מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
 יש להוסיף לדף זה את הערך: מִכֵּר.
|
 לערך העוסק במילה אידישאית מַכֶר; ראו מאכער.
|
- מסר רכוש שבבעלותו לאחֵר תמורת תשלום או בעסקת חליפין.
- הנוכל קנה את השעונים בזול ומכר אותם במחיר מופקע.
- "וְכִי־תִמְכְּרוּ מִמְכָּר לַעֲמִיתֶךָ אוֹ קָנֹה מִיַּד עֲמִיתֶךָ אַל־תּוֹנוּ אִישׁ אֶת־אָחִיו" (ויקרא כה יד)
- בהשאלה: מסר מישהו שהיה תחת השגחתו או אמונו לידי אויב.
- "וַיִּחַר־אַף ה' בְּיִשְׂרָאֵל וַיִּתְּנֵם בְּיַד־שֹׁסִים וַיָּשֹׁסּוּ אוֹתָם, וַיִּמְכְּרֵם בְּיַד אוֹיְבֵיהֶם מִסָּבִיב, וְלֹא־יָכְלוּ עוֹד לַעֲמֹד לִפְנֵי אוֹיְבֵיהֶם" (שופטים ב יד)
- אנגלית: sell
- ערבית: بَاعَ (הגייה: בָּאעַ), شَرَى (הגייה: שַׁרָא)
| השורש מכר
|
|
השורש מ־כ־ר הוא שורש מגזרת השלמים.
| מ־כ־ר
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
| קַל
|
מָכַר
|
מוֹכֵר, מָכוּר
|
יִמְכֹּר
|
מְכֹר
|
לִמְכֹּר
|
| נִפְעַל
|
נִמְכַּר
|
נִמְכָּר
|
יִמָּכֵר
|
הִמָּכֵר
|
לְהִמָּכֵר
|
| הִפְעִיל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
| הֻפְעַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
| פִּעֵל
|
מִכֵּר
|
מְמַכֵּר
|
יְמַכֵּר
|
מַכֵּר
|
לְמַכֵּר
|
| פֻּעַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
| הִתְפַּעֵל
|
הִתְמַכֵּר
|
מִתְמַכֵּר
|
יִתְמַכֵּר
|
הִתְמַכֵּר
|
לְהִתְמַכֵּר
|
| |
|
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
מכר
|
| הגייה* |
makar
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
נ־כ־ר, גזרת חפ"נ
|
| דרך תצורה |
משקל מַקְטָל
|
| נטיות |
ר׳ מַכָּרִים; נ׳ מַכָּרָה, נ"ר מַכָּרוֹת
|
- אדם אשר פוגשים אותו לעתים אך שלא נקשרים עמו קשרי ידידות עמוקים.
- אנחנו לא ידידים, רק מכרים של "שלום־שלום".
- "וְעַתָּה אַל־תִּקְחוּ־כֶסֶף מֵאֵת מַכָּרֵיכֶם כִּי־לְבֶדֶק הַבַּיִת תִּתְּנֻהוּ" (מלכים ב יב ח)
| השורש נכר
|
|
השורש נ־כ־ר הוא שורש מגזרת חפ"נ.
| נ־כ־ר
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
| קַל
|
|
|
|
|
|
| נִפְעַל
|
נִכַּר
|
נִכָּר
|
יִנָּכֵר
|
הִנָּכֵר
|
לְהִנָּכֵר
|
| הִפְעִיל
|
הִכִּיר
|
מַכִּיר
|
יַכִּיר
|
הַכֵּר
|
לְהַכִּיר
|
| הֻפְעַל
|
הֻכַּר
|
מֻכָּר
|
יֻכַּר
|
-אין-
|
-אין-
|
| פִּעֵל
|
נִכֵּר
|
מְנַכֵּר
|
יְנַכֵּר
|
נַכֵּר
|
לְנַכֵּר
|
| פֻּעַל
|
נֻכַּר
|
מְנֻכָּר
|
יְנֻכַּר
|
-אין-
|
-אין-
|
| הִתְפַּעֵל
|
הִתְנַכֵּר
|
מִתְנַכֵּר
|
יִתְנַכֵּר
|
הִתְנַכֵּר
|
לְהִתְנַכֵּר
|
| |
|
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
מכר
|
| הגייה* |
mekher
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
מ־כ־ר
|
| דרך תצורה |
משקל קֶטֶל
|
| נטיות |
ר׳ מְכָרִים; מֶכֶר־, ר׳ מִכְרֵי־
|
- הסכם הדדי על העברת בעלות של קנין, בתמורה לתשלום מסוים.
- סחורה, טוּבים למכירה.
- "וְהַצֹּרִים יָשְׁבוּ בָהּ מְבִיאִים דָּאג וְכָל־מֶכֶר וּמוֹכְרִים בַּשַּׁבָּת לִבְנֵי יְהוּדָה וּבִירוּשָׁלִָם" (נחמיה יג טז)
- מחיר, ערך.
- "אֵשֶׁת־חַיִל מִי יִמְצָא, וְרָחֹק מִפְּנִינִים מִכְרָהּ" (משלי לא י)
- בכתבים תימניים מנוקדת המילה החז"לית מְכָר.
| השורש מכר
|
|
השורש מ־כ־ר הוא שורש מגזרת השלמים.
| מ־כ־ר
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
| קַל
|
מָכַר
|
מוֹכֵר, מָכוּר
|
יִמְכֹּר
|
מְכֹר
|
לִמְכֹּר
|
| נִפְעַל
|
נִמְכַּר
|
נִמְכָּר
|
יִמָּכֵר
|
הִמָּכֵר
|
לְהִמָּכֵר
|
| הִפְעִיל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
| הֻפְעַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
| פִּעֵל
|
מִכֵּר
|
מְמַכֵּר
|
יְמַכֵּר
|
מַכֵּר
|
לְמַכֵּר
|
| פֻּעַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
| הִתְפַּעֵל
|
הִתְמַכֵּר
|
מִתְמַכֵּר
|
יִתְמַכֵּר
|
הִתְמַכֵּר
|
לְהִתְמַכֵּר
|
| |
|
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
מוכר
|
| הגייה* |
mukar
|
| חלק דיבר |
תואר
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
נ־כ־ר
|
| דרך תצורה |
משקל מֻקְטָל
|
| נטיות |
ר׳ מֻכָּרִים, נ׳ מֻכֶּרֶת, נ"ר מֻכָּרוֹת
|
- ידוע, קל לזיהוי.
- צורת בינוני סביל של הפועל הכיר.
| השורש נכר
|
|
השורש נ־כ־ר הוא שורש מגזרת חפ"נ.
| נ־כ־ר
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
| קַל
|
|
|
|
|
|
| נִפְעַל
|
נִכַּר
|
נִכָּר
|
יִנָּכֵר
|
הִנָּכֵר
|
לְהִנָּכֵר
|
| הִפְעִיל
|
הִכִּיר
|
מַכִּיר
|
יַכִּיר
|
הַכֵּר
|
לְהַכִּיר
|
| הֻפְעַל
|
הֻכַּר
|
מֻכָּר
|
יֻכַּר
|
-אין-
|
-אין-
|
| פִּעֵל
|
נִכֵּר
|
מְנַכֵּר
|
יְנַכֵּר
|
נַכֵּר
|
לְנַכֵּר
|
| פֻּעַל
|
נֻכַּר
|
מְנֻכָּר
|
יְנֻכַּר
|
-אין-
|
-אין-
|
| הִתְפַּעֵל
|
הִתְנַכֵּר
|
מִתְנַכֵּר
|
יִתְנַכֵּר
|
הִתְנַכֵּר
|
לְהִתְנַכֵּר
|
| |
|
ערך בוויקיפדיה: מכירה
טקסט בוויקיטקסט: ביאור:מכר