מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי |
כתיב מלא | מואב |
הגייה* | moav |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | |
דרך תצורה | |
נטיות | |
- ממלכה קדומה ששכנה בעבר הירדן.
- ”מִשָּׁם נָסָעוּ וַיַּחֲנוּ מֵעֵבֶר אַרְנוֹן אֲשֶׁר בַּמִּדְבָּר הַיֹּצֵא מִגְּבֻל הָאֱמֹרִי כִּי אַרְנוֹן גְּבוּל מוֹאָב בֵּין מוֹאָב וּבֵין הָאֱמֹרִי.“ (במדבר כא, פסוק יג)
- ”וַיֵּלֶךְ דָּוִד מִשָּׁם מִצְפֵּה מוֹאָב וַיֹּאמֶר אֶל-מֶלֶךְ 'מוֹאָב יֵצֵא-נָא אָבִי וְאִמִּי אִתְּכֶם עַד אֲשֶׁר אֵדַע מַה-יַּעֲשֶׂה-לִּי אֱלֹהִים.“ (שמואל א׳ כב, פסוק ג)
- ”מַשָּׁא מוֹאָב כִּי בְּלֵיל שֻׁדַּד עָר מוֹאָב נִדְמָה כִּי בְּלֵיל שֻׁדַּד קִיר-מוֹאָב נִדְמָה.“ (ישעיהו טו, פסוק א)
- מצרית קדומה: mwjbw, "מֻאֵבֻּ"; בכתובות אשוריות: maāba, muāba - "מֻאַבַּ", "מַאַּבַּ".
- מדרש השם המקראי גורס "מן האב", כנראה בפסוק הבא: ”וַתַּהֲרֶיןָ שְׁתֵּי בְנוֹת-לוֹט מֵאֲבִיהֶן. וַתֵּלֶד הַבְּכִירָה בֵּן וַתִּקְרָא שְׁמוֹ מוֹאָב הוּא אֲבִי-מוֹאָב עַד-הַיּוֹם.“ (בראשית יט, פסוקים לו–לז)
 ערך בוויקיפדיה: מואב |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מואב |