ערבה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

עֲרָבָה א[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא ערבה
הגייה* ׳arava
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ע־ר־ב
דרך תצורה משקל קְטָלָה
נטיות ר׳ עֲרָבוֹת או עֲרָבִים
ארבעת המינים: אתרוג, לולב, הדס, וערבה.
ערבה בוכיה
  1. סוג של עץ נשיר ממשפחת הערבתיים, הגדל בעיקר על גדות נחלים. המין הנפוץ בארץ הוא ערבה מחודדת. כצמח נוי נפוצה הערבה הבוכיה שמוצאה מסין. נמנית עם ארבעת המינים.
    • ”וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ-עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל“ (ויקרא כג, פסוק מ).
    • ”עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ בְּזָכְרֵנוּ אֶת-צִיּוֹן. עַל עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ תָּלִינוּ כִּנֹּרוֹתֵינוּ.“ (תהלים קלז, פסוקים אב)

גזרון[עריכה]

  • יתכן מן שפה קדם אינדו-ארופית: (אָרבּ arbh) =(עשוי) עץ .
  • רוסית: (דְרֵוֹו дерево‏‏‏‏) =עץ. קדם-גרמנית: (אֲרבְּאֹ arbō)

צירופים[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • איטלקית: salice‏‏‏‏
  • אינדונזית: dedalu‏‏‏‏
  • אירית: sail‏‏‏‏
  • אמהרית: አኻያ‏‏‏‏ (תעתיק: ʾäxaya)
  • אנגלית: willow‏‏‏‏
  • ארמית: אחוונא, ערבתא
  • גרמנית: Weide‏‏‏‏
  • הולנדית: wilg‏‏‏‏
  • הונגרית: fűzfa‏‏‏‏
  • טורקית: söğüt‏‏‏‏
  • יוונית: ιτιά‏‏‏‏ (תעתיק: itiá)
  • יפנית: ‏‏‏‏ (תעתיק: yanagi)
  • כורדית: ‏‏‏‏
  • לטינית: salix‏‏‏‏
  • נורווגית: vier‏‏‏‏
  • סווהילית: mwerebi‏‏‏‏
  • ספרדית: sauce‏‏‏‏
  • סלובנית: vrba‏‏‏‏
  • ערבית: صَفْصَاف‏‏‏‏ (תעתיק: צַפְצָאף)
  • פולנית: wierzba‏‏‏‏
  • פורטוגזית: salgueiro‏‏‏‏
  • צ'כית: vrba‏‏‏‏
  • צרפתית: saule‏‏‏‏
  • קוריאנית: 버드나무‏‏‏‏ (תעתיק: beodeunamu)
  • רומנית: salcie‏‏‏‏
  • רוסית: ива‏‏‏‏ (תעתיק: íva)

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

  • ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: ערבה (צמח)
    ויקימינים טקסונומיה בוויקימינים: Salix
    ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ערבה

עֲרָבָה ב[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא ערבה
הגייה* ׳arava
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ע־ר־ב
דרך תצורה משקל קְטָלָה
נטיות ר׳ עֲרָבוֹת
  1. חבל ארץ מישורי שבו כמות המשקעים קטנה והצמחיה דלה, שיחים נמוכים ועשב מועט.
    • ” עַל כֵּן הִכָּם אַרְיֵה מִיַּעַר זְאֵב עֲרָבוֹת יְשָׁדְדֵם נָמֵר שֹׁקֵד עַל עָרֵיהֶם כָּל הַיּוֹצֵא מֵהֵנָּה יִטָּרֵף כִּי רַבּוּ פִּשְׁעֵיהֶם עָצְמוּ משבותיהם [מְשׁוּבוֹתֵיהֶם].“ (ירמיהו ה, פסוק ו).
    • ”יְשֻׂשׂוּם מִדְבָּר וְצִיָּה וְתָגֵל עֲרָבָה וְתִפְרַח כַּחֲבַצָּלֶת.“ (ישעיהו לה, פסוק א)
  2. לשון המקרא אזור בארץ ישראל, המישור מים המלח ועד מפרץ אילת.
    • וְהָעֲרָבָה עַד יָם כִּנְרוֹת מִזְרָחָה וְעַד יָם הָעֲרָבָה יָם הַמֶּלַח מִזְרָחָה דֶּרֶךְ בֵּית הַיְשִׁמוֹת וּמִתֵּימָן תַּחַת אַשְׁדּוֹת הַפִּסְגָּה.“ (יהושע יב, פסוק ג).

גיזרון[עריכה]

  • מקראי
  • השערה אחת קושרת ערבה במילה האתיופית 'עַבָּרָה' שפירושה עקרות, סטריליות בהתייחס להיעדר הצמחייה. השערה אחרת קושרת המילה למילה הערבית הקדומה ע'רב, הקשורה בפרישה או התרחקות מתחום או אזור.

צירופים[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: ערבה (גאוגרפיה)
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: הערבה

עֲרֻבָּה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא ערובה
הגייה* ׳aruba
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ע־ר־ב
דרך תצורה משקל קְטֻלָּה
נטיות ר׳ עֲרֻבּוֹת
  1. משהו, חפץ, כסף, שמפקידים בכדי להבטיח מילוי חובה או תשלום חוב.
    • ”אָדָם חֲסַר לֵב תּוֹקֵעַ כָּף עֹרֵב עֲרֻבָּה לִפְנֵי רֵעֵהוּ.“ (משלי יז, פסוק יח))
    • ” וְאֶת אַחֶיךָ תִּפְקֹד לְשָׁלוֹם וְאֶת עֲרֻבָּתָם תִּקָּח“ (שמואל א׳ יז, פסוק יח)

גיזרון[עריכה]

  • משורש עָרַב

פרשנים מפרשים[עריכה]

  • בשמואל א י"ז: חז"ל פירשו שבקש ישי מדוד לקחת מאחיו גטין לנשותיהן (פן ימותו במלחמה).

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

עֲרֵבָה וגם עֲרֵיבָה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא ערבה
הגייה* ׳areva
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ע־ר־ב
דרך תצורה משקל קְטֵלָה
נטיות ר׳ עֲרֵבוֹת; עֲרֵבַת־, ר׳ עֲרֵבוֹת־
  1. לשון חז"ל כלי קיבול ללישת בצק; גיגית.
    • "בצק שבסדקי ערבה, אם יש כזית במקום אחד, חייב לבער" (משנה פסחים ג ב).
    • "שלוש עריבות הן: עריבה משני לוג ועד תשעה קבין שנסדקה, טמאה מדרס." (משנה כלים כד ג)
    • " בו ביום נמנו וגמרו על עריבת הרגליים, שהיא משני לוגין ועד תשעת קבין שנסדקה־שהיא טמאה מדרס" (משנה ידים ד א).
  2. לשון חז"ל סירת משא קטנה ושטוחת־תחתית לטעינה ולפריקה של ספינות; ארבה.
    • "עריבת הירדן למה היא טמאה? שממלאין אותה פירות ומוליכין אותה מן הים ליבשה ומן היבשה לים." (ירושלמי שבת דף ל ב).
    • "ת"ר קב לכתף אדריב לעריבה כור לספינה שלשת כורים לבורני גדולה." (בבא מציעא פ ב)

גיזרון[עריכה]

  • מן ע-ר-ב.

מידע נוסף[עריכה]

  • את עריבת הירדן מילאו במטען בהיותה במים וגררו והעלו לחוף כדי לפרוק אותה, או טענו בחוף ואחר כך גררו והורידו למים. כל עוד נמצאה הסירה רק בים נחשבה טהורה, אך משעה שהועלתה לחוף - טמאה. ואם חציה בחוף וחציה בים - טהורה.[1]
  • המילה σκάφη ביוונית גם היא בעלת שתי משמעויות: "סירה קטנה" וגם "גיגית" או "עריבה" ללישת בצק.

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

סימוכין[עריכה]

  1. D. Sperber, Nautica Talmudica, 1986. pp. 77-79