גדר

גָּדֵר

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	גדר
הגייה*	מלרע
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	ג־ד־ר א
דרך תצורה	משקל קָטֵל
נטיות	ר': גְּדֵרוֹת אוֹ גְּדֵרִים, נ"י: גֶּדֶר-, נ"ר: גִּדְרֵי- אוֹ גִּדְרוֹת-, שלהּ: גְּדֵרָהּ

גֶּדֶר עץ

1. מַחֲסוֹם דְּמוּי כֹּתֶל עָשׂוּי מֵחֳמָרִים כְּגוֹן בַּרְזֶל, עֵץ, מַתֶּכֶת וְכוּלֵי, מְשַׁמֵּשׁ הוּא לִסְגֹּר וְלִתְחֹם אֵזוֹר.

   • "בְּרֹחַב גֶּדֶר הֶחָצֵר, דֶּרֶךְ הַקָּדִים אֶל פְּנֵי הַגִּזְרָה וְאֶל פְּנֵי הַבִּנְיָן-לְשָׁכוֹת" (יחזקאל מב, פסוק י)
   • "חֹפֵר גּוּמָּץ, בּוֹ יִפּוֹל; וּפֹרֵץ גָּדֵר, יִשְּׁכֶנּוּ נָחָשׁ" (קהלת י, פסוק ח)
   • "היה ביתו לבנות, גדרו לגדור, שדהו לקצור..." (משנה, סדר נשים, מסכת נדרים ,פרק ד', ז')

2. לשון המקרא מְקוֹם מִקְלָט, מָקוֹם הַמְשַׁמֵּשׁ לַהֲגָנָה.

   • "...לְרוֹמֵם אֶת בֵּית אֱלֹהֵינוּ וּלְהַעֲמִיד אֶת חָרְבֹתָיו, וְלָתֶת לָנוּ גָדֵר בִּיהוּדָה וּבִירוּשָׁלִָם" (עזרא ט, פסוק ט)

3. לשון חז"ל אִסּוּר שֶׁקָּבְעוּ חֲכָמֵינוּ כְּדֵי לְהָנִיא אָדָם מֵעֲשׂוֹת עֲבֵרָה.

   • "אמר ר' ישמעאל: [...] כל הפורץ גְּדֵרָן של חכמים סוף פורענות בא עליו" (תוספתא, סדר קודשים, מסכת חולין, פרק ב')

4. נדיר כָּבוֹד, דָּבָר גָּדוֹל וְחָשׁוּב.

   • "...שהיו הדגלים גדולה וגדר לישראל" (במדבר רבה, ב', ד')

גיזרון

• מן המקרא. מקבילה דומה בארמית: גְּדֵירָא, וגם בערבית: جِدَار (קרי: גִּ'דָאר).

צירופים

• גדר חיה
• פורץ גדר

נגזרות

• גדרה
• גדרת
• גדרון

ביטויים

• יצא מגדרו

מילים נרדפות

מקלט (2) מעוז (2) מחסה (2)

גדולה (4) כבוד (4)

ראו גם

• חומה
• קיר
• מחסום

גָּדַר א

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	גדר
שורש וגזרה	ג־ד־ר א, גזרת השלמים
בניין	קל

1. לשון המקרא הֵקִים גָּדֵר.

   • "לֶחָרָשִׁים, וְלַבֹּנִים וְלַגֹּדְרִים; וְלִקְנוֹת עֵצִים וְאַבְנֵי מַחְצֵב, לְחַזֵּק אֶת הַבָּיִת" (מלכים ב׳ כב, פסוק ו)

2. הֵנִיא עַצְמוֹ מִן-.

   • "יהודה בן פזי דאמר: כל מי שהוא גודר עצמו מן הערוה נקרא קדוש" (ויקרא רבה, קדושים, כ"ד)

3. לשון המקרא אָטַם פִּרְצָה, מָנַע מֵעֲבֹר-.

   • "בַּיּוֹם הַהוּא אָקִים אֶת סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶלֶת; וְגָדַרְתִּי אֶת פִּרְצֵיהֶן, וַהֲרִסֹתָיו אָקִים, וּבְנִיתִיהָ כִּימֵי עוֹלָם" (עמוס ט, פסוק יא)

גיזרון

• מן המקרא.

נגזרות

• גדירה

ראו גם

• התגדר
• נגדר

גָּדַר ב

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	גדר
שורש וגזרה	ג־ד־ר ב, גזרת השלמים
בניין	קל

1. לשון חז"ל גָּדַע, חָתַךְ וְכָרַת.

   • "חריות של דקל שֶׁגְּדָרָן לעצים ונמלך עליהן לישיבה..." (תלמוד בבלי, סדר מועד, מסכת שבת, דף נ')

2. לשון חז"ל עָרַךְ גָּדִיד, אָסַף וְלִקֵּט תְּמָרִים.

   • "פועלין שהיו עודרין בתאנים וגודרין בתמרים ומוסקין בזיתים אף על פי שמפסיקין ואוכלין מפסיקין ואוכלין אין" (תוספתא, סדר זרעים, מסכת ברכות, פרק ד')

גיזרון

• שתי המשמעויות משומשות אך בתלמוד. השורש גד"ר קרוב לשורש גד"ד (מן "גָּדִיד") שממנו נובעת המשמעות השנית. האות רי"ש רגילה להתחלף עם דלי"ת (ראה-דאה, רבלה-דבלה ועוד). דבר דומה קרה גם עם המשמעות הראשונה, השורש גד"ם (שעניינו כריתה וביקוע) קרוב אף הוא לשורש גד"ר בהתחלף רי"ש במ"ם, כיוון שרי"ש נוטה להתחלף עם האותיות השיניות, שאף היא חלק מקבוצה זו.

נגזרות

• גדירה
• גדיר

מילים נרדפות

גדע (1) גדם (1) כרת (1) חתך (1) בִּקַּע (1)

גדד (2)

ראו גם

• גדיד

השורש גדר ב
השורש ג־ד־ר ב הוא שורש מגזרת השלמים. נטיות הפעלים ג־ד־ר ב עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל קַל גָּדַר גּוֹדֵר יִגְדֹּר גְּדֹר לִגְדֹּר נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין- הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין- הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין- פִּעֵל גִּדֵּר מְגַדֵּר יְגַדֵּר גַּדֵּר לְגַדֵּר פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין- הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-

גִּדֵּר א

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	גידר
שורש וגזרה	ג־ד־ר א, גזרת השלמים
בניין	פיעל

1. עברית חדשה הִצִּיב גָּדֵר.

   • רשות הטבע והגנים מגדרת שמורות רבות כדי למנוע מאנשים לפגוע במרקם האקולוגי שלהן.

גיזרון

• עברית חדשה משורש מקראי.

נגזרות

• גִּדּוּר

גִּדֵּר ב

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	גידר
שורש וגזרה	ג־ד־ר ב, גזרת השלמים
בניין	פיעל

1. לשון חז"ל דָּקַר וְנָעַץ.

   • " עבירה ונטל סייף וגידר את הפרוכת ונעשה נס והיה דם מבצבץ ויוצא ..." (תלמוד בבלי, סדר נשים, מסכת גיטין, דף נ"ו)

גיזרון

• השורש גד"ר בבניין פיעל במשמע זה מופיע פעם אחת. יש הגורסים כי הכתיב הנכון הוא עם ד', כיוון שבמשמע זה כל יתר הפעמים נכתבות עם ד' (למשל: "מי שעתיד לגדד" (בראשית רבה, ע"א, י"ב), וכן המילה המקראית "גדודה" שעניינה שריטה ודקירה). אף על פי כן, רי"ש ודל"ת נוטות להתחלף אחת עם השנית.

נגזרות

• גִּדּוּר

השורש גדר ב
השורש ג־ד־ר ב הוא שורש מגזרת השלמים. נטיות הפעלים ג־ד־ר ב עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל קַל גָּדַר גּוֹדֵר יִגְדֹּר גְּדֹר לִגְדֹּר נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין- הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין- הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין- פִּעֵל גִּדֵּר מְגַדֵּר יְגַדֵּר גַּדֵּר לְגַדֵּר פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין- הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-

מילים נרדפות

• נעץ
• דקר
• חתך
• תקע

גֻּדַּר

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	גודר
שורש וגזרה	ג־ד־ר א, גזרת השלמים
בניין	פֻּעַל

1. עברית חדשה תְּחָמוּהוּ, הִתְקִינוּ סְבִיבוֹ גָּדֵר.

   • "כָּל גִּבְעָה נִשָּׂאָה בְּשׁוּלֵי הָעִיר הִיא/ שֶׁטַח בַּר מְגֻדָּר וְאֵזוֹר רָשׁוּם..." "ולס להגנת הצומח" , נעמי שמר

גיזרון

• עברית חדשה משורש מקראי.

מילים נרדפות

• נגדר

מידע נוסף

• בעברית החדשה מעדיפים הדוברים את הצורות בבניינים הכבדים על פני הצורה המקראית בבניין קל.

ראו גם

• התגדר