דב

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
(הופנה מהדף דוב)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

דֹּב[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא דוב
הגייה* dov
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות בהטייה חולם מתחלף בקובוץ:ר' דֻּבִּים
Polar-bear.jpg
  1. חיית טרף גדולה, כבדת גוף, עוטה פרווה סמיכה. הדוב הוא אומניבור, אוכל־כל, וחי על טרף מן החי כמו מן הצומח.
  2. סלנג אדם מסורבל, כבד־גוף.
  3. סלנג גבר שעיר מאוד.

גיזרון[עריכה]

  • מילה מקראית. המילה משותפת לשפות שמיות רבות: אכדית - dabu; אבלאית - da-bù; אוגריתית - db; ארמית־סורית - debbā; ערבית - دُبّ (דֻּבּ); געז, אמהרית, טיגראית - dǝbb.

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: דובים