מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי |
כתיב מלא | יהודית |
הגייה* | yehudit |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | י־ה־ד |
דרך תצורה | יהודה + ־ִית |
נטיות | |
- לשון המקרא ניב השפה העברית שדובר בממלכת יהודה. השפה שבה נכתב התנ"ך.
- ”...דַּבֶּר-נָא אֶל-עֲבָדֶיךָ אֲרָמִית כִּי שֹׁמְעִים אֲנָחְנוּ וְאַל-תְּדַבֵּר אֵלֵינוּ יְהוּדִית בְּאָזְנֵי הָעָם אֲשֶׁר עַל-הַחֹמָה.“ (ישעיהו לו, פסוק יא)
- ”וּבְנֵיהֶם חֲצִי מְדַבֵּר אַשְׁדּוֹדִית וְאֵינָם מַכִּירִים לְדַבֵּר יְהוּדִית וְכִלְשׁוֹן עַם וָעָם.“ (נחמיה יג, פסוק כד)
- שם פרטי לנקבה.
- ”וַיְהִי עֵשָׂו בֶּן-אַרְבָּעִים שָׁנָה וַיִּקַּח אִשָּׁה אֶת-יְהוּדִית בַּת-בְּאֵרִי הַחִתִּי וְאֶת-בָּשְׂמַת בַּת-אֵילֹן הַחִתִּי.“ (בראשית כו, פסוק לד)