מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
עירבון
|
| הגייה* |
eravon
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
ע־ר־ב
|
| דרך תצורה |
|
| נטיות |
|
- טובין, חפץ בעל ערך. הניתן להבטחת חוב.
- ”וַיֹּאמֶר, מָה הָעֵרָבוֹן אֲשֶׁר אֶתֶּן-לָךְ, וַתֹּאמֶר חֹתָמְךָ וּפְתִילֶךָ, וּמַטְּךָ אֲשֶׁר בְּיָדֶךָ; וַיִּתֶּן-לָהּ וַיָּבֹא אֵלֶיהָ, וַתַּהַר לוֹ“ (בראשית לח, פסוק יח)
- מה שקיומו מותנה בקיומו של עניין אחר.
- ”הוּא הָיָה אוֹמֵר, הַכֹּל נָתוּן בְּעֵרָבוֹן, וּמְצוּדָה פְּרוּסָה עַל כָּל הַחַיִּים.הַחֲנוּת פְּתוּחָה, וְהַחֶנְוָנִי מַקִּיף, וְהַפִּנְקָס פָּתוּחַ, וְהַיָּד כּוֹתֶבֶת, וְכָל הָרוֹצֶה לִלְוֹת יָבוֹא וְיִלְוֶה“ (משנה, מסכת אבות – פרק ג, משנה טז)
[דרושים מקורות לכמה מן הטענות בפסקה זו]
- אכדית - עֶרבַּטֻ 𒂊𒊒𒁀𒁺 בהוראת שבועה, וגם - "היכנסות לתוך תחום מסוים", המשיק סמנטית למושג "הכנסות השמש למסלול שקיעתה" או בקיצור, ערב.
- ארמית קדומה - ערבּ ʕrb ואוגריתית - עֲרבּן ʕrbn בהוראת עַרב, ערבוּת.[1] .
- ערבית דרומית קדומה - בביטוי "ביערבּן טערִבְּ" b-ʕrbn tʕrb . במשמעות "שבועה"[2] .
- ערבית - ערבֹּן عربون מקדמה, משכון
- כנראה דרך דוברי עברית, חדר גם ליוונית כתבי הקודש של הנצרות הקדומה - "ארַּאבּוֹן" ἀρραβών בהוראת - "שבועה". (אראבונַא ἀρραβώνα בהוראת, התחייבות) .
- ארמית ישראלית - עַרְבֹונָא
|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ערבון |
- שם כותב, [Address תיאור המאמר], שם האתר
- ↑ The Assyrian Dictionary of the Oriental Institute of the University of Chicago -1992. ʕrbn , page - 179
- ↑ ראו שם
ערך בוויקיפדיה: ערך בוויקיפדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ערבון