מופיע במקרא גם בכתיב חסר בצורה : ”בֵּית עֹבֵד אֱדֹם“ (דברי הימים א׳ יג, פסוק יד) מקביל ללשונות: קדם-שמית(לשון אפרו-אסיה) - אדמ -adam בהוראת, בן אדם . כנענית (אדומית) - אדמ 𐤀𐤃𐤌 ,שבט . בלשון גרג הדרום-אתיופית - "וודם", wdm בהוראת "שדה" [1]. אכדית אוּ-דוּ-מִי 𒌑𒁺𒈪 . האגיפטולוג ארנסט ווליס באדג' מצא, שבמצרית קדומה מצוייה תיבת הירוגליף מקבילה, בצורת - "Átum" בהוראת "אשת (האל הכנעני) רשפֻּ",וגם בהוראת אל ממוצא סורי [2]. בנוסף יצויין שהמצרים קראו לעצמם 'אדומים' בניגוד לתושבי פנים היבשת שנחשבו שחורים [3].
השם הקבוצי 'אדום' מופיע גם במקורות חוץ-מקראיים של התקופה הפרסית בישראל במכתבי ערד המתוארכים לתקופת הברזל II ובהם נמסר במקוטע: "ידע מלך יהוד(ה כי אי)ננו יכולים לשלוח את ה(...וז) את הרעה אש(ר) אדו(ם עשתה)" מכתבי-ערד,ארכיון אלישב בן אשיהו.
אדומים הם ממין הארמים - ”בָּעֵת הַהִיא, הֵשִׁיב רְצִין מֶלֶךְ-אֲרָם אֶת-אֵילַת לַאֲרָם, וַיְנַשֵּׁל אֶת-הַיְּהוּדִים, מֵאֵילוֹת; וארמים (וַאֲדֹמִים), בָּאוּ אֵילַת, וַיֵּשְׁבוּ שָׁם, עַד הַיּוֹם הַזֶּה“ (מלכים ב׳ טז, פסוק ו). בחלוף כ-200 שנה מן הטרנספר הארמי, נמסר כי האימפריה הפרסית עודדה התיישבות פיניקים ואת הספנות הפיניקית בים התיכון, שיפצה את התעלה שקישרה בין יאור מצרים (הנילוס) לבין ים סוף במטרה להתחרות במסחר היווני תוך יישוב פיניקים שהתנחלו לאורך חוף הים התיכון ואף הגיעו לחוף ים סוף (תל אל ח'ליפה) [4]