מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
- לשון המקרא ניסה למכור את עצמו.
- ”וֶהֱשִׁיבְךָ יְהֹוָה מִצְרַיִם בָּאֳנִיּוֹת בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אָמַרְתִּי לְךָ לֹא-תֹסִיף עוֹד לִרְאֹתָהּ וְהִתְמַכַּרְתֶּם שָׁם לְאֹיְבֶיךָ לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת וְאֵין קֹנֶה.“ (דברים כח, פסוק סח)
- בהשאלה: פיתח או הגביר את הצורך בדבר. הרגיל את עצמו להנאה עד שפיתח בה תלות.
- ”וַיַּעֲבִירוּ אֶת-בְּנֵיהֶם וְאֶת-בְּנוֹתֵיהֶם בָּאֵשׁ וַיִּקְסְמוּ קְסָמִים וַיְנַחֵשׁוּ וַיִּתְמַכְּרוּ לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה לְהַכְעִיסוֹ.“ (מלכים ב׳ יז, פסוק יז)
- הסיגריה הראשונה שלה הייתה מתוך לחץ חברתי, בשלב מסוים כבר התמכרה לעישון.
- אהבתי כל כך את הקריאה בספריו, עד שממש התמכרתי לזה, מיהרתי לקנות את ספרו האחרון מייד כשיצא לאור.
| השורש מכר |
|
השורש מ־כ־ר הוא שורש מגזרת השלמים.
| מ־כ־ר |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
| קַל |
מָכַר |
מוֹכֵר, מָכוּר |
יִמְכֹּר |
מְכֹר |
לִמְכֹּר |
| נִפְעַל |
נִמְכַּר |
נִמְכָּר |
יִמָּכֵר |
הִמָּכֵר |
לְהִמָּכֵר |
| הִפְעִיל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| הֻפְעַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| פִּעֵל |
מִכֵּר |
מְמַכֵּר |
יְמַכֵּר |
מַכֵּר |
לְמַכֵּר |
| פֻּעַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| הִתְפַּעֵל |
הִתְמַכֵּר |
מִתְמַכֵּר |
יִתְמַכֵּר |
הִתְמַכֵּר |
לְהִתְמַכֵּר |
|
|