דב

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
(הופנה מהדף דוב)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

דֹּב[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא דוב
הגייה* dov
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ד־ב־ב
דרך תצורה
נטיות נ' דֻּבָּה; ר' דֻּבִּים; דֹּב־ ר' דֻּבֵּי־
דב קוטב
  1. חיית טרף גדולה, כִּבדת גוף, עוטה פרווה סמיכה. הדוב הוא אומניבור, אוכל־כל, וחי על טרף מן החי כמו מן הצומח.
  2. [סלנג] אדם מסורבל, כבד־גוף.
  3. [סלנג] גבר שעיר מאוד, בייחוד מקהילת הלהט"ב.
  4. שם פרטי לזכר

גיזרון[עריכה]

  • מילה מקראית. המילה משותפת לשפות שמיות רבות: אכדית - dabu; אבלאית - da-bù; אוגריתית - db; ארמית־סורית - debbā; ערבית - دُبّ (דֻּבּ); געז, אמהרית, טיגראית - dǝbb.

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • איטלקית: orso‏‏‏‏
  • אנגלית: bear‏‏‏‏
  • אספרנטו: urso‏‏‏‏
  • גרמנית: Bär‏‏‏‏
  • יוונית: άρκτος‏‏‏‏ (תעתיק: אָרְקְטוֹס)
  • לטינית: ursus‏‏‏‏
  • ספרדית: oso‏‏‏‏
  • ערבית: دب‏‏‏‏ (תעתיק: דֻּבּ)
  • צרפתית: ours‏‏‏‏
  • רוסית: медведз‏‏‏‏ (תעתיק: מֶדבֶדז)
  • שוודית: bjorn‏‏‏‏

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: דוב
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: דובים