לדלג לתוכן

זר

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

זָר

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא זר
הגייה* zar
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש ז־ו־ר
דרך תצורה משקל קָטֵל
נטיות ר׳ זָרִים
  1. שבא מן החוץ, חיצוני.
  2. שונה מן הנהוג במקום.
    • ”כִּי כְהַר-פְּרָצִים יָקוּם יְהוָה, כְּעֵמֶק בְּגִבְעוֹן יִרְגָּז--לַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂהוּ, זָר מַעֲשֵׂהוּ, וְלַעֲבֹד עֲבֹדָתוֹ, נָכְרִיָּה עֲבֹדָתוֹ.“ (ישעיהו כח, פסוק כא).
    • ”רוּחִי זָרָה לְאִשְׁתִּי וְחַנֹּתִי לִבְנֵי בִטְנִי“ (איוב יט, פסוק יז).

גיזרון

[עריכה]
  • מן השורש ז־ו־ר.
  • מעריכת ההמקור הכוהני מתברר כי המונח "זר" אינו מכוון לנוכרי שאינו מבני ישראל, אלא מציין כל מה שמחוץ למעגלי הכהונה והמשכן.לפיכך תיבת "זר" המקראית מתיחסת אל כל אדם מישראל, שאינו כהן [1]. (גם צורת הנקבה: "זרה", מכוונת למה שחורג מעולמו הסגור של המקדש. קטורת זרה היא זו הנעשית שלא על פי המתכונת המצווה ושלא על ידי כוהן) [2].

צירופים

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]

זָר

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא זר
הגייה* zar
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ז־ו־ר
דרך תצורה משקל קָטֵל
נטיות ר׳ זָרִים
  1. אדם שאינו מקורב נפשית למקום שבו הוא נמצא.
    • ”וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, לְלִדְתִּי, וַתֵּלֶד, גַּם-הָאִשָּׁה הַזֹּאת; וַאֲנַחְנוּ יַחְדָּו, אֵין-זָר אִתָּנוּ בַּבַּיִת, זוּלָתִי שְׁתַּיִם-אֲנַחְנוּ, בַּבָּיִת.“ (מלכים א׳ ג, פסוק יח)
    • ”יְהַלֶּלְךָ זָר וְלֹא-פִיךָ; נָכְרִי, וְאַל-שְׂפָתֶיךָ.“ (משלי כז, פסוק ב)
  2. אדם שאינו יליד הארץ שבה הוא גר.
    • ”נַחֲלָתֵנוּ נֶהֶפְכָה לְזָרִים, בָּתֵּינוּ לְנָכְרִים.“ (איכה ה, פסוק ב)
  3. אדם שאינו משתייך למקום שבו הוא שוכן, שאינו קשור לאף אחד מבני הסביבה.

צירופים

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

זֵר

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא זר
הגייה* zer
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ז־ו־ר
דרך תצורה משקל קָטֵל
נטיות ר׳ זֵרִים; זֵר־, ר׳ זֵרֵי־
זר אובאלי
זר פרחים
  1. לשון המקרא עיטור מקושט העשוי פרחים או עלים ומיועד להנחה על הראש בכדי לייחד אדם מסויים.
  2. בהשאלה: מקבץ פרחים המאוגדים בצורה קישוטית תוך התחשבות בסוג הפרחים ובצבעם.
    • "אִם רַק תָּבוֹאִי בְּחָמֵשׁ / אֶתֵּן לָךְ פֶּרַח / מִזֵּר הַשּׁוֹשַׁנִּים שֶׁבְּיָדִי." (אִם רַק תָּבוֹאִי בְּחָמֵשׁ, מאת עמוס אטינגר)
    • "הִסְתַּכְּלוּ מַה שֶּׁקּוֹרֶה לִי בַּדֶּרֶךְ: / כָּל אֶחָד עוֹבֵר, חוֹטֵף, קוֹטֵף, קוֹלֵעַ לוֹ זֵר / לוּ הָיִיתִי חַיָּה אוֹ פֶּרַח / אָז הָיָה מַצָּבִי אָחֵר!" (ולס להגנת הצומח, מאת נעמי שמר)

צירופים

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]
  • אנגלית: wreath‏, bouquet‏‏‏‏
  • ערבית: باقة‏‏‏‏ (תעתיק: בָּאקָה)

ראו גם

[עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכה]
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: זר פרחים
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: זרי פרחים
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סידורי פרחים

זָר

[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא זר
שורש וגזרה ז־ו־ר
בניין פָּעַל (קַל)


  1. סחט דבר מה, מעך, לחץ.
    • ”וַיָּזַר אֶת הַגִּזָּה וַיִּמֶץ טַל מִן הַגִּזָּה מְלוֹא הַסֵּפֶל מָיִם.“ (שופטים ו, פסוק לח)
    • ”וַתִּשְׁכַּח כִּי רֶגֶל תְּזוּרֶהָ וְחַיַּת הַשָּׂדֶה תְּדוּשֶׁהָ.“ (איוב לט, פסוק טו)

גזרון

[עריכה]
  • בלשון פרסית זָאֲר (زار ; zâr)= להתאבל.

ראו גם

[עריכה]

הערות שוליים

[עריכה]
  1. (השווה:שמות ל' , לג ; ויקרא כב , יב)
  2. עולם התנ"ך - ויקרא.דברי הימים הוצאה לאור בע"מ שנת ההוצאה: 1993-1996 .עמוד: 63