סחר

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

סָחַר א[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא סחר
שורש וגזרה ס־ח־ר
בניין פָּעַל (קַל)
  1. עסק בקניה ומכירה
    • ”וְאֵדְעָה כִּי לֹא מְרַגְּלִים אַתֶּם כִּי כֵנִים אַתֶּם אֶת אֲחִיכֶם אֶתֵּן לָכֶם וְאֶת הָאָרֶץ תִּסְחָרוּ (בראשית מב, פסוק לד)
    • ”וְאִתָּנוּ תֵּשֵׁבוּ וְהָאָרֶץ תִּהְיֶה לִפְנֵיכֶם שְׁבוּ וּסְחָרוּהָ וְהֵאָחֲזוּ בָּהּ..הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה שְׁלֵמִים הֵם אִתָּנוּ וְיֵשְׁבוּ בָאָרֶץ וְיִסְחֲרוּ אֹתָהּ (בראשית לד, פסוקים יכא)
    • הוא נסע לאפריקה על מנת לסחור ביהלומים אך עקב המשבר בשוק

גיזרון[עריכה]

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: word‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]

סָחַר ב[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא סחר
שורש וגזרה ס־ח־ר
בניין פָּעַל (קַל)
  1. הלך במעגל; הלך סביב (בניגוד להולך-ישר) .
    • ”אִם יָצָאתִי הַשָּׂדֶה וְהִנֵּה חַלְלֵי חֶרֶב וְאִם בָּאתִי הָעִיר וְהִנֵּה תַּחֲלוּאֵי רָעָב כִּי גַם נָבִיא גַם כֹּהֵן סָחֲרוּ אֶל אֶרֶץ וְלֹא יָדָעוּ“ (ירמיהו יד, פסוק יח)
    • "...סָחַר [1] וְהִשְׁכִּים לַהֲלךְ בַּבֹּקֶר וּשְׁנֵי נְעָרָיו מִמְּתֵי הַשֶּׁקֶר יוֹם הַשְּׁלִישִׁי נָגְעוּ אֶל חֵקֶר וַיַּרְא דְּמוּת כָּבוֹד וְהוֹד וָיֶקֶר עָמַד וְהִתְבּוֹנָן לְהִמָּשֵׁחַ, עוֹקֵד-וְהַנֶּעְקָד-וְהַמִּזְבֵּחַ" מתוך: סידור-נוסח עדות אשכנז

.


גיזרון[עריכה]

  • מילה יחידאית במקרא. לפי רוב המפרשים המשמעות כנ"ל, אך רבים קושרים את השורש למשמעות תיבת 'סחר' מסעיף א'. בנוסף, יש לציין כי באכדית שימשה תיבת סַחִרֻ (saḫiru) כמילה נרדפת לתיבת 'כַּשׁפֻּ' (kaššapu) בהוראת 'מכשף' [2], השוו: ”גַם נָבִיא גַם כֹּהֵן סָחֲרוּ אֶל אֶרֶץ וְלֹא יָדָעוּ“ (ירמיהו יד, פסוק יח), לאמור: הרעב והתחלואים המתוארים בפסוק התרחשו משום שהנביא וגם הכהן עסקו בימים ההם, ב'כשף' (ראו גם: כשף-'כסף') .

פרשנים מפרשים[עריכה]

  • תרגום יונתן: פנו לסחורתם .רש"י ורד"ק: סבבו ללכת לגלות,לבקש הצלהמצודות: סחרו עניין סיבוב,משום כך נקרא התגר בשם סוחר כי סובב אחר הסחורה לקנותה מלב"ים: סחרו מעניין מסחר.

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: errant‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]

סַחַר[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא סחר
הגייה* sakhar
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ס־ח־ר
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ אין, נס׳ סְחַר־, סַחֲרוֹ, סַחְרַהּ
  1. לשון המקרא מוצרים וחפצים שימושיים המיועדים למכירה.
    • ”יְגִיעַ מִצְרַיִם וּסְחַר כּוּשׁ וּסְבָאִים אַנְשֵׁי מִדָּה עָלַיִךְ יַעֲבֹרוּ“ (ישעיהו מה, פסוק יד)
    • ”וְהָיָה סַחְרָהּ וְאֶתְנַנָּהּ קֹדֶשׁ לַה' לֹא יֵאָצֵר וְלֹא יֵחָסֵן“ (ישעיהו כג, פסוק יח)
  2. עסקה ממונית הכוללת קניה ומכירה או חליפין.
    • ”טָעֲמָה כִּי טוֹב סַחְרָהּ לֹא יִכְבֶּה בַלַּיְלָה נֵרָהּ“ (משלי לא, פסוק יח)
    • ”כִּי טוֹב סַחְרָהּ מִסְּחַר כָּסֶף וּמֵחָרוּץ תְּבוּאָתָהּ“ (משלי ג, פסוק יד)

מילים נרדפות[עריכה]

צירופים[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: trade‏‏‏‏

סימוכין[עריכה]

  1. בנוסח המזרח אומרים 'שָׁחַר'
  2. משה הלד, עיונים בלקסיקוגרפיה המקראית לאור האכדית / ארץ-ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה כרך טז/ ספר צבי מ' אורלינסקי. ‎ 1982תשמ"ב