אילת

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

אֵילַת[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אילת
הגייה* eylat,elat
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש א־ו־ל
דרך תצורה
נטיות
בית מלון באילת
תל אילת בעבר הירדן
  1. העיר הדרומית ביותר בישראל, השוכנת לחופו של ים סוף.
    • ”וַנַּעֲבֹר מֵאֵת אַחֵינוּ בְנֵי-עֵשָׂו הַיֹּשְׁבִים בְּשֵׂעִיר מִדֶּרֶךְ הָעֲרָבָה מֵאֵילַת וּמֵעֶצְיֹן גָּבֶר וַנֵּפֶן וַנַּעֲבֹר דֶּרֶךְ מִדְבַּר מוֹאָב.“ (דברים ב, פסוק ח)
    • ”בָּעֵת הַהִיא הֵשִׁיב רְצִין מֶלֶךְ-אֲרָם אֶת-אֵילַת לַאֲרָם, וַיְנַשֵּׁל אֶת-הַיְּהוּדִים מֵאֵילוֹת; וארמים (וַאֲדֹמִים) בָּאוּ אֵילַת וַיֵּשְׁבוּ שָׁם עַד הַיּוֹם הַזֶּה.“ (מלכים ב׳ טז, פסוק ו)
    • "בואי נמלט מן האספלט / ומן הערים המקומטות / בואי נמלט אל הלגונות השקטות / בואי לאילת." (בואי לאילת, מאת ירון לונדון)
    • "מחר אולי נפליגה בספינות / מחוף אילת עד חוף שנהב / ועל המשחתות הישנות / יטעינו תפוחי זהב." (מחרערך מקביל בוויקיפדיה, מאת נעמי שמר)
    • "אין לנו איביזה, / אין הרבה בויזה, / אבל יש את הבריזה / של אילת והכנרת." (סלסולים, מאת סטטיק ובן אל תבורי)
    • כמדי שנה בשנה אני נוסע לנופש באילת.

גיזרון[עריכה]

  • יש המקשרים את שם העיר כשם שהושאל מצורה כנענית-נקבית של תיבת: אל (אל+ה), המתייחסת ככל הנראה לאשרה; העיר המקראית מכונה כיום עקבה, ואילו העיר המודרנית שוכנת על חורבות ישוב ערבי ששמו "אֻם רַשְׁרַשׁ".
  • באילת נמצא חותם בלב מתחם בנוי ששימש להפקת נחושת המתוארך למאה ה-8 לפני הספירה ומוצע ליחסה ליותם מלך יהודה, או מי מאנשיו. על החותם צוירה דמות אייל, שכנראה היה סמל העיר אילת וכן מעין מפוח ששימש לליבוי האש בכבשני הפקת הנחושת. לדברי הארכאולוג עוזי אבנר, שהיה מנהל רשות העתיקות במחוז הדרום, המפוח כביכול איננו מפוח אלא האות "ת", המייצג את סמל העיר ששמה נגזר מן: איל+ת.

מידע נוסף[עריכה]

  • במקרא מופיעה גם הצורה אֵילוֹת, כנראה במבואה לעיל, על־אף שהמעתק הכנעני לא חל בד"כ על תנועת a בסיומת הנקבית.
    • בעברית החדשה חל בידול בין הצורות: אֵילוֹת הוא קיבוץ הגובל בצפון העיר אֵילַת.
  • במשנה מופיעה אילת אחרת, קרובה יותר: ”כֶּרֶם רְבָעִי הָיָה עוֹלֶה לִירוּשָׁלַיִם מַהֲלַךְ יוֹם אֶחָד לְכָל צַד; וְאֵיזוֹ הִיא תְחוּמָהּ, אֵילַת מִן הַדָּרוֹם וְעַקְרְבַת מִן הַצָּפוֹן, לוּד מִן הַמַּעֲרָב וְהַיַּרְדֵּן מִן הַמִּזְרָח.“ (משנה, מסכת מעשר שניפרק ה, משנה ב)

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]


קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: אילת
ויקימסע מדריך טיולים בוויקימסע: אילת

אַיֶּלֶת[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא איילת
הגייה* ayelet
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש א־ו־ל
דרך תצורה משקל קַטֶּלֶת
נטיות ר׳ אַיָּלוֹת, אֵיְלוֹת־
איילת מניקה
  1. לשון המקרא נְקֵבַת הָאַיָּל.
    • ”מְשַׁוֶּה רַגְלַי כָּאַיָּלוֹת; וְעַל בָּמוֹתַי יַעֲמִדֵנִי.“ (שמואל ב׳ כב, פסוק לד) (גם תהלים יח, פסוק לד)
    • ”כִּי גַם־אַיֶּלֶת בַּשָּׁדֶה יָלְדָה; וְעָזוֹב, כִּי לֹא־הָיָה דֶּשֶׁא.“ (ירמיהו ד, פסוק ה)
    • אַיֶּלֶת אֲהָבִים, וְיַעֲלַת־חֵן; דַּדֶּיהָ יְרַוֻּךָ בְכָל־עֵת, בְּאַהֲבָתָהּ תִּשְׁגֶּה תָמִיד.“ (משלי ה, פסוק יט)
    • ”הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלִַם, בִּצְבָאוֹת אוֹ בְּאַיְלוֹת הַשָּׁדֶה; אִם־תָּעִירוּ וְאִם־תְּעוֹרְרוּ אֶת־הָאַהֲבָה, עַד שֶׁתֶּחְפָּץ.“ (שיר השירים ב, פסוק ז) (גם שיר השירים ג, פסוק ה)
  2. שם פרטי לנקבה.
    • ”הוֹלֶכֶת אַיֶּלֶת / שְׂמֵחָה וְצוֹהֶלֶת / עִם חִפּוּשִׁית עֲגֻלָּה / בְּכִיס הַשִּׂמְלָה. / כַּמָּה נִפְלָא!“ (אַיֶּלֶת מְטַיֶּלֶת, מאת רינת הופר)

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: hind‏, doe‏‏‏‏