מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
סֵעָר ; ראו שֵֹעָר .
נמצא בתנועה רבה. פעל במרץ.
”מַה נַּעֲשֶׂה לָּךְ וְיִשְׁתֹּק הַיָּם מֵעָלֵינוּ כִּי הַיָּם הוֹלֵךְ וְסֹעֵר ..וַיַּחְתְּרוּ הָאֲנָשִׁים לְהָשִׁיב אֶל הַיַּבָּשָׁה וְלֹא יָכֹלוּ כִּי הַיָּם הוֹלֵךְ וְסֹעֵר עֲלֵיהֶם“ (יונה א , פסוקים יא – יג ) מילה מקראית. גם בשין ”וּמַלְכֵיהֶם יִשְׂעֲרוּ עָלֶיךָ שַׂעַר בְּעוֹפְפִי חַרְבִּי עַל פְּנֵיהֶם וְחָרְדוּ לִרְגָעִים“ (יחזקאל לב , פסוק י ) ”כְּמוֹ חַי כְּמוֹ חָרוֹן יִשְׂעָרֶנּוּ “ (תהלים נח , פסוק י ) ”נָקַבְתָּ בְמַטָּיו רֹאשׁ (פרזו) פְּרָזָיו יִסְעֲרוּ לַהֲפִיצֵנִי עֲלִיצֻתָם“ (חבקוק ג , פסוק יד ) מובאה מקראית שאינה מתאימה לכללי הדקדוק (מילה קשה בדקדוק -אבן עזרא) ”וְאֵסָעֲרֵם עַל כָּל הַגּוֹיִם“ (זכריה ז , פסוק יד ) אך קרובה לבנין נפעל.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא סער
הגייה * sa ar
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ס־ע־ר
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות
לשון המקרא ”וה' הֵטִיל רוּחַ גְּדוֹלָה אֶל הַיָּם וַיְהִי סַעַר גָּדוֹל בַּיָּם וְהָאֳנִיָּה חִשְּׁבָה לְהִשָּׁבֵר“ (יונה א , פסוק ד ) ”אָחִישָׁה מִפְלָט לִי מֵרוּחַ סֹעָה מִסָּעַר “ (תהלים נה , פסוק ט ) "מעשה שהיו באין בספינה ובא עליהם סער גדול בים" (ירושלמי יומא ג ) ""מסביב יהום הסער / אך ראשנו לא ישח, / לפקודה תמיד אנחנו / אנו, אנו הפלמ"ח." (המנון הפלמ"ח זרבבל גלעד ) שם פרטי לזכר. מן ס-ע-ר, סָעַר. גם בשין: ”יִשְׂעֲרוּ עָלֶיךָ שַׂעַר “ (יחזקאל לב , פסוק י )
קרוב לאכדית: šāru - רוח. מפרוטו-שמית, בצורה המשוערת *śaʿar.
ערך חלקי דרישות הסף של ויקימילון. יוצר הערך (או כל ויקימילונאי) מתבקש לשפר את הערך לפי ההנחיות .
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא סיער
שורש וגזרה ס־ע־ר
בניין פִּעֵל
לשון חז"ל רוח : נשב והעיף.
”הַזּוֹרֵעַ וְסִעֲרַתּוּ הָרוּחַ לְאַחֲרָיו, מֻתָּר; סִעֲרַתּוּ הָרוּחַ לְפָנָיו, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אִם עֲשָׂבִים, יוֹפַךְ; וְאִם אָבִיב, יְנַפֵּץ.“ (משנה, מסכת כלאים – פרק ה, משנה ז ) נמצא רק פעם אחת בלשון חז"ל. ויש גורסים שם סִיַּעתּוֹ . אמנם במקרא נמצאת הנגזרת סֹעַר : ”...כְּמֹץ יְסֹעֵר מִגֹּרֶן וּכְעָשָׁן מֵאֲרֻבָּה“ (הושע יג , פסוק ג ) ויתכן גם ”עֲנִיָּה סֹעֲרָה “ (ישעיהו נד , פסוק יא ) .
בשי"ן: ”יִשָּׂאֵהוּ קָדִים וְיֵלַךְ וִישָׂעֲרֵהוּ מִמְּקֹמוֹ“ (איוב כז , פסוק כה ) אך בנוי בצורת נפעל.
לערך העוסק בלשון חז"ל סֵעָר; ראו שֵֹעָר.
