מגרש

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


מִגְרָש[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מגרש
הגייה* migrash
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ג־ר־שׁ
דרך תצורה משקל מִקְטָל
נטיות ר׳ מִגְרָשִׁים; מִגְרַשׁ־, ר׳ מִגְרְשֵׁי־

.

  1. שטח ריק שאינו מעובד, לרוב נמצא מחוץ לעיר והוא נחלת הכלל.
    • "צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְנָתְנוּ לַלְוִיִּם מִנַּחֲלַת אֲחֻזָּתָם עָרִים לָשָׁבֶת וּמִגְרָשׁ לֶעָרִים סְבִיבֹתֵיהֶם תִּתְּנוּ לַלְוִיִּם" (במדבר לה, פסוק ב)
    • "יִהְיֶה מִזֶּה אֶל הַקֹּדֶשׁ חֲמֵשׁ מֵאוֹת בַּחֲמֵשׁ מֵאוֹת מְרֻבָּע סָבִיב וַחֲמִשִּׁים אַמָּה מִגְרָשׁ לוֹ סָבִיב" (יחזקאל מה, פסוק ב)
    • "ואי אפשר לומר 'אלפים אמה', שכבר נאמר 'אלף אמה'. הא כיצד? - אלף אמה מגרש, ואלפים אמה תחום שבת!" (משנה סוטה ה ג)
    • "אין עושים שדה - מגרש, ולא מגרש שדה, ולא מגרש עיר, ולא עיר מגרש" (משנה ערכין ט ח)
    • "נמצא רביע מגרש, והשאר שדות וכרמים" (ירושלמי סוטה כד א)
    • ...ויצאתי לבסוף בעקיפים למגרש רחב ופנוי מחוץ לפרבר. מגרש זה משמש פלטיא לאכרים מביאי עצים ושחת בימי השוק "בבית אבא", חיים נחמן ביאליק
  2. שטח פתוח ותחום המיועד למטרה מוגדרת, כגון שטח לבנייה או רחבה למשחק.
    • לפניהם נראה הרחוב הגדול, אשר עדיין לא סללו בו את הכביש. במקומות רבים עמדו בתים בנויים למחצה או לשליש, וביניהם – מגרשים פנויים, הנראים כקרחת על ראש איש "בין תקווה לייאוש", יחיאל יוסף לבונטין
    • החיילים הסתדרו על מגרש המסדרים.
    • ברישום המקרקעין בישראל: מגרש הוא שטח אדמה שהוא חלק מגוש.

גיזרון[עריכה]

  • לשון המקרא. חוקרים משערים שהמילה קשורה לפועל גֵּרֵשׁ, והיה המגרש שטח שאליו מגרשים את הבהמות למרעה. למשל, במילון BDB נכתב בערך "מגרש": "perhaps originally pasture-land, as place of cattle driving". במילונו של גזניוס נכתב "a place to which cattle is driven forth to feed, patsure".
לעומתם, דוד ילין סובר במאמרו "הוראות נשכחות לשרשים עבריים"[1] כי השורש "גרש" מקביל כאן לשורש הערבי غرش (ע'רש), שהוראתו "נָטַע". הוא כותב: "יודעים הננו כי לפנים (וכן הדבר נמשך עד היום) נבנו הערים (הכפרים) על־יד מעינות המים [...] וכל העובר גם עתה בכפרי ארץ ישראל, וביחוד בהרים, יראה כי שדות הנטיעות (مغرش = מע'רש בערבית) מקיפים אותם מסביב".
  • המשמעות המושאלת "שטח פתוח" (גם בתוך העיר) הושאלה מהמשמעות הראשונה. על המשמעות המקורית נכתב בסדרת "עולם התנ"ך":
אדמת מרעה שבה מגרשים את הצאן מאחו אחד למשנהו... כאן משמש 'מגרש' הגדרה לפרברים של מקומות היישוב שלא שימשו לחקלאות וגם לא למושב בני אדם אלא לרעיית העדרים"[1].

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים[עריכה]

  פירוש עולם התנ"ך על במדבר ל"ה ב, שכתב יעקב מילגרום.   "הוראות נשכחות לשרשים עבריים" לדוד ילין, לשוננו א, עמ' 10.