מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
עֲרָבָה א [ עריכה ]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
ערבה
הגייה *
׳arava
חלק דיבר
שם־עצם
מין
נקבה
שורש
ע־ר־ב
דרך תצורה
משקל קְטָלָה
נטיות
ר׳ עֲרָבוֹת או עֲרָבִים
ארבעת המינים: אתרוג , לולב , הדס , וערבה.
ערבה בוכיה
סוג של עץ נשיר ממשפחת הערבתיים, הגדל בעיקר על גדות נחלים . המין הנפוץ בארץ הוא ערבה מחודדת . כצמח נוי נפוצה הערבה הבוכיה שמוצאה מסין. נמנית עם ארבעת המינים .
”וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ-עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל“ (ויקרא כג , פסוק מ ) .
”עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ בְּזָכְרֵנוּ אֶת-צִיּוֹן. עַל עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ תָּלִינוּ כִּנֹּרוֹתֵינוּ.“ (תהלים קלז , פסוקים א – ב )
ארמית: עֲרַבְתָּא; ערבית: עַ'רַבּ.
אנגלית: willow
ארמית: אחוונא, ערבתא
גרמנית: Weide
יוונית: ιτιά (תעתיק: itiá)
לטינית: salix
ערבית: صَفْصَاف (תעתיק: צַפְצָאף)
צרפתית: saule
רוסית: ива (תעתיק: íva)
קישורים חיצוניים [ עריכה ]
טקסונומיה בוויקימינים:
Salix תמונות ומדיה בוויקישיתוף:
ערבה
עֲרָבָה ב [ עריכה ]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
ערבה
הגייה *
׳arava
חלק דיבר
שם־עצם
מין
נקבה
שורש
ע־ר־ב
דרך תצורה
משקל קְטָלָה
נטיות
ר׳ עֲרָבוֹת
זוג דישונים בערבה
חבל ארץ מישורי שבו כמות המשקעים קטנה והצמחיה דלה, שיחים נמוכים ועשב מועט.
”רְאוּ אָנֹכִי מִתְמַהְמֵהַּ בְּעַרְבוֹת הַמִּדְבָּר עַד בּוֹא דָבָר מֵעִמָּכֶם לְהַגִּיד לִי.“ (שמואל ב׳ טו , פסוק כח )
”יְשֻׂשׂוּם מִדְבָּר וְצִיָּה וְתָגֵל עֲרָבָה וְתִפְרַח כַּחֲבַצָּלֶת.“ (ישעיהו לה , פסוק א )
לשון המקרא אזור מישורי בארץ ישראל המשתרע מים המלח ועד מפרץ אילת .
”וְהָעֲרָבָה עַד יָם כִּנְרוֹת מִזְרָחָה וְעַד יָם הָעֲרָבָה יָם הַמֶּלַח מִזְרָחָה דֶּרֶךְ בֵּית הַיְשִׁמוֹת וּמִתֵּימָן תַּחַת אַשְׁדּוֹת הַפִּסְגָּה.“ (יהושע יב , פסוק ג ) .
על פי מילון אב"ש השלם, 2010: אולי קרוב אל "חרב"; ערבית: עַ'רַבַּ, להרחיק.
קישורים חיצוניים [ עריכה ]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
ערובה
הגייה *
׳aruba
חלק דיבר
שם־עצם
מין
נקבה
שורש
ע־ר־ב
דרך תצורה
משקל קְטֻלָּה
נטיות
ר׳ עֲרֻבּוֹת
דבר המופקד בידי צד אחר במטרה לאלץ ולהבטיח מילוי חובה או תשלום .
”אָדָם חֲסַר לֵב תּוֹקֵעַ כָּף עֹרֵב עֲרֻבָּה לִפְנֵי רֵעֵהוּ.“ (משלי יז , פסוק יח )
” וְאֶת אַחֶיךָ תִּפְקֹד לְשָׁלוֹם וְאֶת עֲרֻבָּתָם תִּקָּח“ (שמואל א׳ יז , פסוק יח )
פרשנים מפרשים [ עריכה ]
בשמואל א י"ז: הפשטנים (רד"ק, ר"י כספי, רלב"ג) פירשו שבקש ישי מדוד לשלם חובותיהם של אחיו על הוצאות שהוציאו במחנה ולהשיב את המשכונות שנתנו בחובם, שהרי לא לקחו ממון רב למלחמה.
מילים נרדפות [ עריכה ]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
עריבה
הגייה *
׳areva
חלק דיבר
שם־עצם
מין
נקבה
שורש
ע־ר־ב
דרך תצורה
משקל קְטֵלָה
נטיות
ר׳ עֲרֵבוֹת; עֲרֵבַת־, ר׳ עֲרֵבוֹת־
לשון חז"ל כלי קיבול ללישת בצק; גיגית.[1]
”רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, וּבִלְבַד שֶׁיִּהְיוּ עוֹשִׂין מֵעֵין מְלַאכְתָּן, שִׁבְרֵי עֲרֵבָה לָצוּק לְתוֹכָן מִקְפָּה, וְשֶׁל זְכוּכִית לָצוּק לְתוֹכָן שָׁמֶן.“ (משנה, מסכת שבת – פרק יז, משנה ה )
”כִּסֵּא שֶׁקְּבָעוֹ בָּעֲרֵבָה , בֵּית שַׁמַּאי מְטַמְּאִין, וּבֵית הִלֵּל מְטַהֲרִין.“ (משנה, מסכת עדיות – פרק א, משנה יא )
”שָׁלֹשׁ עֲרֵבוֹת הֵן; עֲרֵבָה מִשְּׁנֵי לֹג וְעַד תִּשְׁעָה קַבִּין שֶׁנִּסְדְּקָה, טְמֵאָה מִדְרָס.“ (משנה, מסכת כלים – פרק כד, משנה ג )
”שְׁתֵּי אֲבָנִים שֶׁהִקִּיפָן זוֹ לָזוֹ וַעֲשָׂאָן שֹׁקֶת, וְכֵן שְׁתֵּי עֲרֵבוֹת , וְכֵן הַשֹּׁקֶת שֶׁנֶּחְלְקָה, הַמַּיִם שֶׁבֵּינֵיהֶם אֵינָן מְקֻדָּשִׁין.“ (משנה, מסכת פרה – פרק ה, משנה ט )
”עֲרֵבָה שֶׁיָּרַד הַדֶּלֶף לְתוֹכָהּ, הַנִּתָּזִין וְהַצָּפִין אֵינָן בְּכִי יֻתַּן.“ (משנה, מסכת מכשירין – פרק ד, משנה ה )
לשון חז"ל (ימאות ) סירת משא קטנה ושטוחת־תחתית לטעינה ולפריקה של ספינות; ארבה .[2]
מידע נוסף [ עריכה ]
את עריבת הירדן מילאו במטען בהיותה במים וגררו והעלו לחוף כדי לפרוק אותה, או טענו בחוף ואחר כך גררו והורידו למים. כל עוד נמצאה הסירה רק בים נחשבה טהורה, אך משעה שהועלתה לחוף - טמאה. ואם חציה בחוף וחציה בים - טהורה.[3]
המילה σκάφη (סְקָאפֵה) ביוונית גם היא בעלת שתי משמעויות: "סירה קטנה" וגם "גיגית" או "עריבה" ללישת בצק.[4]
↑ M. Yastrov, A Dictionary of the Targumim, the Talmud etc., p. 1117
↑ M. Yastrov, p. 1117
↑ Daniel Sperber, Nautica Talmudica , 1986. pp. 77-79
↑ σκάφη in: Liddle-Scott-Jones, A Greek English Lexicon , 1940.