לדלג לתוכן

אדום

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ערך זה עוסק באֱדוֹם, עם. לערך העוסק באָדוֹם, צבע; ראו אָדֹם.

אֱדוֹם

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אדום
הגייה* edom
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש א־ד־ם
דרך תצורה משקל קְטוֹל
נטיות
הרי אדום במבט מכביש הערבה.
  1. לשון המקרא ממלכה קדומה בחלקה הדרומי של עבר הירדן.
    • ”וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו אֶל־עֵשָׂו אָחִיו אַרְצָה שֵׂעִיר שְׂדֵה אֱדוֹם.“ (בראשית לב, פסוק ד)
    • ”וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֱדוֹם, לֹא תַעֲבֹר בִּי; פֶּן־בַּחֶרֶב, אֵצֵא לִקְרָאתֶךָ.“ (במדבר כ, פסוק יח)
    • ”יְהוָה בְּצֵאתְךָ מִשֵּׁעִיר, בְּצַעְדְּךָ מִשְּׁדֵה אֱדוֹם; אֶרֶץ רָעָשָׁה גַּם־שָׁמַיִם נָטָפוּ, גַּם־עָבִים נָטְפוּ מָיִם.“ (שופטים ה, פסוק ד)


גזרון

[עריכה]
  • קדם-שמית(לשון אפרו-אסיה) - אדמ -adam בהוראת, בן אדם . כנענית (אדומית) - אדמ 𐤀𐤃𐤌 ,שבט . בלשון גרג הדרום-אתיופית - "וודם", wdm בהוראת "שדה" [1]. אכדית אוּ-דוּ-מִי 𒌑𒁺𒈪
  • האגיפטולוג ארנסט ווליס באדג' מצא, שבמצרית קדומה מצוייה תיבת הירוגליף מקבילה, בצורת - "Átum" בהוראת "אשת (האל הכנעני) רשפֻּ",וגם בהוראת אל ממוצא סורי [2].
  • כנראה ששם זה מופיע גם במקורות חוץ-מקראיים,בתקופה המהווה את תחילת הסוף של ממלכת יהודה, במכתבי ערד המתוארכים לתקופת הברזל II נמסר במקוטע - "ידע מלך יהוד(ה כי אי)ננו יכולים לשלוח את ה(...וז) את הרעה אש(ר) אדו(ם עשתה)". האוסטרקון נמנה על ארכיון אלישב בן אשיהו.
  • השם מופיע במקרא גם בכתיב חסר בצורה-אדם: ”וַיֵּשֶׁב אֲרוֹן יְהוָה בֵּית עֹבֵד אֱדֹם, הַגִּתִּי--שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים; וַיְבָרֶךְ יְהוָה אֶת-עֹבֵד אֱדֹם, וְאֶת-כָּל-בֵּיתוֹ“ (שמואל ב׳ ו, פסוק יא)

צירופים

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]
  • אנגלית: Edom‏‏‏‏
  • בולגרית: Идумеи‏‏‏‏
  • גרמנית: Edom‏‏‏‏
  • הונגרית: Edóm‏‏‏‏
  • יוונית: Ιδουμαία‏‏‏‏ (תעתיק: Idoumaía)
  • לטינית: Idumea‏‏‏‏
  • ספרדית: Edom‏‏‏‏
  • ערבית: إدوم‏‏‏‏ (תעתיק: אִדוּם)
  • פינית: Edom‏‏‏‏
  • פולנית: Edom‏‏‏‏
  • צרפתית: Idumée‏‏‏‏
  • רוסית: Эдом‏‏‏‏ (תעתיק: Edóm)

קישורים חיצוניים

[עריכה]
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: אדום (עם)

סמוכין

[עריכה]
  1. "IawDm" - עמ'291. Toponymy on the Periphery:Placenames of the Eastern Desert, Red Sea, and South Sinai" - Julien Charles Cooper ,2015
  2. An Egyptian Hieroglyphic Dictionary By Budge E A Walli" ,1920" עמוד 97, "Átum"

אָדוּם

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אדום
הגייה* Adum
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות ר׳ אֲדוּמִים
מטבע דוקט מסיינה שבאיטליה משנת 1471
  1. שמו של מטבע עשוי זהב ששימש כאמצעי התשלום במספר מדינות.
    • ואילולי שקנה אותם בהחבא היו מעלים אותם עד חמשים אדומים (שבחי האר"י משנת שס"ג)
    • עד שהלוה לו אלף אדומים ואז הפך הרמאי עורף ולא פנים (אורי וישעי, שער הצדקה)
    • ולנדוניא הפרזתי מאה אדומים (ר"י עמדין, מגלת ספר קנב)

גיזרון

[עריכה]
  • על פי אליעזר בן יהודה - מן הצבע אָדֹם, כנראה בשל צבעו של המטבע.

תרגום

[עריכה]
  • איטלקית: ducat‏‏‏‏
  • אנגלית: ducat‏‏‏‏
  • צרפתית: ducat‏‏‏‏

ראו גם

[עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכה]
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: דוקט
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: דוקטים