ירושלים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
יְרוּשָׁלַיִם[עריכה]
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | ירושלים |
הגייה* | yerushalayim |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | |
דרך תצורה | |
נטיות |
- עיר הבירה של מדינת ישראל השוכנת בהרי יהודה[1]. העיר קדושה ליהדות, לנצרות ולאסלאם. אחת הערים הקדומות ביותר בהיסטוריה.
- ”אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלָיִם תִּשְׁכַּח יְמִינִי“ (תהילים קלז, פסוק ה)
- ”חִכּוֹ מַמְתַקִּים וְכֻלּוֹ מַחֲמַדִּים; זֶה דוֹדִי וְזֶה רֵעִי בְּנוֹת יְרוּשָׁלָיִם“ (שיר השירים ה, פסוק טז)
- ”כֹּה אָמַר ה': שַׁבְתִּי אֶל צִיּוֹן וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלָיִם, וְנִקְרְאָה יְרוּשָׁלָיִם עִיר הָאֱמֶת, וְהַר ה' צְבָאוֹת הַר הַקֹּדֶשׁ“ (זכריה ח, פסוק ג)
- ”בֶּן עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה מָלַךְ אֲמַצְיָהוּ, וְעֶשְׂרִים וָתֵשַׁע שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלָיִם; וְשֵׁם אִמּוֹ יְהוֹעַדָּן מִירוּשָׁלָיִם“ (דברי הימים ב׳ כה, פסוק א)
- "אין משכירין בתים בירושלים מפני שהן של שבטים ר"א בר"ש אומר אף לא המטות עורות של קדשים בעלי אושפיזין באין ונוטלין אותן בזרוע" (תוספתא/מעשר שני/א#הלכה יא)
- "יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל זָהָב וְשֶׁל נְחֹשֶׁת וְשֶׁל אֹור / הַלֹּא לְכָל שִׁירַיִךְ אֲנִי כִּנּוֹר" (יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל זָהָב
, מאת נעמי שמר)
- בירושלים שכן בימי קדם בית המקדש.
גיזרון[עריכה]
- תיבת "ירושלים" מוזכרת במכתבי אל־עמרנה בצורת "אור-שלים" ursalimme [2].
- אצל חז"ל מופיע מדרש השם הבא: ”אַבְרָהָם קָרָא אוֹתוֹ יִרְאֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: (בראשית כב, פסוק יד) וַיִּקְרָא אַבְרָהָם שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא ה' יִרְאֶה. שֵׁם קָרָא אוֹתוֹ שָׁלֵם, שֶׁנֶּאֱמַר: (בראשית יד, פסוק יח) וּמַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִם קוֹרֵא אֲנִי אוֹתוֹ יִרְאֶה כְּשֵׁם שֶׁקָּרָא אוֹתוֹ אַבְרָהָם, שֵׁם אָדָם צַדִּיק מִתְרָעֵם, וְאִם קוֹרֵא אֲנִי אוֹתוֹ שָׁלֵם, אַבְרָהָם אָדָם צַדִּיק מִתְרָעֵם, אֶלָּא הֲרֵינִי קוֹרֵא אוֹתוֹ יְרוּשָׁלַיִם כְּמוֹ שֶׁקָּרְאוּ שְׁנֵיהֶם, יִרְאֶה שָׁלֵם, יְרוּשָׁלַיִם.“ (בראשית רבה, פרשה נו, סימן י)
- כיום מקובל לגזור את השם ירושלים מהשורש י־ר־י/ה, שמשמעו הקמה (של עיר או יישוב) ומהשם שָׁלֵם, שמו של אל כנעני קדום. משמעות השם היא לפיכך "עיר שהוקמה על ידי (או: לכבוד) האל שָׁלֵם". עד תקופת בית שני נהגה השם בתנועת e בהברה האחרונה. הגייה זו מיוצגת בצורת הכתיב המקראי ירושלם, וכן בתעתיקים בשפות זרות (מצרית, ארמית, יוונית). לקראת סוף תקופת בית שני (או אף מאוחר מכך) השתנתה תנועה זו לדיפטונג ay, באנלוגיה לשמות מקומות עתיקים המסתיימים בדיפטונג זה (שמרַיִן, אדורַיִם).
- יעקב קליין כותב על כך במאמר "מקור השם 'ירושלים' ומשמעותו": "אפשר שההידמות הזו הושפעה מצורות זוגי אמיתיות בשמות גיאוגרפיים מסויימים, כגון קריתים, עינים ועוד. בכל השמות הגיאוגרפיים הסופית הלוקטיבית "ים" היא תוספת לבסיס של השם. לא כן בשם ירושלם/ירושלים. כאן המי"ם הסופית הייתה במקורה חלק בלתי נפרד מן הבסיס של השם... עלינו להניח אפוא כי המי"ם השורשית בשם 'ירושלם' נתפסה כמי"ם הלוקטיבית, והתפתחה לצורת הסיומת דמויית הזוגי, באנלוגיה לשמות הגיאוגרפיים האחרים".
- בתנ"ך (בכל המקומות מלבד חמישה[3]) הכתיב הוא "ירושלם" אך הניקוד רומז לכך שהקרי הוא "ירושלים" כאשר החיריק נמצא ללא האות יו"ד שאמורה להיות מעליו. ראו גם - קוצו של יוד.
צירופים[עריכה]
נגזרות[עריכה]
תרגום[עריכה]
- אוקראינית: Єрусалим
- איטלקית: Gerusalemme
- אלבנית: Jeruzalemi
- אנגלית: Jerusalem
- אספרנטו: Jerusalemo
- בולגרית: Йерусалим
- גרמנית: Jerusalem
- דנית: Jerusalem
- הולנדית: Jeruzalem
- הונגרית: Jeruzsálem
- הודית: येरुशलम
- ויאטנמית: Giê-ru-da-lem
- ולונית: Djeruzalem
- טורקית: Kudüs
- יוונית: Ιερουσαλήμ
- יידיש: ירושלים
- יפנית: エルサレム
- לוקסמבורגית: Jerusalem
- לטבית: Jeruzalė
- לטינית: Hierosolyma
- נורווגית: Jerusalem
- סינית: 耶路撒冷
- סלובנית: Jeruzalem
- סלובקית: Jeruzalem
- ספרדית: Jerusalén
- ערבית: اورشليم القدس
- פולנית: Jerozolima
- פורטוגזית: Jerusalém
- פינית: Jerusalem
- פרסית: اورشلیم مقدس
- צ'כית: Jeruzalém
- צרפתית: Jérusalem
- קוריאנית: 예루살렘
- רומנית: Ierusalim
- רוסית: Иерусалим
- שוודית: Jerusalem
- תאילנדית:เยรูซาเลม
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
![]() |
![]() |
![]() |
- השם ירושלים, מאמר באתר אוח של משרד החינוך
הערות שוליים[עריכה]
יְרוּשָׁלַיִם - תֵּל אָבִיב - חֵיפָה - אילת - טְבֶרְיָה - צְפַת - חברון - נְתַנְיָה - באר שבע - אשדוד - רעננה - קִרְיַת שְׁמוֹנָה - הֶרְצְלִיָּה - מטולה |