אמד

אָמַד

שיער בדעתו גודל או מידה של דבר. בדר"כ ללא שימוש במכשיר מדויק ובהסתמך על החוש.
- ”הרוח שפזרה את העמרים אומדים אותה כמה לקט היא ראויה לעשות ונותן לעניים“ (משנה, מסכת פאה – פרק ה, משנה א)
- ”הריני נזיר מכאן עד מקום פלוני אומדין כמה ימים מכאן עד מקום פלוני אם פחות משלשים יום נזיר שלשים יום ואם לאו נזיר כמנין הימים“ (משנה, מסכת נזיר – פרק א, משנה ו)

לשון חז"ל הערכה לא מדויקת, השערה.
- ”כיצד מאיימין את העדים על עדי נפשות היו מכניסין אותן ומאיימין עליהן שמא תאמרו מאומד ומשמועה עד מפי עד ומפי אדם נאמן שמענו או שמא אי אתם יודעין שסופינו לבדוק אתכם בדרישה ובחקירה“ (משנה, מסכת סנהדרין – פרק ד, משנה ה)
- ”וְאַל תּרְבֶּה לְעַשֵֹּר אוֹמָדוֹת“ (משנה, מסכת אבות – פרק א, משנה טז)
לשון חז"ל שיקול דעת, קביעת עמדה לאחר שקילת הגורמים