הכיר

הִכִּיר

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	הכיר
שורש וגזרה	נ־כ־ר, גזרת חפ"נ
בניין	הפעיל

[[קטגוריה: בניין הפעיל]]

1. הִתְוַדַּע לְזֶהוּתוּ שֶׁל דָּבָר אוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי, הִשִּׂיג מֵידַע וְהַבְחָנָה עַל מַהוּתוֹ שֶׁל־.

   • ”וַיַּרְא יוֹסֵף אֶת אֶחָיו, וַיַּכִּרֵם“ (בראשית מב, פסוק ז)
   • ”וְאֵין הָעָם מַכִּירִים קוֹל תְּרוּעַת הַשִּׂמְחָה...“ (עזרא ג, פסוק יג)
   • "וכן אם הִכִּירוּ העדים את בעל השור..." (משנה תורה להרמב"ם, ספר נזקים, הלכות נזקי ממון, פרק ה')
   • "גְּאוֹן אֵל לְסַפֵּר לְשׁוֹנִי. וּפִי שַׁחַר אָעִירָה/ וְהוֹד נִפְלָא מֵעֵינַי. בְּעֵין לִבִּי אַכִּירָה..." יצחק אבן גיאת, "יושב תהילות"
   • "עלמה יפה וטובת מראה [...] נסתכלתי בה וְהִכַּרְתִּיהָ..." מנדלי מוכר ספרים, "סוסתי", כרך כ"א, עמ' 353

2. עברית חדשה נָתַן גֻּשְׁפַּנְקָה לֶהֱיוֹת דָּבָר, הֶעֱנִיק לוֹ תֹּקֶף.

   • בתאריך כ"ט בנובמבר הכירו בישראל כשלושים ושלוש מדינות.
   • בשנת 1969, הכיר משרד הפנים בדימונה כעיר.

3. עָרַךְ הֶכֵּרוּת בֵּין־, הֵבִיא אֶחָד לְהִוָּדֵעַ אֶל אַחֵר.

   • מנהל המפעל הכיר בין העובד הֶחדש לבין העובדים הוותיקים.

4. לשון חז"ל בהשאלה בָּא בְּמִשְׁגָּל.

   • "עד שאמרה לו הרי אני שפחה לך לרחוץ רגלי עבדי אדוני אעפ"כ כנסה ולא הִכִּירָהּ עד שהביאה שתי שערות" (תלמוד ירושלמי, סדר נשים, מסכת יבמות, דף ע"א, פרק י"ג)

5. לשון המקרא נָתַן לוֹ יִתְרוֹן עַל פְּנֵי־.

   • ”כִּי אֶת הַבְּכֹר בֶּן הַשְּׂנוּאָה יַכִּיר לָתֶת לוֹ פִּי שְׁנַיִם...“ (דברים כא, פסוק יז)
   • ”וַתֹּאמֶר אֵלָיו, מַדּוּעַ מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ לְהַכִּירֵנִי?...“ (רות ב, פסוק י)

6. לשון המקרא הֵבִין וְתָפַשׂ בְּדַעְתּוֹ.

   • ”וּבְנֵיהֶם חֲצִי מְדַבֵּר אַשְׁדּוֹדִית, וְאֵינָם מַכִּירִים לְדַבֵּר יְהוּדִית וְכִלְשׁוֹן עַם וָעָם“ (נחמיה יג, פסוק כד)

גיזרון

• 1. לשון המקרא
• 2. נוצרה מתרגום המילה recognize ‏‏‏‏ באנגלית.
• 6. ההיכרות והידיעה המביאה ליחס המתאים. עוד ראו חז"ל הסבירו שמשמעו כפשוטו שעליו אכן להכיר אם הוא בכורו.

נגזרות

• הכרה
• הֶכֵּר
• מוכר

מילים נרדפות

ידע (1), (4) הציג (3) שכב (4) התעלס (4) פקד (4)

הבין, בָּן (6) קלט (6) תפש (6) שמע (6)

ראו גם

• הֻכַּר
• נִכַּר