התמכר

הִתְמַכֵּר[עריכה]

לשון המקרא ניסה למכור את עצמו.
- ”וֶהֱשִׁיבְךָ יְהֹוָה מִצְרַיִם בָּאֳנִיּוֹת בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אָמַרְתִּי לְךָ לֹא-תֹסִיף עוֹד לִרְאֹתָהּ וְהִתְמַכַּרְתֶּם שָׁם לְאֹיְבֶיךָ לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת וְאֵין קֹנֶה.“ (דברים כח, פסוק סח)
בהשאלה: פיתח או הגביר את הצורך בדבר. הרגיל את עצמו להנאה עד שפיתח בה תלות.
- ”וַיַּעֲבִירוּ אֶת-בְּנֵיהֶם וְאֶת-בְּנוֹתֵיהֶם בָּאֵשׁ וַיִּקְסְמוּ קְסָמִים וַיְנַחֵשׁוּ וַיִּתְמַכְּרוּ לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה לְהַכְעִיסוֹ.“ (מלכים ב׳ יז, פסוק יז)
- הסיגריה הראשונה שלה הייתה מתוך לחץ חברתי, בשלב מסוים כבר התמכרה לעישון.
- אהבתי כל כך את הקריאה בספריו, עד שממש התמכרתי לזה, מיהרתי לקנות את ספרו האחרון מייד כשיצא לאור.

השורש מ־כ־ר הוא שורש מגזרת השלמים.