לדלג לתוכן

ידוע

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
יש להוסיף לדף זה את הערך: יִדּוּע.

יָדוּעַ

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא ידוע
הגייה* yadua'
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש י־ד־ע
דרך תצורה משקל קָטוּל
נטיות ר׳ יְדוּעִים, נ׳ יְדוּעָה, נ"ר יְדוּעוֹת
  1. (יש לשכתב פירוש זה): שמוכר בציבור
    • ”נִבְזֶה וַחֲדַל אִישִׁים, אִישׁ מַכְאֹבוֹת וִידוּעַ חֹלִי...“ (ישעיהו נג, פסוק ג)
    • ”נְכָסִים הַיְדוּעִים לַבַּעַל, לֹא תִמְכּוֹר; וְאִם מָכְרָה וְנָתְנָה, בָּטֵל; שֶׁאֵינָן יְדוּעִים לַבַּעַל, לֹא תִמְכּוֹר; וְאִם מָכְרָה וְנָתְנָה, קַיָּם.“ (משנה, מסכת כתובותפרק ח, משנה ב)
    • ”אֵיזוֹ הִיא שְׁבוּעַת שָׁוְא, נִשְׁבַּע לְשַׁנּוֹת אֶת הַיָּדוּעַ לָאָדָם, אָמַר עַל הָעַמּוּד שֶׁל אֶבֶן שֶׁהוּא שֶׁל זָהָב, וְעַל הָאִישׁ שֶׁהוּא אִשָּׁה, וְעַל הָאִשָּׁה שֶׁהִיא אִישׁ.“ (משנה, מסכת שבועותפרק ג, משנה ח)
    • ”אִם זָכָר, תֵּשֵׁב לְזָכָר; וְאִם נְקֵבָה, תֵּשֵׁב לִנְקֵבָה; וְאִם אֵין יָדוּעַ, תֵּשֵׁב לְזָכָר וְלִנְקֵבָה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.“ (משנה, מסכת נידהפרק ג, משנה ב)

גיזרון

[עריכה]
  • בינוני פעול מן ידע. המילה מופיעה במקרא פעם אחת בלבד, בפסוק לעיל.

צירופים

[עריכה]

נגזרות

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

ניגודים

[עריכה]

תרגום

[עריכה]
  • אנגלית: known‏‏‏‏
  • גרמנית: bekannt‏‏‏‏
  • יוונית: γνωστός‏‏‏‏ (תעתיק: gnostós)
  • לטינית: notus‏‏‏‏
  • ספרדית: conocido‏‏‏‏
  • ערבית: معروف‏‏‏‏ (תעתיק: מַעְרוּף)
معلوم‏‏‏‏ (תעתיק: מַעְלוּם)
י

ראו גם

[עריכה]


השורש ידע

השורש י־ד־ע הוא שורש מגזרת נפ"יו.

נטיות הפעלים

[עריכה]
י־ד־ע עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל יָדַע יוֹדֵעַ

(ב׳ פעוּל: יָדוּעַ)

יֵדַע דַּע לָדַעַת או לֵידַע
נִפְעַל נוֹדַע נוֹדָע יִוָּדַע הִוָּדַע לְהִוָּדַע
הִפְעִיל הוֹדִיעַ מוֹדִיעַ (או מְיֵדָע) יוֹדִיעַ (או יְיֵדָע) הוֹדַע לְהוֹדִיעַ
הֻפְעַל -אין- מוּדָע -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל יִדַּע מְיַדֵּעַ יְיַדֵּעַ יַדֵּעַ לְיַדֵּעַ
פֻּעַל יֻדַּע מְיֻדָּע יְיֻדַּע -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְוַדֵּעַ מִתְוַדֵּעַ יִתְוַדֵּעַ הִתְוַדֵּעַ לְהִתְוַדֵּעַ

הערות

[עריכה]
  • בזמן עבר, עתיד, ציווי ומקור - ע' הפועל שברגיל (כאשר ל' הפועל אינה גרונית) מנוקדת בצירי - כשהיא באה לפני הח"ע בסוף מילה אפשר לנקדה בפתח ואפשר לנקדה בצירי ואחריו פתח גנובה. למשל: שִׂמַּח, שִׂמֵּחַ; יְאָרַח, יְאָרֵחַ; לְהִמָּנַע, לְהִמָּנֵעַ. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 58)[1]
  • ל' הפועל הח"ע בצורת הנוכחת בעבר מנוקדת בפתח או בשווא: לָקַחַתְּ או לָקַחְתְּ, נִשְׁבַּעַתְּ או נִשְׁבַּעְתְּ. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 60)[2]
  • בבניין קל, צורת המקור בגזרת פ"י ופ"נ המסתיימת בתי"ו נוטה בשתי דרכים: האחת בתי"ו (בדומה לצורת המקור), והשנייה על דרך השלמים. לדוגמה: בְּצֵאתוֹ, בְּדַעְתָּהּ וגם בְּיָצְאוֹ, בְּיָדְעָהּ. (החלטות האקדמיה, עמ' 72)[3]

יַדּוּעַ

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא ידוע
הגייה* yadua'
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש י־ד־ע
דרך תצורה משקל קַטּוּל
נטיות
  1. שם פרטי לזכר
    • ”וְיֵשׁוּעַ הוֹלִיד אֶת יוֹיָקִים וְיוֹיָקִים הוֹלִיד אֶת אֶלְיָשִׁיב וְאֶלְיָשִׁיב אֶת יוֹיָדָע. וְיוֹיָדָע הוֹלִיד אֶת יוֹנָתָן וְיוֹנָתָן הוֹלִיד אֶת יַדּוּעַ.“ (נחמיה יב, פסוקים ייא)
    • ”שְׁנֵי כְלָבִים, אֵינוֹ אֹנֶס. יַדּוּעַ הַבַּבְלִי אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר: מֵרוּחַ אַחַת אֵינוֹ אֹנֶס, מִשְּׁתֵּי רוּחוֹת אֹנֶס“ (משנה, מסכת בבא מציעאפרק ז, משנה ט)
  2. לשון חז"ל שם חיה שהיו משתמשים בעצמותיה לכישוף והגדת עתידות.

מידע נוסף

[עריכה]

(2) לדעת הרמב"ם (פירוש המשנה סנהדרין ז,ז) הידוע הוא מין ציפור, ולדעת ר"ש משאנץ (כלאים ח,ה) הידוע הוא אדני השדה.

קישורים חיצוניים

[עריכה]
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: ידוע הבבלי