מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | קירוב |
| הגייה* | keruv |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ק־ר־ב |
| דרך תצורה | משקל קִטּוּל |
| נטיות | ר׳ קֵרוּבִים; קֵרוּב־, ר׳ קֵרוּבֵי־ |
- פעולה או תהליך שבסיומו מוסגת קרבה
- מאור פנים מביא לקירוב לבבות.
- חניה נכונה, כוללת קירוב של הרכב אל שפת המדרכה.
- [מתמטיקה] הערכה או פתרון לא מדויק או שתוצאתו מספקת למטרה מוגדרת.
- מדדנו זמן תגובה של 2 שניות בקירוב.
- כביש הסרגל ישר בקירוב טוב, בהזנחת עקמומיות כדור הארץ.
| השורש קרב |
| ק־ר־ב |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
| קַל |
קָרַב או קָרֵב |
קָרֵב
(ב׳ פעוּל: קָרוֹב) |
יִקְרַב |
|
|
| נִפְעַל |
|
|
|
|
|
| הִפְעִיל |
הִקְרִיב |
מַקְרִיב |
יַקְרִיב |
הַקְרֵב |
לְהַקְרִיב |
| הֻפְעַל |
הֻקְרַב |
מֻקְרָב |
יֻקְרַב |
-אין- |
-אין- |
| פִּעֵל |
קֵרֵב |
מְקָרֵב |
יְקָרֵב |
קָרֵב |
לְקָרֵב |
| פֻּעַל |
קֹרַב |
מְקֹרָב |
יְקֹרַב |
-אין- |
-אין- |
| הִתְפַּעֵל |
הִתְקָרֵב |
מִתְקָרֵב |
יִתְקָרֵב |
הִתְקָרֵב |
לְהִתְקָרֵב |
|
|
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | קרוב |
| הגייה* | karov |
| חלק דיבר | תואר |
| מין | זכר |
| שורש | ק־ר־ב |
| דרך תצורה | משקל קָטוֹל |
| נטיות | ר׳ קְרוֹבִים; נ׳ קְרוֹבָה, נ"ר קְרוֹבוֹת |
- נמצא במרחק קצר.
- ”אֶרְאֶנּוּ וְלֹא עַתָּה, אֲשׁוּרֶנּוּ וְלֹא קָרוֹב...“ (במדבר כד, פסוק יז)
- ”כִּי־קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר, מְאֹד; בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ, לַעֲשֹׂתוֹ.“ (דברים ל, פסוק יד)
- ”דִּרְשׁוּ יהוה בְּהִמָּצְאוֹ; קְרָאֻהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב.“ (ישעיהו נה, פסוק ו)
- ”בּוֹר שֶׁהוּא קָרוֹב לָאַמָּה מִתְמַלֵּא רִאשׁוֹן, מִפְּנֵי דַרְכֵי שָׁלוֹם.“ (משנה, מסכת גיטין – פרק ה, משנה ח)
- ”הֶחָלִיל מַכֶּה לִפְנֵיהֶם, עַד שֶׁמַּגִּיעִים קָרוֹב לְירוּשָׁלַיִם; הִגִּיעוּ קָרוֹב לִירוּשָׁלַיִם, שָׁלְחוּ לִפְנֵיהֶם, וְעִטְּרוּ אֶת בִּכּוּרֵיהֶם.“ (משנה, מסכת בכורים – פרק ג, משנה ג)
- הכסא קרוב לשולחן האוכל.
| השורש קרב |
| ק־ר־ב |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
| קַל |
קָרַב או קָרֵב |
קָרֵב
(ב׳ פעוּל: קָרוֹב) |
יִקְרַב |
|
|
| נִפְעַל |
|
|
|
|
|
| הִפְעִיל |
הִקְרִיב |
מַקְרִיב |
יַקְרִיב |
הַקְרֵב |
לְהַקְרִיב |
| הֻפְעַל |
הֻקְרַב |
מֻקְרָב |
יֻקְרַב |
-אין- |
-אין- |
| פִּעֵל |
קֵרֵב |
מְקָרֵב |
יְקָרֵב |
קָרֵב |
לְקָרֵב |
| פֻּעַל |
קֹרַב |
מְקֹרָב |
יְקֹרַב |
-אין- |
-אין- |
| הִתְפַּעֵל |
הִתְקָרֵב |
מִתְקָרֵב |
יִתְקָרֵב |
הִתְקָרֵב |
לְהִתְקָרֵב |
|
|
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | קרוב |
| הגייה* | karov |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ק־ר־ב |
| דרך תצורה | משקל קָטוֹל |
| נטיות | ר׳ קְרוֹבִים; נ׳ קְרוֹבָה, נ"ר קְרוֹבוֹת |
תרשים של אילן יוחסין, עם המונח העברי לכל קרוב
- מי שמתקיים עמו קשר משפחתי.
- ”אֹהֲבַי וְרֵעַי מִנֶּגֶד נִגְעִי יַעֲמֹדוּ; וּקְרוֹבַי מֵרָחֹק עָמָדוּ.“ (תהלים לח, פסוק יב)
- ”חָדְלוּ קְרוֹבָי; וּמְיֻדָּעַי שְׁכֵחוּנִי.“ (איוב יט, פסוק יד)
- ”...וַתֹּאמֶר לָהּ נָעֳמִי קָרוֹב לָנוּ הָאִישׁ מִגֹּאֲלֵנוּ הוּא.“ (רות ב, פסוק כ)
- ”רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אָב וּבְנוֹ וְכֹל הַקְּרוֹבִין, כְּשֵׁרִין לְעֵדוּת הַחֹדֶשׁ.“ (משנה, מסכת ראש השנה – פרק א, משנה ז)
- ”הָאוֹמֵר לָאִשָּׁה קִדַּשְׁתִּיךְ וְהִיא אוֹמֶרֶת לֹא קִדַּשְׁתַּנִי, הוּא אָסוּר בִּקְרוֹבוֹתֶיהָ וְהִיא מֻתֶּרֶת בִּקְרוֹבָיו.“ (משנה, מסכת קידושין – פרק ג, משנה י)
- ”נִתְעַכַּל הַבָּשָׂר, מְלַקְּטִין אֶת הָעֲצָמוֹת וְקוֹבְרִין אוֹתָן בִּמְקוֹמָן; וְהַקְּרוֹבִים בָּאִים וְשׁוֹאֲלִין בִּשְׁלוֹם הַדַּיָּנִין וּבִשְׁלוֹם הָעֵדִים...“ (משנה, מסכת סנהדרין – פרק ו, משנה ו)
- מקבילה בערבית قَرِيب (קָרִיבּ) במשמעות זו.