מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
- הִתְוַדַּע לְזֶהוּתוּ שֶׁל דָּבָר אוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי, הִשִּׂיג מֵידַע וְהַבְחָנָה עַל מַהוּתוֹ שֶׁל־.
- ”וַיַּרְא יוֹסֵף אֶת אֶחָיו, וַיַּכִּרֵם“ (בראשית מב, פסוק ז)
- ”וְאֵין הָעָם מַכִּירִים קוֹל תְּרוּעַת הַשִּׂמְחָה...“ (עזרא ג, פסוק יג)
- "וכן אם הִכִּירוּ העדים את בעל השור..." (משנה תורה להרמב"ם, ספר נזקים, הלכות נזקי ממון, פרק ה')
- "גְּאוֹן אֵל לְסַפֵּר לְשׁוֹנִי. וּפִי שַׁחַר אָעִירָה/ וְהוֹד נִפְלָא מֵעֵינַי. בְּעֵין לִבִּי אַכִּירָה..." יצחק אבן גיאת, "יושב תהילות"
- "עלמה יפה וטובת מראה [...] נסתכלתי בה וְהִכַּרְתִּיהָ..." מנדלי מוכר ספרים, "סוסתי", כרך כ"א, עמ' 353
- עברית חדשה נָתַן גֻּשְׁפַּנְקָה לֶהֱיוֹת דָּבָר, הֶעֱנִיק לוֹ תֹּקֶף.
- בתאריך כ"ט בנובמבר הכירו בישראל כשלושים ושלוש מדינות.
- בשנת 1969, הכיר משרד הפנים בדימונה כעיר.
- עָרַךְ פְּגִישָׁה בֵּין־, עפ"ר אִם זָרִים הֵמָּה.
- מנהל המפעל הכיר בין העובד הֶחדש לבין העובדים הוותיקים.
- לשון חז"ל בהשאלה בָּא בְּמִשְׁגָּל.
- לשון המקרא נָתַן לוֹ יִתְרוֹן עַל פְּנֵי־.
- ”כִּי אֶת הַבְּכֹר בֶּן הַשְּׂנוּאָה יַכִּיר לָתֶת לוֹ פִּי שְׁנַיִם...“ (דברים כא, פסוק יז)
- ”וַתֹּאמֶר אֵלָיו, מַדּוּעַ מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ לְהַכִּירֵנִי?...“ (רות ב, פסוק י)
- לשון המקרא הֵבִין וְתָפַשׂ בְּדַעְתּוֹ.
- ”וּבְנֵיהֶם חֲצִי מְדַבֵּר אַשְׁדּוֹדִית, וְאֵינָם מַכִּירִים לְדַבֵּר יְהוּדִית וְכִלְשׁוֹן עַם וָעָם“ (נחמיה יג, פסוק כד)
- 1. לשון המקרא
- 2. נוצרה מתרגום המילה recognize באנגלית.
- 6. ההיכרות והידיעה המביאה ליחס המתאים. עוד ראו חז"ל הסבירו שמשמעו כפשוטו שעליו אכן להכיר אם הוא בכורו.
| השורש נכר
|
|
השורש נ־כ־ר הוא שורש מגזרת חפ"נ.
| נ־כ־ר
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
| קַל
|
|
|
|
|
|
| נִפְעַל
|
נִכַּר
|
נִכָּר
|
יִנָּכֵר
|
הִנָּכֵר
|
לְהִנָּכֵר
|
| הִפְעִיל
|
הִכִּיר
|
מַכִּיר
|
יַכִּיר
|
הַכֵּר
|
לְהַכִּיר
|
| הֻפְעַל
|
הֻכַּר
|
מֻכָּר
|
יֻכַּר
|
-אין-
|
-אין-
|
| פִּעֵל
|
נִכֵּר
|
מְנַכֵּר
|
יְנַכֵּר
|
נַכֵּר
|
לְנַכֵּר
|
| פֻּעַל
|
נֻכַּר
|
מְנֻכָּר
|
יְנֻכַּר
|
-אין-
|
-אין-
|
| הִתְפַּעֵל
|
הִתְנַכֵּר
|
מִתְנַכֵּר
|
יִתְנַכֵּר
|
הִתְנַכֵּר
|
לְהִתְנַכֵּר
|
| |
|
