מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
חומה
|
| הגייה* |
khoma
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
נקבה
|
| שורש |
ח־מ־י/ה
|
| דרך תצורה |
משקל קוֹטְלָה
|
| נטיות |
ר׳ חוֹמוֹת, סמיכות: חוֹמַת־
|
חומת ירושלים
- לשון המקרא (אדריכלות) קיר (בדרך כלל עשוי אבן או לבנים) ארוך וגבוה המשמש (או שימש בעבר) מחסום למעבר אנשים ובעלי חיים. הן נבנו בדרך כלל על גבולות בין מדינות. בעבר היה מקובל להקיף בהן ערים להגנה עליהן מפני פולשים.
- ”וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה וְהַמַּיִם לָהֶם חוֹמָה מִימִינָם וּמִשְּׂמֹאלָם.“ (שמות יד, פסוק כב)
- ”עַל־חוֹמֹתַיִךְ יְרוּשָׁלִַם הִפְקַדְתִּי שֹׁמְרִים כָּל־הַיּוֹם וְכָל־הַלַּיְלָה...“ (ישעיהו סב, פסוק ו)
- ”מִשִּׁפְעַת סוּסָיו יְכַסֵּךְ אֲבָקָם מִקּוֹל פָּרַשׁ וְגַלְגַּל וָרֶכֶב תִּרְעַשְׁנָה חוֹמוֹתַיִךְ בְּבֹאוֹ בִּשְׁעָרַיִךְ כִּמְבוֹאֵי עִיר מְבֻקָּעָה.“ (יחזקאל כו, פסוק י)
- ”מְצָאֻנִי הַשֹּׁמְרִים הַסֹּבְבִים בָּעִיר הִכּוּנִי פְצָעוּנִי נָשְׂאוּ אֶת־רְדִידִי מֵעָלַי, שֹׁמְרֵי הַחֹמוֹת.“ (שיר השירים ה, פסוק ז)
- ”כְּרַכִּין הַמֻקָּפִין חוֹמָה מִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן, קוֹרִין בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר.“ (משנה, מסכת מגילה – פרק א, משנה א)
- "וּבְתַרְדֵּמַת אִילָן וַאֶבֶן / שְׁבוּיָה בַּחֲלוֹמָהּ / הָעִיר אֲשֶׁר בָּדָד יוֹשֶׁבֶת / וּבְלִבָּהּ חוֹמָה." (יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל זָהָב
, מאת נעמי שמר)
- (כדורגל) בהשאלה מן (1): מספר שחקני הגנה הנעמדים בשורה בעת בעיטה חופשית למניעת זווית קלה לכיבוש שער.
- בכדורגל, חומה צריכה להיות במרחק תשעה מטרים מהכדור.
- ככה לא בונים חומה!
- מצרית קדומה בהגיית אוֹמְאוֹת wmwt ובהוראת קירות עבים. להלן הירוגליף :
מידע נוסף[עריכה]
- בקרב יהודי פאז שבמרוקו ייצגה תיבת "חומה" את החומה סביב הרובע היהודי, נפוצה גם בשם "מְלֲכְ"[1].
מילים נרדפות[עריכה]
- ↑ משה בר-אשר, "על היסודות העבריים בערבית המדוברת של יהודי מרוקו". ניסן-תמוז תשל"ח, מב',ג-ד, עמ' 182
