מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
יהודית
|
הגייה* |
yehudit
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
נקבה
|
שורש |
י־ה־ד
|
דרך תצורה |
יהודה + ־ִית
|
נטיות |
|
- לשון המקרא ניב השפה העברית שדובר בממלכת יהודה. השפה שבה נכתב התנ"ך.
- ”...דַּבֶּר-נָא אֶל-עֲבָדֶיךָ אֲרָמִית כִּי שֹׁמְעִים אֲנָחְנוּ וְאַל-תְּדַבֵּר אֵלֵינוּ יְהוּדִית בְּאָזְנֵי הָעָם אֲשֶׁר עַל-הַחֹמָה.“ (ישעיהו לו, פסוק יא)
- ”וּבְנֵיהֶם חֲצִי מְדַבֵּר אַשְׁדּוֹדִית וְאֵינָם מַכִּירִים לְדַבֵּר יְהוּדִית וְכִלְשׁוֹן עַם וָעָם.“ (נחמיה יג, פסוק כד)
- שם פרטי לנקבה.
- ”וַיְהִי עֵשָׂו בֶּן-אַרְבָּעִים שָׁנָה וַיִּקַּח אִשָּׁה אֶת-יְהוּדִית בַּת-בְּאֵרִי הַחִתִּי וְאֶת-בָּשְׂמַת בַּת-אֵילֹן הַחִתִּי.“ (בראשית כו, פסוק לד)