מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
- הִתְוַדַּע לְזֶהוּתוּ שֶׁל דָּבָר אוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי, הִשִּׂיג מֵידַע וְהַבְחָנָה עַל מַהוּתוֹ שֶׁל־.
- ”וַיַּרְא יוֹסֵף אֶת אֶחָיו, וַיַּכִּרֵם“ (בראשית מב, פסוק ז)
- ”וְאֵין הָעָם מַכִּירִים קוֹל תְּרוּעַת הַשִּׂמְחָה...“ (עזרא ג, פסוק יג)
- "וכן אם הִכִּירוּ העדים את בעל השור..." (משנה תורה להרמב"ם, ספר נזקים, הלכות נזקי ממון, פרק ה')
- "גְּאוֹן אֵל לְסַפֵּר לְשׁוֹנִי. וּפִי שַׁחַר אָעִירָה/ וְהוֹד נִפְלָא מֵעֵינַי. בְּעֵין לִבִּי אַכִּירָה..." יצחק אבן גיאת, "יושב תהילות"
- "עלמה יפה וטובת מראה [...] נסתכלתי בה וְהִכַּרְתִּיהָ..." מנדלי מוכר ספרים, "סוסתי", כרך כ"א, עמ' 353
- עברית חדשה נָתַן גֻּשְׁפַּנְקָה לֶהֱיוֹת דָּבָר, הֶעֱנִיק לוֹ תֹּקֶף.
- בתאריך כ"ט בנובמבר הכירו בישראל כשלושים ושלוש מדינות.
- בשנת 1969, הכיר משרד הפנים בדימונה כעיר.
- עָרַךְ פְּגִישָׁה בֵּין־, עפ"ר אִם זָרִים הֵמָּה.
- מנהל המפעל הכיר בין העובד הֶחדש לבין העובדים הוותיקים.
- לשון חז"ל בהשאלה בָּא בְּמִשְׁגָּל.
- לשון המקרא נָתַן לוֹ יִתְרוֹן עַל פְּנֵי־.
- ”כִּי אֶת הַבְּכֹר בֶּן הַשְּׂנוּאָה יַכִּיר לָתֶת לוֹ פִּי שְׁנַיִם...“ (דברים כא, פסוק יז)
- ”וַתֹּאמֶר אֵלָיו, מַדּוּעַ מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ לְהַכִּירֵנִי?...“ (רות ב, פסוק י)
- לשון המקרא הֵבִין וְתָפַשׂ בְּדַעְתּוֹ.
- ”וּבְנֵיהֶם חֲצִי מְדַבֵּר אַשְׁדּוֹדִית, וְאֵינָם מַכִּירִים לְדַבֵּר יְהוּדִית וְכִלְשׁוֹן עַם וָעָם“ (נחמיה יג, פסוק כד)
- 1. לשון המקרא
- 2. נוצרה מתרגום המילה recognize באנגלית.
- 6. ההיכרות והידיעה המביאה ליחס המתאים. עוד ראו חז"ל הסבירו שמשמעו כפשוטו שעליו אכן להכיר אם הוא בכורו.
השורש נכר |
השורש נ־כ־ר הוא שורש מגזרת חפ"נ.
נ־כ־ר |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
קַל |
|
|
|
|
|
נִפְעַל |
נִכַּר |
נִכָּר |
יִנָּכֵר |
הִנָּכֵר |
לְהִנָּכֵר |
הִפְעִיל |
הִכִּיר |
מַכִּיר |
יַכִּיר |
הַכֵּר |
לְהַכִּיר |
הֻפְעַל |
הֻכַּר |
מֻכָּר |
יֻכַּר |
-אין- |
-אין- |
פִּעֵל |
נִכֵּר |
מְנַכֵּר |
יְנַכֵּר |
נַכֵּר |
לְנַכֵּר |
פֻּעַל |
נֻכַּר |
מְנֻכָּר |
יְנֻכַּר |
-אין- |
-אין- |
הִתְפַּעֵל |
הִתְנַכֵּר |
מִתְנַכֵּר |
יִתְנַכֵּר |
הִתְנַכֵּר |
לְהִתְנַכֵּר |
|
|