מוכר

מוֹכֵר

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מוכר
הגייה*	moher
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	מ־כ־ר
דרך תצורה	בינוני פועל של בניין קל
נטיות	ר' מוֹכְרִים, מוֹכֵר־, מוֹכְרֵי־

1. (יש לשכתב פירוש זה):בעל מקצוע העוסק במכירת סחורה

   • "וְהָיָה כָעָם, כַּכֹּהֵן, כַּעֶבֶד כַּאדֹנָיו, כַּשִּׁפְחָה כַּגְּבִרְתָּהּ; כַּקּוֹנֶה, כַּמּוֹכֵר, כַּמַּלְוֶה כַּלֹּוֶה, כַּנֹּשֶׁה כַּאֲשֶׁר נֹשֶׁא בוֹ" (ישעיהו כ״ד – פסוק ב׳)
   • "אמר לו רבי עקיבה, אפילו אתה מוכר שיער ראשך, אתה נותן לה כתובתה" (משנה נדרים ט ה)
   • המוכר בחנות הזו מכר סחורה מעולה.

גיזרון

• לשון המקרא. צורת בינוני פועל של בניין קל בשורש מ־כ־ר.

צירופים

• מוכרים בלבד

מילים נרדפות

• זבן
• סוחר
• חנווני

ניגודים

• לקוח
• קונה

תרגום

• אנגלית: salesman‏‏‏‏
• ערבית: بَائِع‏‏‏‏
• רוסית: продавец‏‏‏‏

ראו גם

• משווק