דב

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
(הופנה מהדף דוב)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

דֹּב[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא דוב
הגייה* dov
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ד־ב־ב
דרך תצורה
נטיות נ' דֻּבָּה; ר' דֻּבִּים; דֹּב־ ר' דֻּבֵּי־
דב קוטב
  1. חיית טרף גדולה, כִּבדת גוף, עוטה פרווה סמיכה. הדוב הוא אומניבור, אוכל־כל, וחי על טרף מן החי כמו מן הצומח.
  2. סלנג אדם מסורבל, כבד־גוף.
  3. סלנג גבר שעיר מאוד, בייחוד מקהילת הלהט"ב.
  4. שם פרטי לזכר

גיזרון[עריכה]

  • מילה מקראית. המילה משותפת לשפות שמיות רבות: אכדית - dabu; אבלאית - da-bù; אוגריתית - db; ארמית־סורית - debbā; ערבית - دُبّ (דֻּבּ); געז, אמהרית, טיגראית - dǝbb.

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • איטלקית: orso‏‏‏‏
  • אנגלית: bear‏‏‏‏
  • אספרנטו: urso‏‏‏‏
  • גרמנית: Bär‏‏‏‏
  • יוונית: άρκτος‏‏‏‏ (תעתיק: אָרְקְטוֹס)
  • לטינית: ursus‏‏‏‏
  • ספרדית: oso‏‏‏‏
  • ערבית: دب‏‏‏‏ (תעתיק: דֻּבּ)
  • צרפתית: ours‏‏‏‏
  • רוסית: медведз‏‏‏‏ (תעתיק: מֶדבֶדז)
  • שוודית: bjorn‏‏‏‏

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: דוב
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: דובים