אדום

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערך זה עוסק באֱדוֹם, עם. לערך העוסק באָדוֹם, צבע; ראו אָדֹם.

אֱדוֹם[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אדום
הגייה* edom
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש א־ד־ם
דרך תצורה משקל קְטוֹל
נטיות
הרי אדום במבט מכביש הערבה.
  1. לשון המקרא ממלכה קדומה בחלקה הדרומי של עבר הירדן.
    • ”וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו אֶל־עֵשָׂו אָחִיו אַרְצָה שֵׂעִיר שְׂדֵה אֱדוֹם.“ (בראשית לב, פסוק ד)
    • ”וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֱדוֹם, לֹא תַעֲבֹר בִּי; פֶּן־בַּחֶרֶב, אֵצֵא לִקְרָאתֶךָ.“ (במדבר כ, פסוק יח)
    • ”יְהוָה בְּצֵאתְךָ מִשֵּׁעִיר, בְּצַעְדְּךָ מִשְּׁדֵה אֱדוֹם; אֶרֶץ רָעָשָׁה גַּם־שָׁמַיִם נָטָפוּ, גַּם־עָבִים נָטְפוּ מָיִם.“ (שופטים ה, פסוק ד)


גזרון[עריכה]

  • מופיע במקרא גם בכתיב חסר בצורה : ”בֵּית עֹבֵד אֱדֹם (דברי הימים א׳ יג, פסוק יד) מקביל ללשונות: קדם-שמית(לשון אפרו-אסיה) - אדמ -adam בהוראת, בן אדם . כנענית (אדומית) - אדמ 𐤀𐤃𐤌 ,שבט . בלשון גרג הדרום-אתיופית - "וודם", wdm בהוראת "שדה" [1]. אכדית אוּ-דוּ-מִי 𒌑𒁺𒈪 . האגיפטולוג ארנסט ווליס באדג' מצא, שבמצרית קדומה מצוייה תיבת הירוגליף מקבילה, בצורת - "Átum" בהוראת "אשת (האל הכנעני) רשפֻּ",וגם בהוראת אל ממוצא סורי [2]. בנוסף יצויין שהמצרים קראו לעצמם 'אדומים' בניגוד לתושבי פנים היבשת שנחשבו שחורים [3].
  • השם הקבוצי 'אדום' מופיע גם במקורות חוץ-מקראיים של התקופה הפרסית בישראל במכתבי ערד המתוארכים לתקופת הברזל II ובהם נמסר במקוטע: "ידע מלך יהוד(ה כי אי)ננו יכולים לשלוח את ה(...וז) את הרעה אש(ר) אדו(ם עשתה)" מכתבי-ערד,ארכיון אלישב בן אשיהו.
  • אדומים הם ממין הארמים - ”בָּעֵת הַהִיא, הֵשִׁיב רְצִין מֶלֶךְ-אֲרָם אֶת-אֵילַת לַאֲרָם, וַיְנַשֵּׁל אֶת-הַיְּהוּדִים, מֵאֵילוֹת; וארמים (וַאֲדֹמִים), בָּאוּ אֵילַת, וַיֵּשְׁבוּ שָׁם, עַד הַיּוֹם הַזֶּה“ (מלכים ב׳ טז, פסוק ו). בחלוף כ-200 שנה מן הטרנספר הארמי, נמסר כי האימפריה הפרסית עודדה התיישבות פיניקים ואת הספנות הפיניקית בים התיכון, שיפצה את התעלה שקישרה בין יאור מצרים (הנילוס) לבין ים סוף במטרה להתחרות במסחר היווני תוך יישוב פיניקים שהתנחלו לאורך חוף הים התיכון ואף הגיעו לחוף ים סוף (תל אל ח'ליפה) [4]

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: Edom‏‏‏‏
  • בולגרית: Идумеи‏‏‏‏
  • גרמנית: Edom‏‏‏‏
  • הונגרית: Edóm‏‏‏‏
  • יוונית: Ιδουμαία‏‏‏‏ (תעתיק: Idoumaía)
  • לטינית: Idumea‏‏‏‏
  • ספרדית: Edom‏‏‏‏
  • ערבית: إدوم‏‏‏‏ (תעתיק: אִדוּם)
  • פינית: Edom‏‏‏‏
  • פולנית: Edom‏‏‏‏
  • צרפתית: Idumée‏‏‏‏
  • רוסית: Эдом‏‏‏‏ (תעתיק: Edóm)

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: אדום (עם)

סמוכין[עריכה]

  1. "IawDm" - עמ'291. Toponymy on the Periphery:Placenames of the Eastern Desert, Red Sea, and South Sinai" - Julien Charles Cooper ,2015
  2. An Egyptian Hieroglyphic Dictionary By Budge E A Walli" ,1920" עמוד 97, "Átum"
  3. בנימין מזר.אנציקלופדיה מקראית-ו', עמוד:665,תשל"ב-1971
  4. ישראל אפעל, ישראל ויהודה בתקופת המקרא (המאה השתים עשרה - 332 לפני הספירה),ירושלים,1998,עמוד: 285

אָדוּם[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אדום
הגייה* Adum
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות ר׳ אֲדוּמִים
מטבע דוקט מסיינה שבאיטליה משנת 1471
  1. לשון ימי הביניים שמו של מטבע עשוי זהב ששימש כאמצעי התשלום במספר מדינות.
    • ואילולי שקנה אותם בהחבא היו מעלים אותם עד חמשים אדומים (שבחי האר"י משנת שס"ג)
    • עד שהלוה לו אלף אדומים ואז הפך הרמאי עורף ולא פנים (אורי וישעי, שער הצדקה)
    • ולנדוניא הפרזתי מאה אדומים (ר"י עמדין, מגלת ספר קנב)

גיזרון[עריכה]

  • על פי אליעזר בן יהודה - מן הצבע אָדֹם, כנראה בשל צבעו של המטבע.

תרגום[עריכה]

  • איטלקית: ducat‏‏‏‏
  • אנגלית: ducat‏‏‏‏
  • צרפתית: ducat‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: דוקט
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: דוקטים