מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
[[קטגוריה: בניין הפעיל ]]
הִתְוַדַּע לְזֶהוּתוּ שֶׁל דָּבָר אוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי, הִשִּׂיג מֵידַע וְהַבְחָנָה עַל מַהוּתוֹ שֶׁל־.
”וַיַּרְא יוֹסֵף אֶת אֶחָיו, וַיַּכִּרֵם “ (בראשית מב , פסוק ז ) ”וְאֵין הָעָם מַכִּירִים קוֹל תְּרוּעַת הַשִּׂמְחָה...“ (עזרא ג , פסוק יג ) "וכן אם הִכִּירוּ העדים את בעל השור..." (משנה תורה להרמב"ם, ספר נזקים, הלכות נזקי ממון, פרק ה' ) "גְּאוֹן אֵל לְסַפֵּר לְשׁוֹנִי. וּפִי שַׁחַר אָעִירָה/ וְהוֹד נִפְלָא מֵעֵינַי. בְּעֵין לִבִּי אַכִּירָה ..." יצחק אבן גיאת , "יושב תהילות" "עלמה יפה וטובת מראה [...] נסתכלתי בה וְהִכַּרְתִּיהָ ..." מנדלי מוכר ספרים , "סוסתי", כרך כ"א, עמ' 353
עברית חדשה בתאריך כ"ט בנובמבר הכירו בישראל כשלושים ושלוש מדינות.
בשנת 1969, הכיר משרד הפנים בדימונה כעיר. עָרַךְ הֶכֵּרוּת בֵּין־, הֵבִיא אֶחָד לְהִוָּדֵעַ אֶל אַחֵר.
מנהל המפעל הכיר בין העובד הֶחדש לבין העובדים הוותיקים.
לשון חז"ל בהשאלה בָּא בְּמִשְׁגָּל.
לשון המקרא ”כִּי אֶת הַבְּכֹר בֶּן הַשְּׂנוּאָה יַכִּיר לָתֶת לוֹ פִּי שְׁנַיִם...“ (דברים כא , פסוק יז ) ”וַתֹּאמֶר אֵלָיו, מַדּוּעַ מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ לְהַכִּירֵנִי ?...“ (רות ב , פסוק י ) לשון המקרא ”וּבְנֵיהֶם חֲצִי מְדַבֵּר אַשְׁדּוֹדִית, וְאֵינָם מַכִּירִים לְדַבֵּר יְהוּדִית וְכִלְשׁוֹן עַם וָעָם“ (נחמיה יג , פסוק כד ) 1. לשון המקרא 2. נוצרה מתרגום המילה recognize באנגלית. 6. ההיכרות והידיעה המביאה ליחס המתאים. עוד ראו חז"ל הסבירו שמשמעו כפשוטו שעליו אכן להכיר אם הוא בכורו.
מילים נרדפות [ עריכה ]
השורש נכר
השורש נ־כ־ר הוא שורש מגזרת חפ"נ .
נטיות הפעלים [ עריכה ]
נ־כ־ר
עבר
הווה/בינוני
עתיד
ציווי
שם הפועל
קַל
נִפְעַל
נִכַּר
נִכָּר
יִנָּכֵר
הִנָּכֵר
לְהִנָּכֵר
הִפְעִיל
הִכִּיר
מַכִּיר
יַכִּיר
הַכֵּר
לְהַכִּיר
הֻפְעַל
הֻכַּר
מֻכָּר
יֻכַּר
-אין-
-אין-
פִּעֵל
נִכֵּר
מְנַכֵּר
יְנַכֵּר
נַכֵּר
לְנַכֵּר
פֻּעַל
נֻכַּר
מְנֻכָּר
יְנֻכַּר
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל
הִתְנַכֵּר
מִתְנַכֵּר
יִתְנַכֵּר
הִתְנַכֵּר
לְהִתְנַכֵּר
