מיתר

מֵיתָר

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מיתר
הגייה^*	metar, meytar
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	י־ת־ר
דרך תצורה	משקל מִקְטָל
נטיות	ר׳ מֵיתָרִים; מֵיתַר־, ר׳ מֵיתְרֵי־

חוט או גיד המתוח בין קצוות כלי נגינה המפיק צליל כשהוא רוטט.
- הנגן פורט על מיתרי הכינור.
לשון המקרא חבל המשמש לקשירת יריעות האוהל ליתדות התקועות באדמה.
- ”אֶת יִתְדֹת הַמִּשְׁכָּן וְאֶת יִתְדֹת הֶחָצֵר וְאֶת מֵיתְרֵיהֶם“ (שמות לה, פסוק יח)
- ”הַרְחִיבִי מְקוֹם אָהֳלֵךְ וִירִיעוֹת מִשְׁכְּנוֹתַיִךְ יַטּוּ אַל תַּחְשֹׂכִי הַאֲרִיכִי מֵיתָרַיִךְ וִיתֵדֹתַיִךְ חַזֵּקִי“ (ישעיהו נד, פסוק ב)
חוט דק המתוח בין קצות קשת, או קו ישר בשרטוט המתאר כך.
- הוא דרך את מיתרי הקשת בעודו מחכה לחזיר־הבר.
- המיתר הארוך ביותר במעגל הוא הקוטר.
- ”כִּי תְּשִׁיתֵמוֹ שֶׁכֶם בְּמֵיתָרֶיךָ תְּכוֹנֵן עַל פְּנֵיהֶם“ (תהלים כא, פסוק יג)
(אנטומיה) גיד, חוט שרירי דק וחזק המחבר בין השרירים והעצמות.
- לאחר שהתאמץ באימון הכושר, הוא מתח את מיתר כף רגלו הימנית.
(פיזיקה) חלקיק חד ממדי היסודי ביותר שצורותיו ורטיטותיו השונות מהווים את כל שאר החלקיקים ביקום.
עברית חדשה (ימאות) 1) חבל המחובר לפינה האחורית של מפרש אורכי ללא מנור ומשמש למתיחתו ולכיוונו; 2) חבל המחובר לכל אחת משתי הפינות התחתונות של מפרש רוחבי ומשמש למתיחתו; כיוון המפרש נעשה באמצעות מושכות הסקריה. מבחינים בין מֵיתַר קֶרֶן, המחובר לפינה התחתונה בצד החסי של המפרש, לבין מֵיתַר פֶּקֶם, המחובר לפינה התחתונה בצד הגלי.
- "אם רואים שהמפרש עומד לעבור לצד השני – מותחים מהר את המיתר, ואחר שהמפרש עבר מרפים אותו לאט לאט." (שמואל טנקוס, שיט מפרשים, 1945)
(תעופה) קטע ישר דמיוני המחבר בין שפת הזרימה לבין שפת ההתקפה של פרופיל אוירודינמי.
שם פרטי לזכר ולנקבה.

גיזרון

מן יֶתֶר - חבל, חוט עבה.

6. ועד הלשון העברית, מונחי ספנות (ת"ש-תש"א), 1940: "מתח מיתר!"; האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970: "מיתר קרן"; מונחי כלי שיט קטנים ומעגנות (תשע"ג), 2013: "מיתר - חבל או כבל לשליטה במפרש".

צירופים

נגזרות

מיתרן, מיתרני

מילים נרדפות

תרגום

אנגלית:

string‏, catgut‏‏‏‏
string‏, chord‏‏‏‏
string‏, chord‏‏‏‏
tendon‏‏‏‏, cord‏‏‏‏, sinew‏‏‏‏
string‏‏‏‏
sheet‏‏‏‏ (ימאות)
chord line‏‏‏‏

ערבית: وَتَر‏‏‏‏

חבל למתיחה ולכיוון מפרש

אנגלית: sheet‏‏‏‏
מיתר פקם במפרש רוחבי: tack‏‏‏‏

מיתר קרן במפרש רוחבי: sheet‏‏‏‏
גרמנית: Schot‏‏‏‏
צרפתית: écoute‏‏‏‏

ראו גם

מושכה

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: מיתר

סימוכין

Sheet in: J.J. Moore, The Midshipman's Or British Mariner's Vocabulary, 1805
Peter Kemp (editor), The Oxford Companion to Ships and the Sea, 1976. p. 778.

מְיֻתָּר

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מיותר
הגייה^*	meyutar
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	י־ת־ר
דרך תצורה	משקל מְקֻטָּל
נטיות	ר׳ מְיֻתָּרִים, נ׳ מְיֻתֵּרֵת, נ"ר מְיֻתָּרוֹת

שאין בו צורך; שאינו חייב להתקיים; שיש ממנו יותר מדי.
- ”המשפט הבינלאומי ההומניטרי [...] נועד למנוע סבל אנושי מיותר ולשמור על צלם אנוש בעתות מלחמה.“ (מתוך הערך המשפט ההומניטרי בויקיפדיה)
- "אֵין לָךְ מָה לִדְאֹג, / אֲנִי נִזְהָר, וְלוֹבֵש גַּם סְוֶדֶר / אֵין לָךְ מָה לִדְאֹג, / זֶה מְיֻתָּר, הַכֹּל בְּסֵדֶר." (אֵין לָךְ מָה לִדְאֹג, מאת תלמה אליגון רוז)
- גל החל להפגש עם פסיכולוג, בעיצת המחנכת וכנגד דעת אביו, אשר מוצא טיפול מסוג זה כמיותר לחלוטין.

מילים נרדפות

עודף

ניגודים

תרגום

אנגלית: redundant‏, superfluous‏, innecessary‏
ספרדית: redundante‏, superfluo‏, innecesario
צרפתית: redondant‏, inutile‏, dépensable‏

השורש יתר

השורש י־ת־ר הוא שורש מגזרת נפ"יו.

נטיות הפעלים

י־ת־ר	עבר	הווה/בינוני	עתיד	ציווי	שם הפועל
קַל
נִפְעַל	נוֹתַר	נוֹתָר	יִוָּתֵר	הִוָּתֵר	לְהִוָּתֵר
הִפְעִיל	הוֹתִיר	מוֹתִיר	יוֹתִיר	הוֹתֵר	לְהוֹתִיר
הֻפְעַל	הוּתַר	מוּתָר	יוּתַר	-אין-	-אין-
פִּעֵל	יִתֵּר	מְיַתֵּר	יְיַתֵּר	יַתֵּר	לְיַתֵּר
פֻּעַל	יֻתַּר	מְיֻתָּר	יְיֻתַּר	-אין-	-אין-
הִתְפַּעֵל	נִתְיַתֵּר או נִתּוֹתַר	מִתְיַתֵּר או מִתּוֹתֵר	יִתְיַתֵּר או יִתּוֹתֵר	הִתְיַתֵּר או הִתּוֹתֵר	להִתְיַתֵּר או לְהִתּוֹתֵר

הערה

חז"ל נהגו להטות שורש זה בבניין התפעל לפי שני דרכים:

על פי דרך ייחודי לשורש זה בגזרת נפ"יו ובמשמעות של הישארות, לפי המקור: "היא אלא לרב הונא מאי והנשאר כדתניא דבי ר' ישמעאל שאם נשאר ומאי חטאת היא ארישא א"ל רב אחא בריה דרבא לרב אשי אלא מעתה גבי מנחה דכתיב והנותרת הכי נמי שאם ניתותר וכי תימא ה"נ" (תלמוד בבלי, סדר קודשים, מסכת מעילה, דף ח')
על פי גזרת השלמים ובמשמעות של הוספה או של הפיכה למיותר, לפי המקור: "אין אויר מחיצות מייתרו וכו' דמלשון זה כמגמע דהחצר לא נתייתר דלא הוי גדול יותר מקויים וז"א דכיון דנפרז נתגדל אלא דהייתור אין אוסרו משום דאית בה דיורין כז ד"ה מרקאמר וכח ומעסיה" (תלמוד בבלי, סדר מועד, מסכת עירובין, דף י"ג)