מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
הערך: גֶּדֶר .
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא גדר
הגייה * gader
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ג־ד־ר א
דרך תצורה משקל קָטֵל
נטיות גֶּדֶר־; ר׳ גְּדֵרוֹת אוֹ גְּדֵרִים, גִּדְרֵי־ אוֹ גִּדְרוֹת־
גֶּדֶר עֵץ מַחֲסוֹם דְּמוּי כֹּתֶל עָשׂוּי מֵחֳמָרִים כְּגוֹן בַּרְזֶל, עֵץ, מַתֶּכֶת וְכוּלֵי, מְשַׁמֵּשׁ הוּא לִסְגֹּר וְלִתְחֹם אֵזוֹר.
”בְּרֹחַב גֶּדֶר הֶחָצֵר, דֶּרֶךְ הַקָּדִים אֶל פְּנֵי הַגִּזְרָה וְאֶל פְּנֵי הַבִּנְיָן-לְשָׁכוֹת“ (יחזקאל מב , פסוק י ) ”חֹפֵר גּוּמָּץ, בּוֹ יִפּוֹל; וּפֹרֵץ גָּדֵר , יִשְּׁכֶנּוּ נָחָשׁ“ (קהלת י , פסוק ח ) "היה ביתו לבנות, גדרו לגדור, שדהו לקצור..." (משנה, סדר נשים, מסכת נדרים ,פרק ד', ז' )
לשון המקרא ”...לְרוֹמֵם אֶת בֵּית אֱלֹהֵינוּ וּלְהַעֲמִיד אֶת חָרְבֹתָיו, וְלָתֶת לָנוּ גָדֵר בִּיהוּדָה וּבִירוּשָׁלִָם“ (עזרא ט , פסוק ט ) לשון חז"ל אִסּוּר שֶׁקָּבְעוּ חֲכָמֵינוּ כְּדֵי לְהָנִיא אָדָם מֵעֲשׂוֹת עֲבֵרָה.
נדיר כָּבוֹד, דָּבָר גָּדוֹל וְחָשׁוּב.
מן המקרא. מקבילה דומה בארמית: גְּדֵירָא, וגם בערבית: جِدَار (קרי: גִּ'דָאר).
אוגריתית גדרת 𐎂𐎄𐎗𐎚 (מכאן נגזר שם היישוב גדרה ). פניקית, גדר - 𐤂𐤃𐤓 בהוראת "מתחם ", "קיר " מתיבת 'גדִר' נגזר שמה של העיר אותה ייסדו הפוניקים קדיס . מידע נוסף [ עריכה ] מהגרים דוברי ניב פינקי (פונית) קראו לשם הפרובינציה האנדלוסית "קֲדיט'" על פי התעתיק הפוני "גדיר"-𐤂𐤃𐤓.
ערבית מרוקאית, שמה של העיר אגאדיר أڭادير שבמרוקו ניתן לה עפ"י התבנית הפונית, ראו לעיל, "גדיר" 𐤂𐤃𐤓, בהוראת גדר,חומה . מילים נרדפות [ עריכה ] קישורים חיצוניים [ עריכה ] ערך בוויקיפדיה:
גדר תמונות ומדיה בוויקישיתוף:
גדרות
לשון המקרא ”לֶחָרָשִׁים, וְלַבֹּנִים וְלַגֹּדְרִים ; וְלִקְנוֹת עֵצִים וְאַבְנֵי מַחְצֵב, לְחַזֵּק אֶת הַבָּיִת“ (מלכים ב׳ כב , פסוק ו ) הֵנִיא עַצְמוֹ מִן-.
לשון המקרא ”בַּיּוֹם הַהוּא אָקִים אֶת סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶלֶת; וְגָדַרְתִּי אֶת פִּרְצֵיהֶן, וַהֲרִסֹתָיו אָקִים, וּבְנִיתִיהָ כִּימֵי עוֹלָם“ (עמוס ט , פסוק יא )
לשון חז"ל לשון חז"ל שתי המשמעויות משומשות אך בתלמוד. השורש גד"ר קרוב לשורש גד"ד (מן "גָּדִיד") שממנו נובעת המשמעות השנית. האות רי"ש רגילה להתחלף עם דלי"ת (ראה-דאה, רבלה-דבלה ועוד). דבר דומה קרה גם עם המשמעות הראשונה, השורש גד"ם (שעניינו כריתה וביקוע) קרוב אף הוא לשורש גד"ר בהתחלף רי"ש במ"ם, כיוון שרי"ש נוטה להתחלף עם האותיות השיניות, שאף היא חלק מקבוצה זו. מילים נרדפות [ עריכה ]
השורש גדר ב
השורש ג־ד־ר ב הוא שורש מגזרת השלמים .
נטיות הפעלים [ עריכה ]
ג־ד־ר ב
עבר
הווה/בינוני
עתיד
ציווי
שם הפועל
קַל
גָּדַר
גּוֹדֵר
יִגְדֹּר
גְּדֹר
לִגְדֹּר
נִפְעַל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
הִפְעִיל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
הֻפְעַל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
פִּעֵל
גִּדֵּר
מְגַדֵּר
יְגַדֵּר
גַּדֵּר
לְגַדֵּר
פֻּעַל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
גִּדֵּר א [ עריכה ]
עברית חדשה רשות הטבע והגנים מגדרת שמורות רבות כדי למנוע מאנשים לפגוע במרקם האקולוגי שלהן.
גִּדֵּר ב [ עריכה ] לשון חז"ל השורש גד"ר בבניין פיעל במשמע זה מופיע פעם אחת. יש הגורסים כי הכתיב הנכון הוא עם ד', כיוון שבמשמע זה כל יתר הפעמים נכתבות עם ד' (למשל: "מי שעתיד לגדד " (בראשית רבה, ע"א, י"ב ) , וכן המילה המקראית "גדודה" שעניינה שריטה ודקירה). אף על פי כן, רי"ש ודל"ת נוטות להתחלף אחת עם השנית.
יתכן שהר' התחלפה בד' (גרר), או חילוף עיצורים מ גרד מילים נרדפות [ עריכה ]
השורש גדר ב
השורש ג־ד־ר ב הוא שורש מגזרת השלמים .
נטיות הפעלים [ עריכה ]
ג־ד־ר ב
עבר
הווה/בינוני
עתיד
ציווי
שם הפועל
קַל
גָּדַר
גּוֹדֵר
יִגְדֹּר
גְּדֹר
לִגְדֹּר
נִפְעַל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
הִפְעִיל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
הֻפְעַל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
פִּעֵל
גִּדֵּר
מְגַדֵּר
יְגַדֵּר
גַּדֵּר
לְגַדֵּר
פֻּעַל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
יש להוסיף לדף זה את הערך: גֶּדֶר.
ערך בוויקיפדיה: גדר
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: גדרות