מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי |
כתיב מלא | תוצאה |
הגייה* | totsa'a |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | י־צ־א |
דרך תצורה | משקל תַּקְטֵלָה |
נטיות | ר׳ תּוֹצָאוֹת, תּוֹצָאַת־, תּוֹצְאוֹת־, כ׳ תּוֹצָאַתוֹ, תּוֹצְאוֹתַיו |
- דבר שמתרחש בעקבות דבר אחר או בסיומה של סדרת פעולות.
- הפתרון של פעולה חשבונית.
- לשון המקרא קצה, גבול.
- ”מֵהֹר הָהָר, תְּתָאוּ לְבֹא חֲמָת; וְהָיוּ תּוֹצְאֹת הַגְּבֻל, צְדָדָה.“ (במדבר לד, פסוק ח)
- ”וַיֵּשְׁבוּ בַּגִּלְעָד בַּבָּשָׁן וּבִבְנֹתֶיהָ וּבְכָל מִגְרְשֵׁי שָׁרוֹן עַל תּוֹצְאוֹתָם“ (דברי הימים א׳ ה, פסוק טז)
השורש יצא |
השורש י־צ־א הוא שורש מורכב השייך גם לגזרת נל"א וגם לגזרת נפ"יו.
י־צ־א |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
קַל |
יָצָא |
יוֹצֵא |
יֵצֵא |
צֵא |
לָצֵאת או לֵיצֵא |
נִפְעַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
הִפְעִיל |
הוֹצִיא |
מוֹצִיא |
יוֹצִיא |
הוֹצֵא |
לְהוֹצִיא |
הֻפְעַל |
הוּצָא |
מוּצָא |
יוּצָא |
-אין- |
-אין- |
פִּעֵל |
יִצֵּא |
מְיַצֵּא |
יְיַצֵּא |
יַצֵּא |
לְיַצֵּא |
פֻּעַל |
יֻצָּא |
מְיֻצָּא |
יְיֻצָּא |
-אין- |
-אין- |
הִתְפַּעֵל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
- בבניין קל, צורת המקור בגזרת פ"י ופ"נ המסתיימת בתי"ו נוטה בשתי דרכים: האחת בתי"ו (בדומה לצורת המקור), והשנייה על דרך השלמים. לדוגמה: בְּצֵאתוֹ, בְּדַעְתָּהּ וגם בְּיָצְאוֹ, בְּיָדְעָהּ. (החלטות האקדמיה, עמ' 72)
|
|