מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
 ערך זה עוסק במוֹכֵר, עוסק בחליפין. לערך העוסק במֻכָּר, שאיננו זר; ראו מכר.
|
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
מוכר
|
| הגייה* |
moher
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
מ־כ־ר
|
| דרך תצורה |
משקל קוֹטֵל
|
| נטיות |
ר׳ מוֹכְרִים; מוֹכֵר־, ר׳ מוֹכְרֵי־
|
- (יש לשכתב פירוש זה):בעל מקצוע העוסק במכירת סחורה
- ”וְהָיָה כָעָם, כַּכֹּהֵן, כַּעֶבֶד כַּאדֹנָיו, כַּשִּׁפְחָה כַּגְּבִרְתָּהּ; כַּקּוֹנֶה, כַּמּוֹכֵר, כַּמַּלְוֶה כַּלֹּוֶה, כַּנֹּשֶׁה כַּאֲשֶׁר נֹשֶׁא בוֹ“ (ישעיהו כד, פסוק ב)
- "אמר לו רבי עקיבה, אפילו אתה מוכר שיער ראשך, אתה נותן לה כתובתה" (משנה נדרים ט ה)
- המוכר בחנות הזו מכר סחורה מעולה.
- לשון המקרא. צורת בינוני פועל של בניין קל בשורש מ־כ־ר.
מילים נרדפות[עריכה]
| השורש מכר
|
|
השורש מ־כ־ר הוא שורש מגזרת השלמים.
נטיות הפעלים[עריכה]
| מ־כ־ר
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
| קַל
|
מָכַר
|
מוֹכֵר, מָכוּר
|
יִמְכֹּר
|
מְכֹר
|
לִמְכֹּר
|
| נִפְעַל
|
נִמְכַּר
|
נִמְכָּר
|
יִמָּכֵר
|
הִמָּכֵר
|
לְהִמָּכֵר
|
| הִפְעִיל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
| הֻפְעַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
| פִּעֵל
|
מִכֵּר
|
מְמַכֵּר
|
יְמַכֵּר
|
מַכֵּר
|
לְמַכֵּר
|
| פֻּעַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
| הִתְפַּעֵל
|
הִתְמַכֵּר
|
מִתְמַכֵּר
|
יִתְמַכֵּר
|
הִתְמַכֵּר
|
לְהִתְמַכֵּר
|
| |
|
