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ בְּזָכְרֵנוּ אֶת-צִיּוֹן. עַל עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ תָּלִינוּ כִּנֹּרוֹתֵינוּ.“ (תהלים קלז, פסוקים אב)
    • ”ר׳ יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: שְׁלוֹשָׁה הֲדַסִּים וּשְׁתֵּי עֲרָבוֹת, לוּלָב אֶחָד וְאֶתְרוֹג אֶחָד“ (משנה, מסכת סוכהפרק ג, משנה ד)
    • ”וְהָעֲנִיִּים מְבִיאִין אוֹתָם בְּסַלֵּי נְצָרִים שֶׁל עֲרָבָה קְלוּפָה“ (משנה, מסכת בכוריםפרק ג, משנה ח)

גזרון

[עריכה]
  • המילה משותפת למספר לשונות שמיות. כגון; ארמית: ܥܱܪܒܬ݂ܴܐ‎ (עַרְבְּתָּא); ערבית: غَرَب (עַ'רַבּ).

צירופים

[עריכה]

תרגום

[עריכה]
  • איטלקית: salice‏‏‏‏
  • אינדונזית: dedalu‏‏‏‏
  • אירית: saileach‏‏‏‏
  • אנגלית: willow‏‏‏‏
  • אספרנטו: saliko‏‏‏‏
  • ארמית: עַרְבְּתָא‎, חִילָּפָא‎
  • ארמנית: ուռենի‏‏‏‏ (תעתיק: uṙeni)
  • גרוזינית: ტირიფი‏‏‏‏ (תעתיק: ṭiripi)
  • גרמנית: Weide‏‏‏‏
  • הולנדית: wilg‏‏‏‏
  • הונגרית: fűzfa‏‏‏‏
  • וייטנמית: liễu‏‏‏‏
  • טגלית: sawse‏‏‏‏
  • טורקית: söğüt‏‏‏‏
  • יוונית: ιτιά‏‏‏‏ (תעתיק: itiá)
  • יידיש: ווערבע‎‏‏‏‏
  • יפנית: ‏‏‏‏ (תעתיק: yanagi)
  • כורדית: ‏‏‏‏
  • לטינית: salix‏‏‏‏
  • נורווגית: vier‏‏‏‏
  • ספרדית: sauce‏‏‏‏
  • ערבית: صَفْصَاف‏‏‏‏ (תעתיק: צַפְצָאף)
  • פולנית: wierzba‏‏‏‏
  • פורטוגלית: salgueiro‏‏‏‏
  • פינית: paju‏‏‏‏
  • פרסית: بید‎‏‏‏‏ (תעתיק: ביד)
  • צ'כית: vrba‏‏‏‏
  • צרפתית: saule‏‏‏‏
  • קוריאנית: 버들‏‏‏‏ (תעתיק: beodeul)
  • רומנית: salcie‏‏‏‏
  • רוסית: ива‏‏‏‏ (תעתיק: íva)
  • שוודית: pil‏, vide‏‏‏‏
  • תאילנדית: ต้นหลิว‏‏‏‏ (תעתיק: ton lio)

ראו גם

[עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכה]
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: ערבה (צמח)
ויקימינים טקסונומיה בוויקימינים: Salix
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ערבה

עֲרָבָה ב

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא ערבה
הגייה* ׳arava
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ע־ר־ב
דרך תצורה משקל קְטָלָה
נטיות ר׳ עֲרָבוֹת
זוג דישונים בערבה
  1. חבל ארץ מישורי שבו כמות המשקעים קטנה והצמחיה דלה, שיחים נמוכים ועשב מועט.
    • ”רְאוּ אָנֹכִי מִתְמַהְמֵהַּ בְּעַרְבוֹת הַמִּדְבָּר עַד בּוֹא דָבָר מֵעִמָּכֶם לְהַגִּיד לִי.“ (שמואל ב׳ טו, פסוק כח)
    • ”יְשֻׂשׂוּם מִדְבָּר וְצִיָּה וְתָגֵל עֲרָבָה וְתִפְרַח כַּחֲבַצָּלֶת.“ (ישעיהו לה, פסוק א)
  2. לשון המקרא אזור מישורי בארץ ישראל המשתרע מים המלח ועד מפרץ אילת.
    • וְהָעֲרָבָה עַד יָם כִּנְרוֹת מִזְרָחָה וְעַד יָם הָעֲרָבָה יָם הַמֶּלַח מִזְרָחָה דֶּרֶךְ בֵּית הַיְשִׁמוֹת וּמִתֵּימָן תַּחַת אַשְׁדּוֹת הַפִּסְגָּה.“ (יהושע יב, פסוק ג).

גיזרון

[עריכה]
  • על פי מילון אב"ש השלם, 2010: אולי קרוב אל "חרב"; ערבית: עַ'רַבַּ, להרחיק.

צירופים

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכה]
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: ערבה (גאוגרפיה)
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: הערבה

עֲרֻבָּה

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא ערובה
הגייה* ׳aruba
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ע־ר־ב
דרך תצורה משקל קְטֻלָּה
נטיות ר׳ עֲרֻבּוֹת
  1. דבר המופקד בידי צד אחר במטרה לאלץ ולהבטיח מילוי חובה או תשלום.
    • ”אָדָם חֲסַר לֵב תּוֹקֵעַ כָּף עֹרֵב עֲרֻבָּה לִפְנֵי רֵעֵהוּ.“ (משלי יז, פסוק יח)
    • ” וְאֶת אַחֶיךָ תִּפְקֹד לְשָׁלוֹם וְאֶת עֲרֻבָּתָם תִּקָּח“ (שמואל א׳ יז, פסוק יח)

גיזרון

[עריכה]
  • משורש עָרַב

פרשנים מפרשים

[עריכה]
  • בשמואל א י"ז: הפשטנים (רד"ק, ר"י כספי, רלב"ג) פירשו שבקש ישי מדוד לשלם חובותיהם של אחיו על הוצאות שהוציאו במחנה ולהשיב את המשכונות שנתנו בחובם, שהרי לא לקחו ממון רב למלחמה.

צירופים

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]

עֲרֵבָה

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא עריבה
הגייה* ׳areva
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ע־ר־ב
דרך תצורה משקל קְטֵלָה
נטיות ר׳ עֲרֵבוֹת; עֲרֵבַת־, ר׳ עֲרֵבוֹת־
  1. לשון חז"ל כלי קיבול ללישת בצק; גיגית.[1]
    • ”רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, וּבִלְבַד שֶׁיִּהְיוּ עוֹשִׂין מֵעֵין מְלַאכְתָּן, שִׁבְרֵי עֲרֵבָה לָצוּק לְתוֹכָן מִקְפָּה, וְשֶׁל זְכוּכִית לָצוּק לְתוֹכָן שָׁמֶן.“ (משנה, מסכת שבתפרק יז, משנה ה)
    • ”כִּסֵּא שֶׁקְּבָעוֹ בָּעֲרֵבָה, בֵּית שַׁמַּאי מְטַמְּאִין, וּבֵית הִלֵּל מְטַהֲרִין.“ (משנה, מסכת עדיותפרק א, משנה יא)
    • ”שָׁלֹשׁ עֲרֵבוֹת הֵן; עֲרֵבָה מִשְּׁנֵי לֹג וְעַד תִּשְׁעָה קַבִּין שֶׁנִּסְדְּקָה, טְמֵאָה מִדְרָס.“ (משנה, מסכת כליםפרק כד, משנה ג)
    • ”שְׁתֵּי אֲבָנִים שֶׁהִקִּיפָן זוֹ לָזוֹ וַעֲשָׂאָן שֹׁקֶת, וְכֵן שְׁתֵּי עֲרֵבוֹת, וְכֵן הַשֹּׁקֶת שֶׁנֶּחְלְקָה, הַמַּיִם שֶׁבֵּינֵיהֶם אֵינָן מְקֻדָּשִׁין.“ (משנה, מסכת פרהפרק ה, משנה ט)
    • עֲרֵבָה שֶׁיָּרַד הַדֶּלֶף לְתוֹכָהּ, הַנִּתָּזִין וְהַצָּפִין אֵינָן בְּכִי יֻתַּן.“ (משנה, מסכת מכשיריןפרק ד, משנה ה)
  2. לשון חז"ל (ימאות) סירת משא קטנה ושטוחת־תחתית לטעינה ולפריקה של ספינות; ארבה.[2]

גיזרון

[עריכה]
  • מן ע-ר-ב.

מידע נוסף

[עריכה]
  • את עריבת הירדן מילאו במטען בהיותה במים וגררו והעלו לחוף כדי לפרוק אותה, או טענו בחוף ואחר כך גררו והורידו למים. כל עוד נמצאה הסירה רק בים נחשבה טהורה, אך משעה שהועלתה לחוף - טמאה. ואם חציה בחוף וחציה בים - טהורה.[3]
  • המילה σκάφη‏‏‏‏ (סְקָאפֵה) ביוונית גם היא בעלת שתי משמעויות: "סירה קטנה" וגם "גיגית" או "עריבה" ללישת בצק.[4]

תרגום

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]

סימוכין

[עריכה]
  1. M. Yastrov, A Dictionary of the Targumim, the Talmud etc., p. 1117
  2. M. Yastrov, p. 1117
  3. Daniel Sperber, Nautica Talmudica, 1986. pp. 77-79
  4. σκάφη in: Liddle-Scott-Jones, A Greek English Lexicon, 1940.