מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
לערך העוסק בכתיב המקראי שַׂעַר; ראו סַעַר .
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
שער
הגייה *
sha' ar
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
שׁ־ע־ר ב
דרך תצורה
משקל קֶטֶל
נטיות
ר׳ שְׁעָרִים; שַׂעַר־, ר׳ שַׁעֲרֵי־; כ׳ שְׁעָרָיו, שְׁעָרֶיהָ
שער – פתח גדול בחומה
שער האריות
שער (כדורגל)
פתח גדול בחומה או בגדר שנועד למעבר אנשים, בעלי חיים ורכב מצדה האחד אל צדה האחר (גם בהשאלה) .
”וַיִּירָא, וַיֹּאמַר מַה־נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה; אֵין זֶה כִּי אִם־בֵּית אֱלֹהִים, וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם.“ (בראשית כח , פסוק יז )
”וַיָּקָם בַּחֲצִי הַלַּיְלָה, וַיֶּאֱחֹז בְּדַלְתוֹת שַׁעַר הָעִיר וּבִשְׁתֵּי הַמְּזֻזוֹת; וַיִּסָּעֵם עִם הַבְּרִיחַ, וַיָּשֶׂם עַל כְּתֵפָיו...“ (שופטים טז , פסוק ג )
”פִּתְחוּ שְׁעָרִים ; וְיָבֹא גוֹי־צַדִּיק שֹׁמֵר אֱמֻנִים.“ (ישעיהו כו , פסוק ב )
”חֲמִשָּׁה שְׁעָרִים הָיוּ לְהַר הַבָּיִת; שְׁנֵי שַׁעֲרֵי חֻלְדָּה מִן הַדָּרוֹם, מְשַׁמְּשִׁין כְּנִיסָה וִיצִיאָה...“ (משנה, מסכת מדות – פרק א, משנה ג )
אם לא נתקין דלת בשער החצר, יטרידו אותנו חתולי רחוב.
בישראל, תעודת בגרות היא שער הקבלה לאוניברסיטה.
לשון המקרא בהשאלה מן (1): תחום ישוב .
”וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַאדני אֱלֹהֶיךָ; לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְשׁוֹרְךָ וַחֲמֹרְךָ וְכָל בְּהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ “ (דברים ה , פסוק יג )
[ספורט] מתקן העומד בכל אחד משני עברי המגרש . כל קבוצה מגנה על שער אחד, ומנסה לגלגל את הכדור אל תוך הנגדי.
החלוץ של הקבוצה היריבה סיכן את השער שלנו, אבל השוער עצר את הכדור.
[ספורט] בהשאלה מן (3): נקודת זכות במשחק כדור , הניתנת לאחר גלגול הכדור אל שער (3) היריב .
המשחק הסתיים בלא שערים , והקבוצות נפרדו בתיקו אפס.
העמוד הראשון בספר , או עמוד הפותח פרק חדש בספר.
כדי למצוא את הספר בספרייה אני זקוק לשם המחבר המלא, כפי שמופיע על שער הספר.
1. המילה משותפת למספר שפות שמיות, אוגריתית: 𐎚𐎗𐎙 (תרע'); ארמית: תְּרָע, תַּרְעָא - שער. ערבית: ثَغْر (תַֿעְ֗ר) - שסע, בקע, מכתש. מצרית: šaār - דלת, שער, כלא.[ 1] המשמעות המקורית של השורש היתה כנראה: לשבור, ליצור בקע.
1.portal , gate
3.goal
4.goal , score
5.title-page , section
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
שער
הגייה *
sha' ar
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
שׁ־ע־ר א
דרך תצורה
משקל קֶטֶל
נטיות
ר׳ שְׁעָרִים
ערך , מחיר .
פעם אחת במקרא במובן של "יחס כמויות": ”וַיִּזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ הַהִיא וַיִּמְצָא בַּשָּׁנָה הַהִיא מֵאָה שְׁעָרִים “ (בראשית כו , פסוק יב ) . בלשון חז"ל במובן של ערך או מחיר. כנראה מן הפועל שִׁעֵר . בעברית עכשווית יוחדה המילה לשימוש בתחום הפיננסים ושוק ההון, לדוגמה: שערי המניות (כלומר, מחירי המניות) או שערי המטבעות הזרים (כלומר ביטוי ערכם של המטבעות הזרים באמצעות המטבע המקומי). בערבית המילה سِعْر (סִעְר) פירושה: מחיר, וגם בה משמשת המילה בעיקר בתחום הפיננסים ושוק ההון.
חשב מה היה או מה יהיה, מבלי לדעת במדויק . העריך תוצאות של מעשה.
הפועל מופיע פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל, ויש לו פרשנויות שונות, אחת מהן "שער - מלשון השערה ואומדן כמו מאה שערים (מצודת ציון)".
חשב מה היה או מה יהיה, מבלי לדעת במדויק . העריך תוצאות של מעשה.
”הוא שיער בנפשו, שאם יהיה בעל אשה ובנים ובני־ביתו יהיו רעבים.“ (העיקר , מאת יהודה שטיינברג , בפרויקט בן יהודה )
שערו נא בנפשכם כיצד נראית רומא עצמה, לשעבר שליטת העולם, רדומה תחת שלטון עריץ של פרושים. (מכתב של ג'ובני בוקצ'יו, תרגום בנימין ארבל)
לשון חז"ל חישב כמות.
”בִּשְׁלֹשָׁה פְרָקִים מְשַׁעֲרִים אֶת הַכַּלְכָּלָה – בַּבַּכּוּרוֹת, וּבַסְּיָפוֹת, וּבְאֶמְצַע הַקָּיִץ; הַמּוֹנֶה, מְשֻׁבָּח; וְהַמּוֹדֵד, מְשֻׁבָּח מִמֶּנּוּ; וְהַשּׁוֹקֵל, מְשֻׁבָּח מִשְּׁלָשְּׁתָּן.“ (משנה, מסכת תרומות – פרק ד, משנה ו )
”יָרֵךְ שֶׁנִּתְבַּשֵּׁל בָּהּ גִּיד הַנָּשֶׁה, אִם יֶשׁ בָּהּ בְּנוֹתֵן טַעַם, הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה; כֵּיצַד מְשַׁעֲרִין אוֹתָהּ, כְּבָשָׂר בְּלָפֶת.“ (משנה, מסכת חולין – פרק ז, משנה ד )
”כֵּיצַד מְשַׁעֲרִין אוֹתָן, רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, נוֹתֵן אֶת הַכַּנָּה בֵּינֵיהֶם; מִן הַכַּנָּה וְלַחוּץ, טָהוֹר; מִן הַכַּנָּה וְלִפְנִים וּמְקוֹם הַכַּנָּה, טָמֵא.“ (משנה, מסכת כלים – פרק ז, משנה ו )
שיעור
שֹׁעַר (צורת הסביל)
השורש שׁער
השורש שׁ־ע־ר הוא שורש מגזרת השלמים .
למילים משורש זה יש שלוש קבוצות של משמעויות:
"חלק" / "ערך": למד את השיעור, פירושו, למד את החלק מחומר הלימוד, שהוקצב ללמידה באותו יום. שער הדולר, פירושו, ערכו היחסי של מטבע הדולר.
"פתח": שער החצר, שער של כדורגל וכיוצא בזה.
"קלקול": שערוריה, תאנים שעורים.
שׁ-ע-ר
עבר
הווה/בינוני
עתיד
ציווי
שם הפועל
קַל
שָׁעַר
שׁוֹעֵר
יִשְׁעֹר
שְׁעֹר
לִשְׁעֹר
נִפְעַל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
הִפְעִיל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
הֻפְעַל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
פִּעֵל
שִׁעֵר
מְשַׁעֵר
יְשַׁעֵר
שַׁעֵר
לְשַׁעֵר
פֻּעַל
שֹׁעַר
מְשֹׁעָר
יְשֹׁעַר
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
בשי"ן שמאלית: שׂערות, כמו אלו הצומחות על הראש.
לשון חז"ל עסק בפתיחה וסגירה של שער
התואר שוער במקרא.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
שוער
הגייה *
sho ׳ar
חלק דיבר
תואר
מין
זכר
שורש
שׁ־ע־ר ג
דרך תצורה
משקל קֹטֶל
נטיות
ר׳ שֹׁעָרִים, נ׳ שֹׁעָרוֹת
מאוס, מגונה, רע.
”כַּתְּאֵנִים הַשֹּׁעָרִים אֲשֶׁר לֹא תֵאָכַלְנָה מֵרֹעַ.“ (ירמיהו כט , פסוק יז ) .
המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
שיער
הגייה *
se'ar
חלק דיבר
שם־עצם כללי
מין
זכר
שורש
שׂ־ע־ר
דרך תצורה
משקל קֵטָל
נטיות
שיער בתנאי תת־כבידה
מעטה של חוטים דקים הצומח מעורם של בעלי חיים, בעקר יונקים , המשמש כמבודד .
המילה משותפת למספר שפות שמיות. אכדית: 𒊬𒌅 (šārtu ) - שיער, נוצות. אוגריתית: 𐎌𐎓𐎗𐎚 (שׁרת), ערבית: شَعْر (שַׁעְר), געז: ጸጕር (ṣägʷr), ארמית: שׂער . כנראה מפרוטו-שמית בצורה המשוערת: śaʕr.
המילה קיימת גם במצרית: saārtȧ - שיער של חיה,[ 2] sr - שער וגם פיאה.
ערך בוויקיפדיה:
שיער
↑ E.A Wallis Budge, An Egyptian Hieroglyphic Dictionary, 1920, pp. 723 .
↑ E.A Wallis Budge, An Egyptian Hieroglyphic Dictionary, 1920, pp. 635 .