מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | יהודית |
| הגייה* | yehudit |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | י־ה־ד |
| דרך תצורה | יהודה + ־ִית |
| נטיות | |
- לשון המקרא ניב השפה העברית שדובר בממלכת יהודה. השפה שבה נכתב התנ"ך.
- ”...דַּבֶּר־נָא אֶל־עֲבָדֶיךָ אֲרָמִית, כִּי שֹׁמְעִים אֲנָחְנוּ; וְאַל־תְּדַבֵּר אֵלֵינוּ יְהוּדִית, בְּאָזְנֵי הָעָם אֲשֶׁר עַל־הַחֹמָה.“ (ישעיהו לו, פסוק יא)
- ”וּבְנֵיהֶם חֲצִי מְדַבֵּר אַשְׁדּוֹדִית, וְאֵינָם מַכִּירִים לְדַבֵּר יְהוּדִית; וְכִלְשׁוֹן עַם וָעָם.“ (נחמיה יג, פסוק כד)
- שם פרטי לנקבה.
- ”וַיְהִי עֵשָׂו בֶּן־אַרְבָּעִים שָׁנָה, וַיִּקַּח אִשָּׁה; אֶת־יְהוּדִית בַּת־בְּאֵרִי הַחִתִּי, וְאֶת־בָּשְׂמַת בַּת־אֵילֹן הַחִתִּי.“ (בראשית כו, פסוק לד)