מקובל כיום לגזור את השם ירושלים מהשורש י־ר־י, שמשמעו הקמה (של עיר או יישוב) ומהשם שָׁלֵם, שמו של אל כנעני קדום. משמעות השם היא לפיכך "עיר שהוקמה על ידי (או: לכבוד) האל שָׁלֵם". עד תקופת בית שני נהגה השם בתנועת e בהברה האחרונה. הגייה זו מיוצגת בצורת הכתיב המקראי ירושלם, וכן בתעתיקים בשפות זרות (מצרית, ארמית, יוונית). לקראת סוף תקופת בית שני (או אף מאוחר מכך) השתנתה תנועה זו לדיפטונג ay, באנלוגיה לשמות מקומות עתיקים המסתיימים בדיפטונג זה (שמרַיִן, אדורַיִם).
יעקב קליין כותב על כך במאמר "מקור השם 'ירושלים' ומשמעותו": "אפשר שההידמות הזו הושפעה מצורות זוגי אמיתיות בשמות גיאוגרפיים מסויימים, כגון קריתים, עינים ועוד. בכל השמות הגיאוגרפיים הסופית הלוקטיבית "ים" היא תוספת לבסיס של השם. לא כן בשם ירושלם/ירושלים. כאן המי"ם הסופית הייתה במקורה חלק בלתי נפרד מן הבסיס של השם... עלינו להניח אפוא כי המי"ם השורשית בשם 'ירושלם' נתפסה כמי"ם הלוקטיבית, והתפתחה לצורת הסיומת דמויית הזוגי, באנלוגיה לשמות הגיאוגרפיים האחרים".
בתנ"ך (בכל המקומות מלבד חמישה[2]) הכתיב הוא "ירושלם" אך הניקוד רומז לכך שהקרי הוא "ירושלים" כאשר החיריק נמצא ללא האות יו"ד שאמורה להיות מעליו.
"אברהם קרא אותו 'יִרְאֶה', שנאמר: "וַיִּקְרָא אַבְרָהָם שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא יְהוָה יִרְאֶה" (בראשית כ"ב, י"ד). שם קרא אותו 'שלם' שנאמר: "וּמַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם" (בראשית י"ד, י"ח). אמר הקב"ה: אם קורא אני אותו 'יִרְאֶה' כשם שקרא אותו אברהם שם אדם צדיק מתרעם, ואם קורא אני אותו 'שלם' אברהם אדם צדיק מתרעם. אלא הריני קורא אותו 'ירושלים' כמו שקראו שניהם. 'יראה שלם - ירושלים'"(בראשית רבה נו י)
בספר "מגן אבות" נכתב על צורת הזוגי של השם ירושלים: "...ירושלם הנזכרת בכל מקום היא זאת הידועה היום, וגם העכו״ם קורין אותה ירושלם בצי״רי הלמ״ד בלשון תרגום... ואנו קורין אותה ירושלם לשון שְׁנַיִם, כי ירושלם של מטה כנגד ירושלם של מעלה, כמו שנזכר בראשון מתענית" ("מגן אבות" מאת הרשב"ץ בפירושו על "יוסי בן יוחנן איש ירושלים אומר"(משנה אבות א ה)).
במדרש רבה על ספר במדבר נכתב כי ישנם שבעים שמות בעברית לעיר ירושלים: "שבעים שקל בשקל הקדש: כנגד ע' אומות שיצאו ממנו. דבר אחר: למה שבעים? ....כנגד ע' שמות, שיש לו להקב"ה. ע' שמות שיש לישראל, ע' שמות לתורה, ע' שמות לירושלים"(במדבר רבה יד יב). ענין זה מופיע גם במדרשים אחרים[3].
ערך בוויקיפדיה: ירושלים
מדריך טיולים בוויקימסע: ירושלים
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ירושלים
