אסם

יש להוסיף לדף זה את הערכים: אֹסֶם, אִסֵּם.

אָסָם

מחסן תבואה, מבנה לאחסון תוצרת חקלאית.
- ”וְיִמָּלְאוּ אֲסָמֶיךָ שָׂבָע וְתִירוֹשׁ יְקָבֶיךָ יִפְרֹצוּ.“ (משלי ג, פסוק י)
- ”יְצַו יְהוָה אִתְּךָ אֶת הַבְּרָכָה בַּאֲסָמֶיךָ וּבְכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ וּבֵרַכְךָ בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ.“ (דברים כח, פסוק ח)
- ”מָלְאוּ אֲסָמֵינוּ בָּר וִיקָבֵינוּ יַיִן / בָּתֵּינוּ הוֹמִים, הוֹמִים מִתִּינוֹקוֹת / וּבְהֶמְתֵּנוּ פּוֹרָה.“ (מָלְאוּ אֲסָמֵינוּ בָּר, מאת פנחס אלעד בזֶמֶרֶשֶׁת)

מן המקרא. קרוב לשורש שׂ־ו־ם בהוראת - להניח, לאגור.
אוגריתית: 𐎀𐎒𐎎‏‏‏‏ (ảsm) באותה הוראה. סורית: ܐܵܣܸܢ (אָסֶן) - לאגור. יתכן שקשור גם לארמית: סִימְתָא - אוצר (ויש אומרים שזה גזור משורש שׂ־ו־ם, או שגזור מ'סימא' - כסף).
מצרית קדומה: וֶוסֲם wSm בהוראת: 'שבולת-תירס'.
בתלמוד (תענית ח ע"ב) גזרו מילה זו משורש ס־מ־י/ה, בהוראת: נסתר, מכוסה.

(תעתיק: beɣeli)

(תעתיק: khalihān)

(תעתיק: achyrónas)

י

ערך בוויקיפדיה: אסם

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אסמים

לשון ימי הביניים אגר, אחסן.
- ”אלוף אחים, אביר מעשים, אגור חכמה, אסום בינה.“ (סדר עבודה ליום הכיפורים, מאת מחבר לא ידוע, באתר מאגרים)
- ”זאת חוקת אמרת צרופה אשר אסם אל באוצרותיו מלהתבזות.“ (קדושתות לד' פרשיות, מאת אלעזר הקליר, באתר מאגרים)