ארבה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אַרְבֶּה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא ארבה
הגייה* arbe
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות אין צורת רבים
הארבה המקראי.
עשר המכות

דָּם | צְפַרְדֵּעַ | כִּנִּים | עָרוֹב | דֶּבֶר
שְׁחִין | בָּרָד | אַרְבֶּה | חֹשֶׁךְ | מַכַּת בְּכוֹרוֹת

  1. שם קיבוצי לסוג של חרק. הארבה המקראי מזוהה כיום עם המין Schistocerca gregaria.
  2. אחת מעשר מכות מצרים.


גיזרון[עריכה]

  • מילה שמית קדומה ביותר. מצויה בשפות שמיות נוספות כגון אכדית (eribu), אוגריתית (irby).

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

אַרְבָּה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא ארבה
הגייה* arba
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש
דרך תצורה
נטיות ארבת־; ר' אֲרָבּוֹת, אַרְבּוֹת־
ארבת נהר להובלת מטענים.
ארבה מלכותית תאילנדית.
  1. לשון חז"ל סירת נהר בבבל להובלת משאות ואנשים; סירה לפריקה וטעינה של אניות־ים בשפך נהר או בנמל; ספינה.
    • "ארבא דחיטי דטבעא בחישתא..." (פסחים מ ב) (ארבה של חיטה שטבעה בתעלה.)
    • "ארבא דמורייסא דאתי לנמילא דעכו..." (עבודה זרה לד ב) (ארבה של ציר דגים שבאה לנמל עכו.)
    • "רב נחמן ורב עמרם ורמי בר חמא הוו קאזלי בארבא..." (בכורות כז א) (ר' נחמן ור' עמרם ורמי ב"ר חמא היו מפליגים בארבה.)
  2. סירת משוטים מעוטרת ומקושטת, להסעת ראשי הממלכה בטקסים ממלכתיים.
    • תהלוכת הארבות המלכותיות של תאילנד היא ארוע מרהיב עין, המושך רבבות תיירים.
  3. בשימוש מודרני: כלי שיט ללא סיפון, בעל תחתית שטוחה ובדרך כלל ללא אמצעי הנעה משלו, המשמש להובלת מטענים בנהרות, תעלות שיט או נמלים.

גיזרון[עריכה]

לשון חז"ל, מארמית: "ארבא", צורת רבים "ארבי". בשימוש מודרני: האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות, תש"ל (1970).

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

  • רפאל פטאי, הספנות העברית - פרק בתולדות התרבות הארצישראלית בימי קדם. ירושלים, הוצאת החברה העברית לחקירת א"י ועתיקותיה בסיוע "מוסד ביאליק" ע"י ראובן מס, 1938.
  • Sperber, D., Nautica Talmudica. Ramat-Gan, Bar-Ilan University Press and Leiden, E.J. Brill, 1986.

קישורים חיצוניים[עריכה]

אֲרֻבָּה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא ארובה
הגייה* aruba
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש
דרך תצורה
נטיות ר' אֲרֻבּוֹת, ארובות
ארובה
  1. פתח בתקרה או בגג, לרוב משמש להכניס אור או להוציא עשן.
    • הִנֵּה אדני עֹשֶׂה אֲרֻבּוֹת בַּשָּׁמַיִם. (מלכים ב' ז ב)
    • עלה ונתלה וישב על פי הארובה (יומא דף לה ע' ב)
  2. צינור אנכי, בדרך כלל לפליטת עשן.
    • אמר לה דלמא כסומא בארובה (נידה דף כ ע' ב)
    • ארובות תחנת הכח גבוהות יותר ממאה מטרים.
  3. שקע.
    • מִי אֵלֶּה כָּעָב תְּעוּפֶינָה וְכַיּוֹנִים אֶל אֲרֻבֹּתֵיהֶם. (ישעיהו ס ח)

גיזרון[עריכה]

  • לשון המקרא, אולי מאוגריתית.

מובאות נוספות[עריכה]

1, 2[עריכה]

  • לָכֵן יִהְיוּ כַּעֲנַן בֹּקֶר וְכַטַּל מַשְׁכִּים הֹלֵךְ כְּמֹץ יְסֹעֵר מִגֹּרֶן וּכְעָשָׁן מֵאֲרֻבָּה. (הושע יג ג)

צרופים[עריכה]

תרגום[עריכה]