מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
זר
הגייה *
zar
חלק דיבר
תואר
מין
זכר
שורש
ז־ו־ר
דרך תצורה
משקל קָטֵל
נטיות
ר׳ זָרִים
שבא מן החוץ, חיצוני.
שונה מן הנהוג במקום.
”כִּי כְהַר-פְּרָצִים יָקוּם יְהוָה, כְּעֵמֶק בְּגִבְעוֹן יִרְגָּז--לַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂהוּ, זָר מַעֲשֵׂהוּ, וְלַעֲבֹד עֲבֹדָתוֹ, נָכְרִיָּה עֲבֹדָתוֹ.“ (ישעיהו כח , פסוק כא ) .
”רוּחִי זָרָה לְאִשְׁתִּי וְחַנֹּתִי לִבְנֵי בִטְנִי“ (איוב יט , פסוק יז ) .
מן השורש ז־ו־ר .
מעריכת ההמקור הכוהני מתברר כי המונח "זר" אינו מכוון לנוכרי שאינו מבני ישראל, אלא מציין כל מה שמחוץ למעגלי הכהונה והמשכן.לפיכך תיבת " זר" המקראית מתיחסת אל כל אדם מישראל , שאינו כהן [ 1] . (גם צורת הנקבה: "זרה", מכוונת למה שחורג מעולמו הסגור של המקדש. קטורת זרה היא זו הנעשית שלא על פי המתכונת המצווה ושלא על ידי כוהן) [ 2] .
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
זר
הגייה *
zar
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
ז־ו־ר
דרך תצורה
משקל קָטֵל
נטיות
ר׳ זָרִים
אדם שאינו מקורב נפשית למקום שבו הוא נמצא.
”וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, לְלִדְתִּי, וַתֵּלֶד, גַּם-הָאִשָּׁה הַזֹּאת; וַאֲנַחְנוּ יַחְדָּו, אֵין-זָר אִתָּנוּ בַּבַּיִת, זוּלָתִי שְׁתַּיִם-אֲנַחְנוּ, בַּבָּיִת.“ (מלכים א׳ ג , פסוק יח )
”יְהַלֶּלְךָ זָר וְלֹא-פִיךָ; נָכְרִי, וְאַל-שְׂפָתֶיךָ.“ (משלי כז , פסוק ב )
אדם שאינו יליד הארץ שבה הוא גר.
”נַחֲלָתֵנוּ נֶהֶפְכָה לְזָרִים , בָּתֵּינוּ לְנָכְרִים.“ (איכה ה , פסוק ב )
אדם שאינו משתייך למקום שבו הוא שוכן, שאינו קשור לאף אחד מבני הסביבה.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
זר
הגייה *
zer
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
ז־ו־ר
דרך תצורה
משקל קָטֵל
נטיות
ר׳ זֵרִים; זֵר־, ר׳ זֵרֵי־
זר אובאלי
זר פרחים
לשון המקרא עיטור מקושט העשוי פרחים או עלים ומיועד להנחה על הראש בכדי לייחד אדם מסויים.
בהשאלה: מקבץ פרחים המאוגדים בצורה קישוטית תוך התחשבות בסוג הפרחים ובצבעם .
"אִם רַק תָּבוֹאִי בְּחָמֵשׁ / אֶתֵּן לָךְ פֶּרַח / מִזֵּר הַשּׁוֹשַׁנִּים שֶׁבְּיָדִי." (אִם רַק תָּבוֹאִי בְּחָמֵשׁ , מאת עמוס אטינגר )
"הִסְתַּכְּלוּ מַה שֶּׁקּוֹרֶה לִי בַּדֶּרֶךְ: / כָּל אֶחָד עוֹבֵר, חוֹטֵף, קוֹטֵף, קוֹלֵעַ לוֹ זֵר / לוּ הָיִיתִי חַיָּה אוֹ פֶּרַח / אָז הָיָה מַצָּבִי אָחֵר!" (ולס להגנת הצומח , מאת נעמי שמר )
סחט דבר מה, מעך, לחץ.
”וַיָּזַר אֶת הַגִּזָּה וַיִּמֶץ טַל מִן הַגִּזָּה מְלוֹא הַסֵּפֶל מָיִם.“ (שופטים ו , פסוק לח )
”וַתִּשְׁכַּח כִּי רֶגֶל תְּזוּרֶהָ וְחַיַּת הַשָּׂדֶה תְּדוּשֶׁהָ.“ (איוב לט , פסוק טו )
בלשון פרסית זָאֲר (زار ; zâr)= להתאבל.
↑ (השווה:שמות ל' , לג ; ויקרא כב , יב)
↑ עולם התנ"ך - ויקרא.דברי הימים הוצאה לאור בע"מ שנת ההוצאה: 1993-1996 .עמוד: 63