גדר

יש להוסיף לדף זה את הערך: גֶּדֶר.

גָּדֵר

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	גדר
הגייה*	gader
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	ג־ד־ר א
דרך תצורה	משקל קָטֵל
נטיות	גֶּדֶר־; ר׳ גְּדֵרוֹת אוֹ גְּדֵרִים, גִּדְרֵי־ אוֹ גִּדְרוֹת־

גֶּדֶר עֵץ

1. מַחֲסוֹם דְּמוּי כֹּתֶל עָשׂוּי מֵחֳמָרִים כְּגוֹן בַּרְזֶל, עֵץ, מַתֶּכֶת וְכוּלֵי, מְשַׁמֵּשׁ הוּא לִסְגֹּר וְלִתְחֹם אֵזוֹר.

   • ”וַיַּעֲמֹד מַלְאַךְ יהוה בְּמִשְׁעוֹל הַכְּרָמִים; גָּדֵר מִזֶּה וְגָדֵר מִזֶּה.“ (במדבר כג, פסוק כד)
   • ”וְעַתָּה אוֹדִיעָה־נָּא אֶתְכֶם, אֵת אֲשֶׁר־אֲנִי עֹשֶׂה לְכַרְמִי; הָסֵר מְשׂוּכָּתוֹ וְהָיָה לְבָעֵר, פָּרֹץ גְּדֵרוֹ וְהָיָה לְמִרְמָס.“ (ישעיהו ה, פסוק ה)
   • ”וְגָדֵר אֲשֶׁר־לַחוּץ לְעֻמַּת הַלְּשָׁכוֹת, דֶּרֶךְ הֶחָצֵר הַחִצוֹנָה אֶל־פְּנֵי הַלְּשָׁכוֹת; אָרְכּוֹ חֲמִשִּׁים אַמָּה.“ (יחזקאל מב, פסוק ז)
   • ”...כֻלְּכֶם כְּקִיר נָטוּי, גָּדֵר הַדְּחוּיָה.“ (תהלים סב, פסוק ד)
   • ”גָּדֵר שֶׁיֶּשׁ בּוֹ עֶשֶׂר אֲבָנִים שֶׁל מַשְּׂאוּי שְׁנַיִם שְׁנַיִם, הֲרֵי אֵלּוּ יִנָּטֵלוּ; שִׁעוּר גָּדֵר, עֲשָׂרָה טְפָחִים.“ (משנה, מסכת שביעית – פרק ג, משנה ו)

2. לשון המקרא מְקוֹם מִקְלָט, מָקוֹם הַמְשַׁמֵּשׁ לַהֲגָנָה.

   • ”...לְרוֹמֵם אֶת בֵּית אֱלֹהֵינוּ וּלְהַעֲמִיד אֶת חָרְבֹתָיו, וְלָתֶת לָנוּ גָדֵר בִּיהוּדָה וּבִירוּשָׁלִָם“ (עזרא ט, פסוק ט)

3. לשון חז"ל אִסּוּר שֶׁקָּבְעוּ חֲכָמֵינוּ כְּדֵי לְהָנִיא אָדָם מֵעֲשׂוֹת עֲבֵרָה.

   • "אמר ר' ישמעאל: [...] כל הפורץ גְּדֵרָן של חכמים סוף פורענות בא עליו" (תוספתא, סדר קודשים, מסכת חולין, פרק ב')

גיזרון

• מן המקרא. מקבילה דומה בארמית: גְּדֵירָא, וגם בערבית: جِدَار (גִ'דָאר).

מידע נוסף

• מהגרים דוברי ניב פינקי (פונית) קראו לשם הפרובינציה האנדלוסית "קֲדיט'" על פי התעתיק הפוני "גדיר"-𐤂𐤃𐤓.
• ערבית מרוקאית, שמה של העיר אגאדיר أڭادير שבמרוקו ניתן לה עפ"י התבנית הפונית, ראו לעיל, "גדיר" 𐤂𐤃𐤓, בהוראת גדר,חומה.

צירופים

• גדר ההפרדה
• גדר חיה
• גדר תיל
• חמת גדר
• יצא מגדרו
• ישב על הגדר
• נשכב על הגדר
• פורץ גדר
• יוצא מגדר הרגיל

נגזרות

• גדרה
• גדרון

מילים נרדפות

• מקלט (2)
• מעוז (2)
• מחסה (2)
• סיג

תרגום

• אנגלית: fence‏‏‏‏

ראו גם

• חומה
• קיר
• מחסום

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: גדר

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: גדרות

גָּדַר א

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	גדר
שורש וגזרה	ג־ד־ר א, גזרת השלמים
בניין	פָּעַל (קַל)

1. לשון המקרא הֵקִים גָּדֵר.

   • ”לֶחָרָשִׁים, וְלַבֹּנִים וְלַגֹּדְרִים; וְלִקְנוֹת עֵצִים וְאַבְנֵי מַחְצֵב, לְחַזֵּק אֶת הַבָּיִת“ (מלכים ב׳ כב, פסוק ו)

2. הֵנִיא עַצְמוֹ מִן-.

   • "יהודה בן פזי דאמר: כל מי שהוא גודר עצמו מן הערוה נקרא קדוש" (ויקרא רבה, קדושים, כ"ד)

3. לשון המקרא אָטַם פִּרְצָה, מָנַע מֵעֲבֹר-.

   • ”בַּיּוֹם הַהוּא אָקִים אֶת סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶלֶת; וְגָדַרְתִּי אֶת פִּרְצֵיהֶן, וַהֲרִסֹתָיו אָקִים, וּבְנִיתִיהָ כִּימֵי עוֹלָם“ (עמוס ט, פסוק יא)

גיזרון

• מן המקרא.

נגזרות

• גָּדוּר
• גדירה
• גודרת

גָּדַר ב

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	גדר
שורש וגזרה	ג־ד־ר ב, גזרת השלמים
בניין	פָּעַל (קַל)

1. לשון חז"ל גָּדַע, חָתַךְ וְכָרַת.

   • "חריות של דקל שֶׁגְּדָרָן לעצים ונמלך עליהן לישיבה..." (תלמוד בבלי, סדר מועד, מסכת שבת, דף נ')

2. לשון חז"ל עָרַךְ גָּדִיד, אָסַף וְלִקֵּט תְּמָרִים.

   • "פועלין שהיו עודרין בתאנים וגודרין בתמרים ומוסקין בזיתים אף על פי שמפסיקין ואוכלין מפסיקין ואוכלין אין" (תוספתא, סדר זרעים, מסכת ברכות, פרק ד')

גיזרון

• שתי המשמעויות משומשות אך בתלמוד. השורש גד"ר קרוב לשורש גד"ד (מן "גָּדִיד") שממנו נובעת המשמעות השנית. האות רי"ש רגילה להתחלף עם דלי"ת (ראה-דאה, רבלה-דבלה ועוד). דבר דומה קרה גם עם המשמעות הראשונה, השורש גד"ם (שעניינו כריתה וביקוע) קרוב אף הוא לשורש גד"ר בהתחלף רי"ש במ"ם, כיוון שרי"ש נוטה להתחלף עם האותיות השיניות, שאף היא חלק מקבוצה זו.

נגזרות

• גדירה
• גדיר

מילים נרדפות

גדע (1) גדם (1) כרת (1) חתך (1) בִּקַּע (1)

גדד (2)

ראו גם

• גדיד
• גדד
• גרר

השורש גדר ב
השורש ג־ד־ר ב הוא שורש מגזרת השלמים. נטיות הפעלים ג־ד־ר ב עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל קַל גָּדַר גּוֹדֵר יִגְדֹּר גְּדֹר לִגְדֹּר נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין- הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין- הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין- פִּעֵל גִּדֵּר מְגַדֵּר יְגַדֵּר גַּדֵּר לְגַדֵּר פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין- הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-

גִּדֵּר א

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	גידר
שורש וגזרה	ג־ד־ר א, גזרת השלמים
בניין	פִּעֵל

1. עברית חדשה הִצִּיב גבול או גָּדֵר.

   • רשות הטבע והגנים מגדרת שמורות רבות כדי למנוע מאנשים לפגוע במרקם האקולוגי שלהן.

גיזרון

• עברית חדשה משורש מקראי.

נגזרות

• גֻּדַּר (צורת הסביל)
  • מְגֻדָּר
• גִּדּוּר

גִּדֵּר ב

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	גידר
שורש וגזרה	ג־ד־ר ב, גזרת השלמים
בניין	פִּעֵל

1. לשון חז"ל דָּקַר וְנָעַץ.

   • " עבירה ונטל סייף וגידר את הפרוכת ונעשה נס והיה דם מבצבץ ויוצא ..." (תלמוד בבלי, סדר נשים, מסכת גיטין, דף נ"ו)

גיזרון

• השורש גד"ר בבניין פיעל במשמע זה מופיע פעם אחת. יש הגורסים כי הכתיב הנכון הוא עם ד', כיוון שבמשמע זה כל יתר הפעמים נכתבות עם ד' (למשל: "מי שעתיד לגדד" (בראשית רבה, ע"א, י"ב), וכן המילה המקראית "גדודה" שעניינה שריטה ודקירה). אף על פי כן, רי"ש ודל"ת נוטות להתחלף אחת עם השנית.
• יתכן שהר' התחלפה בד' (גרר), או חילוף עיצורים מ גרד

נגזרות

• גֻּדַּר (צורת הסביל)
  • מְגֻדָּר
• גִּדּוּר

מילים נרדפות

• נעץ
• דקר
• חתך
• תקע
• קָדַר (ב)

השורש גדר ב
השורש ג־ד־ר ב הוא שורש מגזרת השלמים. נטיות הפעלים ג־ד־ר ב עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל קַל גָּדַר גּוֹדֵר יִגְדֹּר גְּדֹר לִגְדֹּר נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין- הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין- הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין- פִּעֵל גִּדֵּר מְגַדֵּר יְגַדֵּר גַּדֵּר לְגַדֵּר פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין- הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-