אפוד
אֵפוֹד[עריכה]
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | איפוד |
הגייה* | efod |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | א־פ־ד |
דרך תצורה | משקל קֵטוֹל |
נטיות | ר׳ אֲפוֹדִים, אֵפוֹד־, אֲפוֹדֵי־ |
- לשון המקרא בגד מבגדי הכוהן הגדול.
- לשון המקרא מעיל קצר.
- ”וְדָוִד מְכַרְכֵּר בְּכָל-עֹז לִפְנֵי יְהוָה וְדָוִד חָגוּר אֵפוֹד בָּד.“ (שמואל ב׳ ו, פסוק יד)
- "זה בושה להתפרחח / באפוד כזה קצר / לפזז בלב שמח / בתרועה ובקול שופר" (למה צחקה מיכל, מאת נעמי שמר)
גזרון[עריכה]
- אכדית: epad-tu, גלימה. אוגריתית: ỉpd, בגד. מצרית קדומה: אִפְד ifd, מלבוש.
פרשנים מפרשים[עריכה]
- רש"י על שמות כח ד: - אפוד, כמין סינר שקורין פורציינ"ט בלעז (חגורה) שחוגרות השרות כשרוכבות על הסוסים.
- אונקלוס - "איפודא".
- בספרי זוטא נכתב: "אל תלבש אשה חלוק שלאיש. אל תפוד ראשה כאיש". "תפוד" כנראה כפועל, בהוראת תחבוש (תפוד משורש א-פ-ד) .
צירופים[עריכה]
נגזרות[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
- וסט (2)
תרגום[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
ערך בוויקיפדיה: אפוד |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אפוד |
- "אפוד", לקסיקון Brown-Driver-Briggs (סטרונג: 646)