לדלג לתוכן

גדר

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
יש להוסיף לדף זה את הערך: גֶּדֶר.

גָּדֵר

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא גדר
הגייה* gader
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ג־ד־ר א
דרך תצורה משקל קָטֵל
נטיות גֶּדֶר־; ר׳ גְּדֵרוֹת אוֹ גְּדֵרִים, גִּדְרֵי־ אוֹ גִּדְרוֹת־
גֶּדֶר עֵץ
  1. מַחֲסוֹם דְּמוּי כֹּתֶל עָשׂוּי מֵחֳמָרִים כְּגוֹן בַּרְזֶל, עֵץ, מַתֶּכֶת וְכוּלֵי, מְשַׁמֵּשׁ הוּא לִסְגֹּר וְלִתְחֹם אֵזוֹר.
    • ”וַיַּעֲמֹד מַלְאַךְ יהוה בְּמִשְׁעוֹל הַכְּרָמִים; גָּדֵר מִזֶּה וְגָדֵר מִזֶּה.“ (במדבר כג, פסוק כד)
    • ”וְעַתָּה אוֹדִיעָה־נָּא אֶתְכֶם, אֵת אֲשֶׁר־אֲנִי עֹשֶׂה לְכַרְמִי; הָסֵר מְשׂוּכָּתוֹ וְהָיָה לְבָעֵר, פָּרֹץ גְּדֵרוֹ וְהָיָה לְמִרְמָס.“ (ישעיהו ה, פסוק ה)
    • וְגָדֵר אֲשֶׁר־לַחוּץ לְעֻמַּת הַלְּשָׁכוֹת, דֶּרֶךְ הֶחָצֵר הַחִצוֹנָה אֶל־פְּנֵי הַלְּשָׁכוֹת; אָרְכּוֹ חֲמִשִּׁים אַמָּה.“ (יחזקאל מב, פסוק ז)
    • ”...כֻלְּכֶם כְּקִיר נָטוּי, גָּדֵר הַדְּחוּיָה.“ (תהלים סב, פסוק ד)
    • גָּדֵר שֶׁיֶּשׁ בּוֹ עֶשֶׂר אֲבָנִים שֶׁל מַשְּׂאוּי שְׁנַיִם שְׁנַיִם, הֲרֵי אֵלּוּ יִנָּטֵלוּ; שִׁעוּר גָּדֵר, עֲשָׂרָה טְפָחִים.“ (משנה, מסכת שביעיתפרק ג, משנה ו)
  2. לשון המקרא מְקוֹם מִקְלָט, מָקוֹם הַמְשַׁמֵּשׁ לַהֲגָנָה.
    • ”...לְרוֹמֵם אֶת בֵּית אֱלֹהֵינוּ וּלְהַעֲמִיד אֶת חָרְבֹתָיו, וְלָתֶת לָנוּ גָדֵר בִּיהוּדָה וּבִירוּשָׁלִָם“ (עזרא ט, פסוק ט)
  3. לשון חז"ל אִסּוּר שֶׁקָּבְעוּ חֲכָמֵינוּ כְּדֵי לְהָנִיא אָדָם מֵעֲשׂוֹת עֲבֵרָה.

גיזרון

[עריכה]
  • מן המקרא. מקבילה דומה בארמית: גְּדֵירָא, וגם בערבית: جِدَار (גִ'דָאר).

מידע נוסף

[עריכה]
  • מהגרים דוברי ניב פינקי (פונית) קראו לשם הפרובינציה האנדלוסית "קֲדיט'" על פי התעתיק הפוני "גדיר"-𐤂𐤃𐤓.
  • ערבית מרוקאית, שמה של העיר אגאדיר أڭادير שבמרוקו ניתן לה עפ"י התבנית הפונית, ראו לעיל, "גדיר" 𐤂𐤃𐤓, בהוראת גדר,חומה.

צירופים

[עריכה]

נגזרות

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]
  • אנגלית: fence‏‏‏‏

ראו גם

[עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכה]
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: גדר
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: גדרות

גָּדַר א

[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא גדר
שורש וגזרה ג־ד־ר א, גזרת השלמים
בניין פָּעַל (קַל)


  1. לשון המקרא הֵקִים גָּדֵר.
    • ”לֶחָרָשִׁים, וְלַבֹּנִים וְלַגֹּדְרִים; וְלִקְנוֹת עֵצִים וְאַבְנֵי מַחְצֵב, לְחַזֵּק אֶת הַבָּיִת“ (מלכים ב׳ כב, פסוק ו)
  2. הֵנִיא עַצְמוֹ מִן-.
  3. לשון המקרא אָטַם פִּרְצָה, מָנַע מֵעֲבֹר-.
    • ”בַּיּוֹם הַהוּא אָקִים אֶת סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶלֶת; וְגָדַרְתִּי אֶת פִּרְצֵיהֶן, וַהֲרִסֹתָיו אָקִים, וּבְנִיתִיהָ כִּימֵי עוֹלָם“ (עמוס ט, פסוק יא)

גיזרון

[עריכה]
  • מן המקרא.

נגזרות

[עריכה]


השורש גדר א

השורש ג־ד־ר א הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים

[עריכה]
ג־ד־ר א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל גָּדַר גּוֹדֵר יִגְדֹּר גְּדֹר לִגְדֹּר
נִפְעַל נִגְדַּר נִגְדָּר יִגָּדֵר הִגָּדֵר לְהִגָּדֵר
הִפְעִיל הִגְדִּיר מַגְדִּיר יַגְדִּיר הַגְדֵּר לְהַגְדִּיר
הֻפְעַל הֻגְדַּר מֻגְדָּר יֻגְדַּר -אין- -אין-
פִּעֵל גִּדֵּר מְגַדֵּר יְגַדֵּר גַּדֵּר לְגַדֵּר
פֻּעַל גֻּדַּר מְגֻדָּר יְגֻדַּר -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְגַּדֵּר מִתְגַּדֵּר יִתְגַּדֵּר הִתְגַּדֵּר לְהִתְגַּדֵּר

גָּדַר ב

[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא גדר
שורש וגזרה ג־ד־ר ב, גזרת השלמים
בניין פָּעַל (קַל)


  1. לשון חז"ל גָּדַע, חָתַךְ וְכָרַת.
  2. לשון חז"ל עָרַךְ גָּדִיד, אָסַף וְלִקֵּט תְּמָרִים.

גיזרון

[עריכה]
  • שתי המשמעויות משומשות אך בתלמוד. השורש גד"ר קרוב לשורש גד"ד (מן "גָּדִיד") שממנו נובעת המשמעות השנית. האות רי"ש רגילה להתחלף עם דלי"ת (ראה-דאה, רבלה-דבלה ועוד). דבר דומה קרה גם עם המשמעות הראשונה, השורש גד"ם (שעניינו כריתה וביקוע) קרוב אף הוא לשורש גד"ר בהתחלף רי"ש במ"ם, כיוון שרי"ש נוטה להתחלף עם האותיות השיניות, שאף היא חלק מקבוצה זו.

נגזרות

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]
השורש גדר ב

השורש ג־ד־ר ב הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים

[עריכה]
ג־ד־ר ב עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל גָּדַר גּוֹדֵר יִגְדֹּר גְּדֹר לִגְדֹּר
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל גִּדֵּר מְגַדֵּר יְגַדֵּר גַּדֵּר לְגַדֵּר
פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-

גִּדֵּר א

[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא גידר
שורש וגזרה ג־ד־ר א, גזרת השלמים
בניין פִּעֵל


  1. עברית חדשה הִצִּיב גבול או גָּדֵר.
    • רשות הטבע והגנים מגדרת שמורות רבות כדי למנוע מאנשים לפגוע במרקם האקולוגי שלהן.

גיזרון

[עריכה]
  • עברית חדשה משורש מקראי.

נגזרות

[עריכה]


השורש גדר א

השורש ג־ד־ר א הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים

[עריכה]
ג־ד־ר א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל גָּדַר גּוֹדֵר יִגְדֹּר גְּדֹר לִגְדֹּר
נִפְעַל נִגְדַּר נִגְדָּר יִגָּדֵר הִגָּדֵר לְהִגָּדֵר
הִפְעִיל הִגְדִּיר מַגְדִּיר יַגְדִּיר הַגְדֵּר לְהַגְדִּיר
הֻפְעַל הֻגְדַּר מֻגְדָּר יֻגְדַּר -אין- -אין-
פִּעֵל גִּדֵּר מְגַדֵּר יְגַדֵּר גַּדֵּר לְגַדֵּר
פֻּעַל גֻּדַּר מְגֻדָּר יְגֻדַּר -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְגַּדֵּר מִתְגַּדֵּר יִתְגַּדֵּר הִתְגַּדֵּר לְהִתְגַּדֵּר

גִּדֵּר ב

[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא גידר
שורש וגזרה ג־ד־ר ב, גזרת השלמים
בניין פִּעֵל
  1. לשון חז"ל דָּקַר וְנָעַץ.

גיזרון

[עריכה]
  • השורש גד"ר בבניין פיעל במשמע זה מופיע פעם אחת. יש הגורסים כי הכתיב הנכון הוא עם ד', כיוון שבמשמע זה כל יתר הפעמים נכתבות עם ד' (למשל: "מי שעתיד לגדד" (בראשית רבה, ע"א, י"ב), וכן המילה המקראית "גדודה" שעניינה שריטה ודקירה). אף על פי כן, רי"ש ודל"ת נוטות להתחלף אחת עם השנית.
  • יתכן שהר' התחלפה בד' (גרר), או חילוף עיצורים מ גרד

נגזרות

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]


השורש גדר ב

השורש ג־ד־ר ב הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים

[עריכה]
ג־ד־ר ב עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל גָּדַר גּוֹדֵר יִגְדֹּר גְּדֹר לִגְדֹּר
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל גִּדֵּר מְגַדֵּר יְגַדֵּר גַּדֵּר לְגַדֵּר
פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-