מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
יש להוסיף לדף זה את הערך: מִכֵּר. |
לערך העוסק במילה אידישאית מַכֶר; ראו מאכער. |
- מסר רכוש שבבעלותו לאחֵר תמורת תשלום או בעסקת חליפין.
- הנוכל קנה את השעונים בזול ומכר אותם במחיר מופקע.
- "וְכִי־תִמְכְּרוּ מִמְכָּר לַעֲמִיתֶךָ אוֹ קָנֹה מִיַּד עֲמִיתֶךָ אַל־תּוֹנוּ אִישׁ אֶת־אָחִיו" (ויקרא כה יד)
- בהשאלה: מסר מישהו שהיה תחת השגחתו או אמונו לידי אויב.
- "וַיִּחַר־אַף ה' בְּיִשְׂרָאֵל וַיִּתְּנֵם בְּיַד־שֹׁסִים וַיָּשֹׁסּוּ אוֹתָם, וַיִּמְכְּרֵם בְּיַד אוֹיְבֵיהֶם מִסָּבִיב, וְלֹא־יָכְלוּ עוֹד לַעֲמֹד לִפְנֵי אוֹיְבֵיהֶם" (שופטים ב יד)
- אנגלית: sell
- ערבית: بَاعَ (הגייה: בָּאעַ), شَرَى (הגייה: שַׁרָא)
השורש מכר |
השורש מ־כ־ר הוא שורש מגזרת השלמים.
מ־כ־ר |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
קַל |
מָכַר |
מוֹכֵר, מָכוּר |
יִמְכֹּר |
מְכֹר |
לִמְכֹּר |
נִפְעַל |
נִמְכַּר |
נִמְכָּר |
יִמָּכֵר |
הִמָּכֵר |
לְהִמָּכֵר |
הִפְעִיל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
הֻפְעַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
פִּעֵל |
מִכֵּר |
מְמַכֵּר |
יְמַכֵּר |
מַכֵּר |
לְמַכֵּר |
פֻּעַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
הִתְפַּעֵל |
הִתְמַכֵּר |
מִתְמַכֵּר |
יִתְמַכֵּר |
הִתְמַכֵּר |
לְהִתְמַכֵּר |
|
|
ניתוח דקדוקי |
כתיב מלא | מכר |
הגייה* | makar |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | נ־כ־ר, גזרת חפ"נ |
דרך תצורה | משקל מַקְטָל |
נטיות | ר׳ מַכָּרִים; נ׳ מַכָּרָה, נ"ר מַכָּרוֹת |
- אדם אשר פוגשים אותו לעתים אך שלא נקשרים עמו קשרי ידידות עמוקים.
- אנחנו לא ידידים, רק מכרים של "שלום־שלום".
- "וְעַתָּה אַל־תִּקְחוּ־כֶסֶף מֵאֵת מַכָּרֵיכֶם כִּי־לְבֶדֶק הַבַּיִת תִּתְּנֻהוּ" (מלכים ב יב ח)
השורש נכר |
השורש נ־כ־ר הוא שורש מגזרת חפ"נ.
נ־כ־ר |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
קַל |
|
|
|
|
|
נִפְעַל |
נִכַּר |
נִכָּר |
יִנָּכֵר |
הִנָּכֵר |
לְהִנָּכֵר |
הִפְעִיל |
הִכִּיר |
מַכִּיר |
יַכִּיר |
הַכֵּר |
לְהַכִּיר |
הֻפְעַל |
הֻכַּר |
מֻכָּר |
יֻכַּר |
-אין- |
-אין- |
פִּעֵל |
נִכֵּר |
מְנַכֵּר |
יְנַכֵּר |
נַכֵּר |
לְנַכֵּר |
פֻּעַל |
נֻכַּר |
מְנֻכָּר |
יְנֻכַּר |
-אין- |
-אין- |
הִתְפַּעֵל |
הִתְנַכֵּר |
מִתְנַכֵּר |
יִתְנַכֵּר |
הִתְנַכֵּר |
לְהִתְנַכֵּר |
|
|
ניתוח דקדוקי |
כתיב מלא | מכר |
הגייה* | mekher |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | מ־כ־ר |
דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
נטיות | ר׳ מְכָרִים; מֶכֶר־, ר׳ מִכְרֵי־ |
- הסכם הדדי על העברת בעלות של קנין, בתמורה לתשלום מסוים.
- סחורה, טוּבים למכירה.
- "וְהַצֹּרִים יָשְׁבוּ בָהּ מְבִיאִים דָּאג וְכָל־מֶכֶר וּמוֹכְרִים בַּשַּׁבָּת לִבְנֵי יְהוּדָה וּבִירוּשָׁלִָם" (נחמיה יג טז)
- מחיר, ערך.
- "אֵשֶׁת־חַיִל מִי יִמְצָא, וְרָחֹק מִפְּנִינִים מִכְרָהּ" (משלי לא י)
- בכתבים תימניים מנוקדת המילה החז"לית מְכָר.
השורש מכר |
השורש מ־כ־ר הוא שורש מגזרת השלמים.
מ־כ־ר |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
קַל |
מָכַר |
מוֹכֵר, מָכוּר |
יִמְכֹּר |
מְכֹר |
לִמְכֹּר |
נִפְעַל |
נִמְכַּר |
נִמְכָּר |
יִמָּכֵר |
הִמָּכֵר |
לְהִמָּכֵר |
הִפְעִיל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
הֻפְעַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
פִּעֵל |
מִכֵּר |
מְמַכֵּר |
יְמַכֵּר |
מַכֵּר |
לְמַכֵּר |
פֻּעַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
הִתְפַּעֵל |
הִתְמַכֵּר |
מִתְמַכֵּר |
יִתְמַכֵּר |
הִתְמַכֵּר |
לְהִתְמַכֵּר |
|
|
ניתוח דקדוקי |
כתיב מלא | מוכר |
הגייה* | mukar |
חלק דיבר | תואר |
מין | זכר |
שורש | נ־כ־ר |
דרך תצורה | משקל מֻקְטָל |
נטיות | ר׳ מֻכָּרִים, נ׳ מֻכֶּרֶת, נ"ר מֻכָּרוֹת |
- ידוע, קל לזיהוי.
- צורת בינוני סביל של הפועל הכיר.
השורש נכר |
השורש נ־כ־ר הוא שורש מגזרת חפ"נ.
נ־כ־ר |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
קַל |
|
|
|
|
|
נִפְעַל |
נִכַּר |
נִכָּר |
יִנָּכֵר |
הִנָּכֵר |
לְהִנָּכֵר |
הִפְעִיל |
הִכִּיר |
מַכִּיר |
יַכִּיר |
הַכֵּר |
לְהַכִּיר |
הֻפְעַל |
הֻכַּר |
מֻכָּר |
יֻכַּר |
-אין- |
-אין- |
פִּעֵל |
נִכֵּר |
מְנַכֵּר |
יְנַכֵּר |
נַכֵּר |
לְנַכֵּר |
פֻּעַל |
נֻכַּר |
מְנֻכָּר |
יְנֻכַּר |
-אין- |
-אין- |
הִתְפַּעֵל |
הִתְנַכֵּר |
מִתְנַכֵּר |
יִתְנַכֵּר |
הִתְנַכֵּר |
לְהִתְנַכֵּר |
|
|