לולב
מראה
לוּלָב
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | לולב |
הגייה* | lulav |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ל־ב־ל־ב |
דרך תצורה | |
נטיות | ר׳ לוּלָבִים; ס׳ לוּלַב־, ס"ר לוּלְבֵי־ |
- לשון חז"ל ניצן הדקל שעלעליו טרם נפרדו זה מזה. אחד מארבעת המינים שמברכים עליהם בחג הסוכות.
- ”רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, שְׁלֹשָׁה הֲדַסִּים וּשְׁתֵּי עֲרָבוֹת לוּלָב אֶחָד וְאֶתְרוֹג אֶחָד, אֲפִלּוּ שְׁנַיִם קְטוּמִים וְאֶחָד אֵינוֹ קָטוּם.“ (משנה, מסכת סוכה – פרק ג, משנה ד)
- ”נִשְׁבַּע לְבַטֵּל אֶת הַמִּצְוָה, שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת סֻכָּה, וְשֶׁלֹּא לִטּוֹל לוּלָב, וְשֶׁלֹּא לְהָנִיחַ תְּפִלִּין, זוֹ הִיא שְׁבוּעַת שָׁוְא, שֶׁחַיָּבִין עַל זְדוֹנָהּ מַכּוֹת וְעַל שִׁגְגָתָהּ פָּטוּר“ (משנה, מסכת שבועות – פרק ג, משנה ח)
- נענוע הלולב הוא מנהג שמופיע בימי התלמוד-בימי ניתוק היכולות הצבאיות של הלאום מהנהגה רוחנית או אז די בנענוע לולב להרחקת רוחות מבוסס על "שערות לילית וקרני אשמדאי: דמות וצורה במאגיה ובאמנות העממית : בין בבל לארץ־ישראל בשלהי העת העתיקה"
- לשון חז"ל ענף צעיר, צמיחה חדשה.
- ”לוּלְבֵי זְרָדִים וְהֶחָרוּבִין, [...] לוּלְבֵי הָאֵלָה וְהַבָּטְנָה וְהָאֲטָדִין, יֵשׁ לָהֶם שְׁבִיעִית, וְלִדְמֵיהֶן שְׁבִיעִית...“ (משנה, מסכת שביעית – פרק ז, משנה ה)
- ”הֶעָלִים, וְהַלּוּלָבִים, וּמֵי גְּפָנִים, וּסְמָדַר, מֻתָּרִים בָּעָרְלָה וּבָרְבָעִי וּבַנָּזִיר, וַאֲסוּרִים בָּאֲשֵׁרָה.“ (משנה, מסכת ערלה – פרק א, משנה ז)
גיזרון
[עריכה]- לפי שטיינר: lablab*, מן השורש ל־ב־ל־ב שעניינו צמיחה ← lawlab* (לאחר תהליך דיסימילציה) ← lūlab (מעתק משוער lū < law*).[1]
- השווּ: כּוכָב, (לעניין הדיסימילציה); לוּחַ, לוּז (שגם בהם מופיע המעתק law > lū*). רמז לדיסימילציה ניתן למצוא בהגייה התימנית: לוֹלָב, לוֹלַבִּין.[דרוש מקור]
מילים נרדפות
[עריכה]תרגום
[עריכה] מארבעת המינים
|
ראו גם
[עריכה]סימוכין
[עריכה]- ↑ Steiner, Richard C. (1987). Lulav vs. *lū/law: A Note on the Conditioning of *aw > ū in Hebrew and Aramaic. JAOS 107:121-22.
לוֹלָב
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | לולב |
הגייה* | lolav |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | |
דרך תצורה | משקל קוֹטָל |
נטיות | ס׳ לוֹלַב־, ר׳ לוֹלָבִים, ס"ר לוֹלְבֵי־ |
- עברית חדשה מוט מתכת עם ראש משושה או עגול ותבריג לולייני לאורכו, המשמש להידוק חלקי מכונות או מבנים זה לזה. בניגוד לבורג, הלולב אינו מתברג לתוך תבריג פנימי בחלק אחר או יוצר תבריג בעצמו, אלא מתהדק על ידי אום. כמו כן, התבריג לא משתרע למלוא אורכו אלא בשליש התחתון שלו לערך.
- "במכונה המיועדת להפעלה בכוח מיכאני – (1) כל בורג הידוק, לולב או יתד של כל גל סובב, כוש, גלגל או סבבת שיניים יהיו משוקעים, מסוככים או מוגנים באופן יעיל אחר כדי למנוע סכנה." (פקודת הבטיחות בעבודה נוסח חדש, תש"ל-1970, סעיף 45)
- (ימאות) בסירות ובספינות מעץ: פין ברזל בעל ראש עגול לחיבור שני חלקי־עץ; מוכנס אל חור קדוח בשני החלקים, ומהודק על ידי כיפוף הקצה החופשי או מעיכתו על גבי דסקית מרובעת.
גיזרון
[עריכה]- על פי לשון חז"ל: "הרי שהיו גתיו ובית בדיו טמאין ובקש לעשותן בטהרה הדפין והעדשין והלולבין מדיחן והעקלין של נצרין ושל בצבוץ מנגבן ושל שיפה ושל גמי מישנן י"ב חדש" (תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף עה, עמוד א) הלולבים הנם חלקים בגת או בבית הבד ולא התברר מה הם. המלה אומצה במובן הנ"ל לפי הערבית لَوْلَب (לַוְלַבּ).
צירופים
[עריכה]תרגום
[עריכה]ראו גם
[עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכה] ערך בוויקיפדיה: Bolt (fastener) |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: Bolts |