ערבה חבוטה
עֲרָבָה חֲבוּטָה
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | ערבה חבוטה |
| הגייה* | arava chavuta |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | |
| דרך תצורה | צירוף |
| נטיות | ר׳ עֲרָבוֹת חֲבוּטוֹת |
- ענף ערבה שבמסגרת מצוות חביטת ערבות של חג הסוכות נחבט פעמים רבות בתום תפילת שחרית ונותר כמעט ללא עלים.
- בהשאלה: כינוי לאדם עייף ומרוט שעזבהו כחו, או אדם שאינו בעל כוח או ממון כפי שהיו לו בעבר.
- "אבל כמעט עזבהו כחו, ומראהו כלו – ערבה חבוטה." (ערבה חבוטה, דוד ישעיהו זילברבוש)