גדר
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
גָּדֵר[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | גדר |
| הגייה* | gader |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | ג־ד־ר א |
| דרך תצורה | משקל קָטֵל |
| נטיות | ר': גְּדֵרוֹת אוֹ גְּדֵרִים, נ"י: גֶּדֶר-, נ"ר: גִּדְרֵי- אוֹ גִּדְרוֹת-, שלהּ: גְּדֵרָהּ |
- מַחֲסוֹם דְּמוּי כֹּתֶל עָשׂוּי מֵחֳמָרִים כְּגוֹן בַּרְזֶל, עֵץ, מַתֶּכֶת וְכוּלֵי, מְשַׁמֵּשׁ הוּא לִסְגֹּר וְלִתְחֹם אֵזוֹר.
- ”בְּרֹחַב גֶּדֶר הֶחָצֵר, דֶּרֶךְ הַקָּדִים אֶל פְּנֵי הַגִּזְרָה וְאֶל פְּנֵי הַבִּנְיָן-לְשָׁכוֹת“ (יחזקאל מב, פסוק י)
- ”חֹפֵר גּוּמָּץ, בּוֹ יִפּוֹל; וּפֹרֵץ גָּדֵר, יִשְּׁכֶנּוּ נָחָשׁ“ (קהלת י, פסוק ח)
- "היה ביתו לבנות, גדרו לגדור, שדהו לקצור..." (משנה, סדר נשים, מסכת נדרים ,פרק ד', ז')
- לשון המקרא מְקוֹם מִקְלָט, מָקוֹם הַמְשַׁמֵּשׁ לַהֲגָנָה.
- לשון חז"ל אִסּוּר שֶׁקָּבְעוּ חֲכָמֵינוּ כְּדֵי לְהָנִיא אָדָם מֵעֲשׂוֹת עֲבֵרָה.
- "אמר ר' ישמעאל: [...] כל הפורץ גְּדֵרָן של חכמים סוף פורענות בא עליו" (תוספתא, סדר קודשים, מסכת חולין, פרק ב')
- נדיר כָּבוֹד, דָּבָר גָּדוֹל וְחָשׁוּב.
- "...שהיו הדגלים גדולה וגדר לישראל" (במדבר רבה, ב', ד')
גיזרון[עריכה]
- מן המקרא. מקבילה דומה בארמית: גְּדֵירָא, וגם בערבית: جِدَار (קרי: גִּ'דָאר).
- פניקית, גדר - 𐤂𐤃𐤓 בהוראת "מתחם", "קיר" .
מידע נוסף[עריכה]
- מהגרים דוברי ניב פינקי (פונית) קראו לשם הפרובינציה האנדלוסית "קֲדיט'" על פי התעתיק הפוני "גדיר"-𐤂𐤃𐤓.
- ערבית מרוקאית, שמה של העיר אגאדיר أڭادير שבמרוקו ניתן לה עפ"י התבנית הפונית, ראו לעיל, "גדיר" 𐤂𐤃𐤓, בהוראת גדר,חומה.
צירופים[עריכה]
נגזרות[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
תרגום[עריכה]
- אנגלית: fence
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
 ערך בוויקיפדיה: גדר |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: גדרות |
| השורש גדר א | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
גָּדַר א[עריכה]
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | גדר |
| שורש וגזרה | ג־ד־ר א, גזרת השלמים |
| בניין | קל |
[[קטגוריה: בניין קל]]
- לשון המקרא הֵקִים גָּדֵר.
- ”לֶחָרָשִׁים, וְלַבֹּנִים וְלַגֹּדְרִים; וְלִקְנוֹת עֵצִים וְאַבְנֵי מַחְצֵב, לְחַזֵּק אֶת הַבָּיִת“ (מלכים ב׳ כב, פסוק ו)
- הֵנִיא עַצְמוֹ מִן-.
- "יהודה בן פזי דאמר: כל מי שהוא גודר עצמו מן הערוה נקרא קדוש" (ויקרא רבה, קדושים, כ"ד)
- לשון המקרא אָטַם פִּרְצָה, מָנַע מֵעֲבֹר-.
גיזרון[עריכה]
- מן המקרא.
נגזרות[עריכה]
| השורש גדר א | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
ראו גם[עריכה]
גָּדַר ב[עריכה]
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | גדר |
| שורש וגזרה | ג־ד־ר ב, גזרת השלמים |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- לשון חז"ל גָּדַע, חָתַךְ וְכָרַת.
- "חריות של דקל שֶׁגְּדָרָן לעצים ונמלך עליהן לישיבה..." (תלמוד בבלי, סדר מועד, מסכת שבת, דף נ')
- לשון חז"ל עָרַךְ גָּדִיד, אָסַף וְלִקֵּט תְּמָרִים.
- "פועלין שהיו עודרין בתאנים וגודרין בתמרים ומוסקין בזיתים אף על פי שמפסיקין ואוכלין מפסיקין ואוכלין אין" (תוספתא, סדר זרעים, מסכת ברכות, פרק ד')
גיזרון[עריכה]
- שתי המשמעויות משומשות אך בתלמוד. השורש גד"ר קרוב לשורש גד"ד (מן "גָּדִיד") שממנו נובעת המשמעות השנית. האות רי"ש רגילה להתחלף עם דלי"ת (ראה-דאה, רבלה-דבלה ועוד). דבר דומה קרה גם עם המשמעות הראשונה, השורש גד"ם (שעניינו כריתה וביקוע) קרוב אף הוא לשורש גד"ר בהתחלף רי"ש במ"ם, כיוון שרי"ש נוטה להתחלף עם האותיות השיניות, שאף היא חלק מקבוצה זו.
נגזרות[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
|
ראו גם[עריכה]
| השורש גדר ב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
גִּדֵּר א[עריכה]
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | גידר |
| שורש וגזרה | ג־ד־ר א, גזרת השלמים |
| בניין | פִּעֵל |
- עברית חדשה הִצִּיב גָּדֵר.
- רשות הטבע והגנים מגדרת שמורות רבות כדי למנוע מאנשים לפגוע במרקם האקולוגי שלהן.
גיזרון[עריכה]
- עברית חדשה משורש מקראי.
נגזרות[עריכה]
| השורש גדר א | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
גִּדֵּר ב[עריכה]
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | גידר |
| שורש וגזרה | ג־ד־ר ב, גזרת השלמים |
| בניין | פִּעֵל |
- לשון חז"ל דָּקַר וְנָעַץ.
- " עבירה ונטל סייף וגידר את הפרוכת ונעשה נס והיה דם מבצבץ ויוצא ..." (תלמוד בבלי, סדר נשים, מסכת גיטין, דף נ"ו)
גיזרון[עריכה]
- השורש גד"ר בבניין פיעל במשמע זה מופיע פעם אחת. יש הגורסים כי הכתיב הנכון הוא עם ד', כיוון שבמשמע זה כל יתר הפעמים נכתבות עם ד' (למשל: "מי שעתיד לגדד" (בראשית רבה, ע"א, י"ב), וכן המילה המקראית "גדודה" שעניינה שריטה ודקירה). אף על פי כן, רי"ש ודל"ת נוטות להתחלף אחת עם השנית.
- יתכן שהר' התחלפה בד' (גרר), או חילוף עיצורים מ גרד
נגזרות[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
| השורש גדר ב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
גֻּדַּר[עריכה]
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | גודר |
| שורש וגזרה | ג־ד־ר א, גזרת השלמים |
| בניין | פֻּעַל |
- עברית חדשה תְּחָמוּהוּ, הִתְקִינוּ סְבִיבוֹ גָּדֵר.
- ""כָּל גִּבְעָה נִשָּׂאָה בְּשׁוּלֵי הָעִיר הִיא / שֶׁטַח בַּר מְגֻדָּר וְאֵזוֹר רָשׁוּם." (ולס להגנת הצומח, מאת נעמי שמר)
גיזרון[עריכה]
- עברית חדשה משורש מקראי.
מילים נרדפות[עריכה]
מידע נוסף[עריכה]
- בעברית החדשה מעדיפים הדוברים את הצורות בבניינים הכבדים על פני הצורה המקראית בבניין קל.
ראו גם[עריכה]
| השורש גדר א | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|