מודע

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

מוֹדָע[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מודע
הגייה* moda
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש י־ד־ע
דרך תצורה משקל מִקְטָל
נטיות
  1. לשון המקרא (יש לשכתב פירוש זה): מודע ל־ שנמצא קיומו של בזכרונו עפ"ר בידידות.
    • ”וּלְנָעֳמִי (מידע) מוֹדַע לְאִישָׁהּ אִישׁ גִּבּוֹר חַיִל מִמִּשְׁפַּחַת אֱלִימֶלֶךְ וּשְׁמוֹ בֹּעַז“ (רות ב, פסוק א)

גיזרון[עריכה]

סעיף זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהשלים אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: word‏‏‏‏


השורש ידע

השורש י־ד־ע הוא שורש מגזרת נפ"יו.

נטיות הפעלים[עריכה]

י־ד־ע עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל יָדַע יוֹדֵעַ

(ב׳ פעוּל: יָדוּעַ)

יֵדַע דַּע לָדַעַת או לֵידַע
נִפְעַל נוֹדַע נוֹדָע יִוָּדַע הִוָּדַע לְהִוָּדַע
הִפְעִיל הוֹדִיעַ מוֹדִיעַ (או מְיֵדָע) יוֹדִיעַ (או יְיֵדָע) הוֹדַע לְהוֹדִיעַ
הֻפְעַל -אין- מוּדָע -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל יִדַּע מְיַדֵּעַ יְיַדֵּעַ יַדֵּעַ לְיַדֵּעַ
פֻּעַל יֻדַּע מְיֻדָּע יְיֻדַּע -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְוַדֵּעַ מִתְוַדֵּעַ יִתְוַדֵּעַ הִתְוַדֵּעַ לְהִתְוַדֵּעַ

הערות[עריכה]

  • בזמן עבר, עתיד, ציווי ומקור - ע' הפועל שברגיל (כאשר ל' הפועל אינה גרונית) מנוקדת בצירי - כשהיא באה לפני הח"ע בסוף מילה אפשר לנקדה בפתח ואפשר לנקדה בצירי ואחריו פתח גנובה. למשל: שִׂמַּח, שִׂמֵּחַ; יְאָרַח, יְאָרֵחַ; לְהִמָּנַע, לְהִמָּנֵעַ. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 58)[1]
  • ל' הפועל הח"ע בצורת הנוכחת בעבר מנוקדת בפתח או בשווא: לָקַחַתְּ או לָקַחְתְּ, נִשְׁבַּעַתְּ או נִשְׁבַּעְתְּ. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 60)[2]
  • בבניין קל, צורת המקור בגזרת פ"י ופ"נ המסתיימת בתי"ו נוטה בשתי דרכים: האחת בתי"ו (בדומה לצורת המקור), והשנייה על דרך השלמים. לדוגמה: בְּצֵאתוֹ, בְּדַעְתָּהּ וגם בְּיָצְאוֹ, בְּיָדְעָהּ. (החלטות האקדמיה, עמ' 72)[3]

ראו גם[עריכה]

מוּדָע[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מודע
הגייה* muda
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש י־ד־ע
דרך תצורה משקל מֻקְטָל
נטיות נ׳ מוּדַעַת; ר׳ מוּדָעִים;, נ"ר מוּדָעוֹת
  1. מכיר, יודע בוודאות. (הכוונה בד"כ לפרט עובדתי נסיבתי או לעובדה אובייקטיבית ברורה וגלויה).
    • בת זוגתי בהחלט מודעת ליופיה.
  2. עברית חדשה השכל המקום שבו תופס החי את הקיים
    • הפציינט מהלך בשנתו באופן בלתי מודע.

גיזרון[עריכה]

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: aware‏‏‏‏


השורש ידע

השורש י־ד־ע הוא שורש מגזרת נפ"יו.

נטיות הפעלים[עריכה]

י־ד־ע עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל יָדַע יוֹדֵעַ

(ב׳ פעוּל: יָדוּעַ)

יֵדַע דַּע לָדַעַת או לֵידַע
נִפְעַל נוֹדַע נוֹדָע יִוָּדַע הִוָּדַע לְהִוָּדַע
הִפְעִיל הוֹדִיעַ מוֹדִיעַ (או מְיֵדָע) יוֹדִיעַ (או יְיֵדָע) הוֹדַע לְהוֹדִיעַ
הֻפְעַל -אין- מוּדָע -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל יִדַּע מְיַדֵּעַ יְיַדֵּעַ יַדֵּעַ לְיַדֵּעַ
פֻּעַל יֻדַּע מְיֻדָּע יְיֻדַּע -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְוַדֵּעַ מִתְוַדֵּעַ יִתְוַדֵּעַ הִתְוַדֵּעַ לְהִתְוַדֵּעַ

הערות[עריכה]

  • בזמן עבר, עתיד, ציווי ומקור - ע' הפועל שברגיל (כאשר ל' הפועל אינה גרונית) מנוקדת בצירי - כשהיא באה לפני הח"ע בסוף מילה אפשר לנקדה בפתח ואפשר לנקדה בצירי ואחריו פתח גנובה. למשל: שִׂמַּח, שִׂמֵּחַ; יְאָרַח, יְאָרֵחַ; לְהִמָּנַע, לְהִמָּנֵעַ. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 58)[4]
  • ל' הפועל הח"ע בצורת הנוכחת בעבר מנוקדת בפתח או בשווא: לָקַחַתְּ או לָקַחְתְּ, נִשְׁבַּעַתְּ או נִשְׁבַּעְתְּ. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 60)[5]
  • בבניין קל, צורת המקור בגזרת פ"י ופ"נ המסתיימת בתי"ו נוטה בשתי דרכים: האחת בתי"ו (בדומה לצורת המקור), והשנייה על דרך השלמים. לדוגמה: בְּצֵאתוֹ, בְּדַעְתָּהּ וגם בְּיָצְאוֹ, בְּיָדְעָהּ. (החלטות האקדמיה, עמ' 72)[6]