מנשה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מְנַשֶּׁה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מנשה
הגייה* menashe
חלק דיבר שם פרטי
מין זכר
שורש נ־ש־י/ה
דרך תצורה משקל מְקַטֵּל
נטיות
שבטי ישראל

רְאוּבֵן | שִׁמְעוֹן | לֵוִי | יְהוּדָה |
יִשָּׂשכָר | זְבֻלוּן | דָּן | נַפְתָּלִי |
גָּד | אָשֵׁר | אֶפְרַיִם | מְנַשֶּׁה | בִּנְיָמִין

נחלות שבטי ישראל
  1. אחד משנים־עשר שבטי ישראל הנקרא על שמו של מנשה, בנו הבכור של יוסף ואחיו של אפרים.
    • ”וַיְהִי אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיֹּאמֶר לְיוֹסֵף, הִנֵּה אָבִיךָ חֹלֶה; וַיִּקַּח אֶת-שְׁנֵי בָנָיו, עִמּוֹ – אֶת-מְנַשֶּׁה, וְאֶת-אֶפְרָיִם.“ (בראשית מח, פסוק א)
    • ”וַיִּשְׁלַח יִשְׂרָאֵל אֶת-יְמִינוֹ וַיָּשֶׁת עַל-רֹאשׁ אֶפְרַיִם וְהוּא הַצָּעִיר, וְאֶת-שְׂמֹאלוֹ, עַל-רֹאשׁ מְנַשֶּׁה: שִׂכֵּל, אֶת-יָדָיו, כִּי מְנַשֶּׁה, הַבְּכוֹר.“ (בראשית מח, פסוק יד)
    • ”וְעָלָיו, מַטֵּה מְנַשֶּׁה; וְנָשִׂיא לִבְנֵי מְנַשֶּׁה, גַּמְלִיאֵל בֶּן-פְּדָהצוּר.“ (במדבר ב, פסוק י)
  2. שם פרטי לזכר.
    • ”וַיָּקִימוּ לָהֶם בְּנֵי-דָן אֶת-הַפָּסֶל וִיהוֹנָתָן בֶּן-גֵּרְשֹׁם בֶּן-מְנַשֶּׁה הוּא וּבָנָיו הָיוּ כֹהֲנִים לְשֵׁבֶט הַדָּנִי עַד-יוֹם גְּלוֹת הָאָרֶץ“ (שופטים יח, פסוק ל)
    • ”וַיִּשְׁכַּב חִזְקִיָּהוּ עִם-אֲבֹתָיו וַיִּמְלֹךְ מְנַשֶּׁה בְנוֹ תַּחְתָּיו“ (מלכים ב׳ כ, פסוק כא)
    • ”מִבְּנֵי חָשֻׁם מַתְּנַי מַתַּתָּה זָבָד אֱלִיפֶלֶט יְרֵמַי מְנַשֶּׁה שִׁמְעִי.“ (עזרא י, פסוק לג)

גיזרון[עריכה]

  • מן הפועל נשה. במצרית קדומה 'מַנטִי' mnty בהוראת סבל, סוחב. מושאל לדמוטית מנט. השוו 'סבל בית יוסף'.
  • אטימולוגיה נוספת גוזרת עפ"י מצרית קדומה חאג ḫꜥj בהוראת 'להופיע' .בלשון דימוטית חַא - ḫꜥ , בהוראת לזרוח, ומשם מושאל לקופטית מֲנשָׁי ⲙⲁⲛϣⲁⲓ בהוראת מזרח (נחלת שבט מנשה נמצאה בגבולה המזרחי של א"י המקראית). ערבית - מוניס .

צירופים[עריכה]

תרגום[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: שבט מנשה