בב
בָּב
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | בב |
| הגייה* | bav |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ב־ו־ב |
| דרך תצורה | משקל קָל |
| נטיות | ר׳ בָּבִים; בָּב־, בָּבֵי־ |
- עברית חדשה (ימאות) פתח במעקה הסיפון הגלוי של אונייה או בדופנה, להכנסת מטען או לכניסת אנשים.
גיזרון
[עריכה]- מארמית: בָּב, בָּאב, בָּבַא - פתח, שער. קרוב אל "מבוא". אכדית: בַּבֻּ; ערבית: باب (בָאב)
- האקדמיה ללשון העברית, מונחי ימאות (תשי"ב), 1953; מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970.