ארבה

אַרְבֶּה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	ארבה
הגייה*	arbe
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות	אין צורת רבים

הארבה המקראי.

1. שם קיבוצי לסוג של חרק. הארבה המקראי מזוהה כיום עם המין Schistocerca gregaria.
2. אחת מעשר מכות מצרים.

גיזרון

• מילה שמית קדומה ביותר. מצויה בשפות שמיות נוספות כגון אכדית (eribu), אוגריתית (irby).

מילים נרדפות

• גובי

תרגום

• אנגלית: locust‏‏‏‏‏
• ערבית: جراد‏‏‏‏
• צרפתית: locuste‏, sauterelle‏‏‏‏
• רוסית: саранча‏‏‏‏

ראו גם

• ילק
• חסיל
• גזם

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: ארבה

• הערך desert locus בוויקיפדיה האנגלית

אַרְבָּה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	ארבה
הגייה*	arba
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש
דרך תצורה
נטיות	ר' אֲרָבּוֹת; ארבת־, ר' אַרְבּוֹת־

ארבת נהר להובלת מטענים.

ארבה מלכותית תאילנדית.

1. לשון חז"ל סירת נהר בבבל להובלת משאות ואנשים; סירה לפריקה וטעינה של אניות־ים בשפך נהר או בנמל; ספינה.

   • "ארבא דחיטי דטבעא בחישתא..." (פסחים מ ב) (ארבה של חיטה שטבעה בתעלה.)
   • "ארבא דמורייסא דאתי לנמילא דעכו..." (עבודה זרה לד ב) (ארבה של ציר דגים שבאה לנמל עכו.)
   • "רב נחמן ורב עמרם ורמי בר חמא הוו קאזלי בארבא..." (בכורות כז א) (ר' נחמן ור' עמרם ורמי ב"ר חמא היו מפליגים בארבה.)

2. סירת משוטים מעוטרת ומקושטת, להסעת ראשי הממלכה בטקסים ממלכתיים.

   • תהלוכת הארבות המלכותיות של תאילנד היא ארוע מרהיב עין, המושך רבבות תיירים.

3. בשימוש מודרני: כלי שיט ללא סיפון, בעל תחתית שטוחה ובדרך כלל ללא אמצעי הנעה משלו, המשמש להובלת מטענים בנהרות, תעלות שיט או נמלים.

גיזרון

לשון חז"ל, מארמית: "ארבא", צורת רבים "ארבי". בשימוש מודרני: האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות, תש"ל (1970).

צירופים

• ארבה שומטת
• ארבת מפרשים

מילים נרדפות

• לשון חז"ל עֲרֵיבָה

תרגום

• אנגלית: barge‏‏‏‏‏
• צרפתית: chaland‏‏‏‏
• גרמנית: Prahm‏, Kahn, ‏‏Schute‏‏

לקריאה נוספת

• רפאל פטאי, הספנות העברית - פרק בתולדות התרבות הארצישראלית בימי קדם. ירושלים, הוצאת החברה העברית לחקירת א"י ועתיקותיה בסיוע "מוסד ביאליק" ע"י ראובן מס, 1938.

• Sperber, D., Nautica Talmudica. Ramat-Gan, Bar-Ilan University Press and Leiden, E.J. Brill, 1986.

קישורים חיצוניים

• ערך בוויקיפדיה: ארבה (כלי שיט)

  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ארבות

אֲרֻבָּה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	ארובה
הגייה*	aruba
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש
דרך תצורה
נטיות	ר' אֲרֻבּוֹת

ארובה

1. פתח בתקרה או בגג, לרוב משמש להכניס אור או להוציא עשן.

   • הִנֵּה אדני עֹשֶׂה אֲרֻבּוֹת בַּשָּׁמַיִם. (מלכים ב' ז ב)
   • עלה ונתלה וישב על פי הארובה (יומא דף לה ע' ב)

2. צינור אנכי, בדרך כלל לפליטת עשן.

   • אמר לה דלמא כסומא בארובה (נידה דף כ ע' ב)
   • ארובות תחנת הכח גבוהות יותר ממאה מטרים.

3. שקע.

   • מִי אֵלֶּה כָּעָב תְּעוּפֶינָה וְכַיּוֹנִים אֶל אֲרֻבֹּתֵיהֶם. (ישעיהו ס ח)

גיזרון

• לשון המקרא, אולי מאוגריתית.

מובאות נוספות

1, 2

• לָכֵן יִהְיוּ כַּעֲנַן בֹּקֶר וְכַטַּל מַשְׁכִּים הֹלֵךְ כְּמֹץ יְסֹעֵר מִגֹּרֶן וּכְעָשָׁן מֵאֲרֻבָּה. (הושע יג ג)

צרופים

• ארובות העיניים
• כסומא בארובה
• נפתחו ארובות השמים
• מנקה ארובות

תרגום

• אנגלית: skylight‏‏‏‏‏ (1)‏, chimney‏‏‏‏‏ (2)