מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא זר
הגייה * zar
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש ז־ו־ר
דרך תצורה משקל קָטֵל
נטיות ר׳ זָרִים
שבא מן החוץ, חיצוני.
שונה מן הנהוג במקום.
”כִּי כְהַר-פְּרָצִים יָקוּם יְהוָה, כְּעֵמֶק בְּגִבְעוֹן יִרְגָּז--לַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂהוּ, זָר מַעֲשֵׂהוּ, וְלַעֲבֹד עֲבֹדָתוֹ, נָכְרִיָּה עֲבֹדָתוֹ.“ (ישעיהו כח , פסוק כא ) . ”רוּחִי זָרָה לְאִשְׁתִּי וְחַנֹּתִי לִבְנֵי בִטְנִי“ (איוב יט , פסוק יז ) . מן השורש ז־ו־ר .
מעריכת ההמקור הכוהני מתברר כי המונח "זר" אינו מכוון לנוכרי שאינו מבני ישראל, אלא מציין כל מה שמחוץ למעגלי הכהונה והמשכן.לפיכך תיבת " זר" המקראית מתיחסת אל כל אדם מישראל , שאינו כהן [ 1] [ 2]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא זר
הגייה * zar
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ז־ו־ר
דרך תצורה משקל קָטֵל
נטיות ר׳ זָרִים
אדם שאינו מקורב נפשית למקום שבו הוא נמצא.
”וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, לְלִדְתִּי, וַתֵּלֶד, גַּם-הָאִשָּׁה הַזֹּאת; וַאֲנַחְנוּ יַחְדָּו, אֵין-זָר אִתָּנוּ בַּבַּיִת, זוּלָתִי שְׁתַּיִם-אֲנַחְנוּ, בַּבָּיִת.“ (מלכים א׳ ג , פסוק יח ) ”יְהַלֶּלְךָ זָר וְלֹא-פִיךָ; נָכְרִי, וְאַל-שְׂפָתֶיךָ.“ (משלי כז , פסוק ב )
אדם שאינו יליד הארץ שבה הוא גר.
”נַחֲלָתֵנוּ נֶהֶפְכָה לְזָרִים , בָּתֵּינוּ לְנָכְרִים.“ (איכה ה , פסוק ב )
אדם שאינו משתייך למקום שבו הוא שוכן, שאינו קשור לאף אחד מבני הסביבה.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא זר
הגייה * zer
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ז־ו־ר
דרך תצורה משקל קָטֵל
נטיות ר׳ זֵרִים; זֵר־, ר׳ זֵרֵי־
זר אובאלי זר פרחים לשון המקרא עיטור מקושט העשוי פרחים או עלים ומיועד להנחה על הראש בכדי לייחד אדם מסויים.
בהשאלה: מקבץ פרחים המאוגדים בצורה קישוטית תוך התחשבות בסוג הפרחים ובצבעם .
"אִם רַק תָּבוֹאִי בְּחָמֵשׁ / אֶתֵּן לָךְ פֶּרַח / מִזֵּר הַשּׁוֹשַׁנִּים שֶׁבְּיָדִי." (אִם רַק תָּבוֹאִי בְּחָמֵשׁ עמוס אטינגר ) "הִסְתַּכְּלוּ מַה שֶּׁקּוֹרֶה לִי בַּדֶּרֶךְ: / כָּל אֶחָד עוֹבֵר, חוֹטֵף, קוֹטֵף, קוֹלֵעַ לוֹ זֵר / לוּ הָיִיתִי חַיָּה אוֹ פֶּרַח / אָז הָיָה מַצָּבִי אָחֵר!" (ולס להגנת הצומח נעמי שמר )
סחט דבר מה, מעך, לחץ.
”וַיָּזַר אֶת הַגִּזָּה וַיִּמֶץ טַל מִן הַגִּזָּה מְלוֹא הַסֵּפֶל מָיִם.“ (שופטים ו , פסוק לח ) ”וַתִּשְׁכַּח כִּי רֶגֶל תְּזוּרֶהָ וְחַיַּת הַשָּׂדֶה תְּדוּשֶׁהָ.“ (איוב לט , פסוק טו ) בלשון פרסית זָאֲר (زار ; zâr)= להתאבל.
↑ (השווה:שמות ל' , לג ; ויקרא כב , יב)
↑ עולם התנ"ך - ויקרא.דברי הימים הוצאה לאור בע"מ שנת ההוצאה: 1993-1996 .עמוד: 63
ערך בוויקיפדיה: זר פרחים
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: זרי פרחים