מצבו של החולה יכול להימשך זמן קצר או ממושך, אך הוא זמני. אדם או בעל-חיים שהיה חולה, וחזר לתפקד באופן חלקי בלבד (ולא למצב של בריאות מלאה) מכונה נכה או בעל מוגבלות. כמו כן, אדם או בעל-חיים שנחבל מכונה בדרך-כלל פצוע ולא חולה.
הביטוי "חולה על..." משמש בעיקר בשפה המדוברת (אף ששימוש דומה במילה "חולה" מופיע כבר בתנ"ך). הוא נאמר בדרך-כלל בנימה חיובית, אבל כולל גם ביקורת מרומזת על ההפרזה.
צורת בינוני פועל (משקל קוֹטֵל בגזרת נחי ל"י/ה) של הפועל חָלָה, מהשורש ח-ל-י/ה. השורשים ח-ל-י/ה, ח-ל-א, במשמעות מצב של חולשה גופנית קיצונית או מצב של סכנה לחיים מתועדים בתנ"ך, במשנה ובמקורות עבריים קדומים אחרים, וכן בשפות שמיות אחרות. כבר בתלמוד הירושלמי (גיטין, ו', ל"ז, הלכה ה') מופיעה הבחנה בין מצבים שונים של מוגבלות גופנית ושל סכנה לחיים, אולם בעברית החדשה נוצרו הבחנות מפורטות יותר בין המילים: חולה, נכה, פצוע, מוגבל וכיוצא באלה, על-פי הבחנות המקובלות בשפות אחרות, בעיקר בשפות אירופיות.
ערך בוויקיפדיה: חולה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חולה
