מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הדס
הגייה *
hadas
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
ה־ד־ס
דרך תצורה
משקל קְטָל
נטיות
ר׳ הֲדַסִּים
איור בוטני של שיח ההדס פריחת ההדס
ארבעת המינים : אתרוג , לולב , הדס וערבה
לשון המקרא סוג של שיח ירוק עד (Myrtus ) ממשפחת ההדסיים . נפוץ בחורש הים־תיכוני וגם כשיח בגינות נוי. אחד מארבעת המינים .
”רָאִיתִי הַלַּיְלָה וְהִנֵּה אִישׁ רֹכֵב עַל סוּס אָדֹם וְהוּא עֹמֵד בֵּין הַהֲדַסִּים אֲשֶׁר בַּמְּצֻלָה וְאַחֲרָיו סוּסִים אֲדֻמִּים שְׂרֻקִּים וּלְבָנִים.“ (זכריה א , פסוק ח )
”וַאֲשֶׁר יַשְׁמִיעוּ וְיַעֲבִירוּ קוֹל בְּכָל עָרֵיהֶם וּבִירוּשָׁלִַם לֵאמֹר צְאוּ הָהָר וְהָבִיאוּ עֲלֵי זַיִת וַעֲלֵי עֵץ שֶׁמֶן וַעֲלֵי הֲדַס וַעֲלֵי תְמָרִים וַעֲלֵי עֵץ עָבֹת לַעֲשֹׂת סֻכֹּת כַּכָּתוּב“ (נחמיה ח , פסוק טו )
”תנו רבנן "ענף עץ עבות" (ויקרא כג , פסוק מ ) שענפיו חופין את עצו ואי זה הוא הוי אומר זה הדס “ (בבלי, מסכת סוכה – דף לב, עמוד ב )
”מָה הֲדַס יֵשׁ בּוֹ רֵיחַ וְאֵין בּוֹ טַעַם, כָּךְ יִשְׂרָאֵל יֵשׁ בָּהֶם שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם מַעֲשִׂים טוֹבִים וְאֵין בָּהֶם תּוֹרָה.“ (ויקרא רבה, פרשה ל, סימן יב )
שם פרטי לנקבה.
”וַיְהִי אֹמֵן אֶת הֲדַסָּה הִיא אֶסְתֵּר הִיא אֶסְתֵּר בַּת דֹּדוֹ כִּי אֵין לָהּ אָב וָאֵם וְהַנַּעֲרָה יְפַת תֹּאַר וְטוֹבַת מַרְאֶה וּבְמוֹת אָבִיהָ וְאִמָּהּ לְקָחָהּ מָרְדֳּכַי לוֹ לְבַת.“ (אסתר ב , פסוק ז )
"כל אחד ישאל: "מי זה / מלוכלך כזה כזה?!" / והדסה הקטנה / תסתתר אז בפינה / לא תכיר אותו בכלל / כלל וכלל." (הסבון בכה מאוד , מאת מרים ילן שטקליס )
1. יתכן שיש קשר לצורה בשאר השפות השמיות: אכדית: asu , ארמית: אָסָא, ערבית: آس (אַס).
2. באופן פשוט קרוי על שם הצמח. ויש אומרים שגזור מאכדית ḫadaššu - חתן, בצורת נקבה.
קישורים חיצוניים [ עריכה ]
ערך בוויקיפדיה:
הדס תמונות ומדיה בוויקישיתוף:
הדסים
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
הידס
שורש וגזרה
ה־ד־ס
בניין
פִּעֵל
לשון חז"ל הלך הליכה מתנדנדת ; דידה .
”הַתַּרְנְגוֹלִים מוּעָדִין לְהַלֵּךְ כְּדַרְכָּן וּלְשַׁבֵּר. הָיָה דְלִיל קָשׁוּר בְּרַגְלָיו, אוֹ שֶׁהָיָה מְהַדֵּס וּמְשַׁבֵּר אֶת הַכֵּלִים, מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק“ (משנה, מסכת בבא קמא – פרק ב, משנה ב )
”תרנגולין שהיו מהדסין על גבי עיסה ועל גבי פירות וטינפו או ניקרו“ (בבלי, מסכת בבא קמא – דף יז, עמוד ב )
”הוא קם, הידס בכפכפיו לעבר הקיוסק, מושך עצמו בהתפנקות.“ (השקט הנפשי , מאת אהוד בן עזר , בפרויקט בן יהודה )
לשון חז"ל התיז.
לשון חז"ל רוקד עם ענף של הדס .
1. נ"ה טור-סיני הקביל לערבית: هَدَجَ (הַדַגַ') - ללכת בצורה רועדת.[1] אמנם בחלק מהמקורות הגרסה היא "מְחַדְּסִין"[2] לפי גרסה זו יש שגזרו בשיכול אותיות מהשורש הארמי ד־ח־ס בהוראת: רמס, הפעיל לחץ עם רגלו.[3] אחרים גזרו מערבית: حدس (חדס) - דרס.[4]
2. יש שפירשו בהוראה זו גם במשנה המובאת ב(1).[5] יתכן שכאן זו הוראה מושאלת, או שהכוונה שהעיפו עפר בהליכתם.
3. כך לפי חלק מהנוסחאות[6] . אבל ברוב הנוסחאות[7] מופיע "מקלס ". והשוו לסיפור המקביל בבבלי: ”אמרו עליו על רבי יהודה בר אילעאי שהיה נוטל בד של הדס ומרקד לפני הכלה, ואומר: כלה נאה וחסודה“ (בבלי, מסכת כתובות – דף יז, עמוד א ) . רואים שהיה מנהג לרקוד לפני הכלה עם הדס ולקלס אותה, ואולי פעולה זו קיבלה את השם "מהדס".
מילים נרדפות [ עריכה ]
קישורים חיצוניים [ עריכה ]
האקדמיה ללשון העברית, הדס .
הערות שוליים [ עריכה ]
↑ הערת העורך במילון אליעזר בן-יהודה עמ' 1044.
↑ רמב"ם, הערוך, וחלק מכתבי היד.
↑ השוו תרגום ירושלמי לדברים כה,ט: "ויחדס (צ"ל וידחס) ריגליה בארעא" - וילחץ רגלו ברצפה.
↑ קוהוט , הערוך השלם, חדס .
↑ רמב"ם.
↑ דפוס אמסטרדם וזיטומיר.
↑ וכן במקבילה בע"ז ג,א.