מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
מהר
הגייה *
ma'her
חלק דיבר
תואר־הפועל
מין
שורש
מ־ה־ר
דרך תצורה
מקור מן פיעל
נטיות
בלשון הדיבור בזמן מועט יחסית, בזריזות.
”כִּי-יָסִיר אֶת-בִּנְךָ מֵאַחֲרַי וְעָבְדוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְחָרָה אַף-יְהֹוָה בָּכֶם וְהִשְׁמִידְךָ מַהֵר “ (דברים ז , פסוק ד )
”וַיְהִי הַשַּׁעַר לִסְגּוֹר בַּחֹשֶׁךְ וְהָאֲנָשִׁים יָצָאוּ לֹא יָדַעְתִּי אָנָה הָלְכוּ הָאֲנָשִׁים רִדְפוּ מַהֵר אַחֲרֵיהֶם כִּי תַשִּׁיגוּם“ (יהושע ב , פסוק ה )
”קָרוֹב יוֹם-יְהוָה הַגָּדוֹל קָרוֹב וּמַהֵר מְאֹד קוֹל יוֹם יְהוָה מַר צֹרֵחַ שָׁם גִּבּוֹר“ (צפניה א , פסוק יד )
”אַל-תֵּצֵא לָרִב מַהֵר פֶּן מַה-תַּעֲשֶׂה בְּאַחֲרִיתָהּ בְּהַכְלִים אֹתְךָ רֵעֶךָ“ (משלי כה , פסוק ח )
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
מוהר
הגייה *
Mo har
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
דרך תצורה
משקל קֹטֶל
נטיות
כ': מָהֳרוֹ
תשלום שמשפחת החתן מעבירה למשפחת הכלה בעבור הכלה, במקרים בהם חילופי כלות אינם אפשריים.
”הַרְבּוּ עָלַי מְאֹד מֹהַר וּמַתָּן וְאֶתְּנָה כַּאֲשֶׁר תֹּאמְרוּ אֵלָי וּתְנוּ-לִי אֶת-הַנַּעֲרָ לְאִשָּׁה“ (בראשית לד , פסוק יב )
”אִם-מָאֵן יְמָאֵן אָבִיהָ לְתִתָּהּ לוֹ כֶּסֶף יִשְׁקֹל כְּמֹהַר הַבְּתוּלֹת“ (שמות כב , פסוק טז )
”וַיֹּאמֶר שָׁאוּל כֹּה-תֹאמְרוּ לְדָוִד אֵין-חֵפֶץ לַמֶּלֶךְ בְּמֹהַר כִּי בְּמֵאָה עָרְלוֹת פְּלִשְׁתִּים לְהִנָּקֵם בְּאֹיְבֵי הַמֶּלֶךְ וְשָׁאוּל חָשַׁב לְהַפִּיל אֶת-דָּוִד בְּיַד-פְּלִשְׁתִּים“ (שמואל א׳ יח , פסוק כה )
אכדית: מַהירוּ mahiru . אוגריתית: מהר 𐎎𐎅𐎗 ,חייל או לוחם מקצועי. בעקבות כבושים שבטיים-צבאיים שהסתפחו אל התרבות המתעצמת כמו גם שלל הנשים שהוחרמו, מופיעה המילה גם בהוראת בהוראת 'אתנן כלה', למקבילה המקראית המדגישה את המהירות והחיפזון הכרוכים במושג , השוו - ”וְכִי-יְפַתֶּה אִישׁ, בְּתוּלָה אֲשֶׁר לֹא-אֹרָשָׂה--וְשָׁכַב עִמָּהּ מָהֹר יִמְהָרֶנָּה לּוֹ , לְאִשָּׁה“ (שמות כב , פסוק טו ) . פרסית, מהר ماهار בהוראת רסן -לגמל .
ערך בוויקיפדיה:
מוהר