מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | צורך |
| הגייה* | tsorekh |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | צ־ר־ך |
| דרך תצורה | משקל קֹטֶל |
| נטיות | ר׳ צְרָכִים; צׂרֶךְ־, ר׳ צָרְכֵי־ |
- לשון המקרא (יש לשכתב פירוש זה): דבר־מה שאי־אפשר בלעדיו, שהוא נחוץ, שמזדקקים לו.
- ”וַאֲנַחְנוּ נִכְרֹת עֵצִים מִן הַלְּבָנוֹן כְּכָל צָרְכֶּךָ וּנְבִיאֵם לְךָ רַפְסֹדוֹת עַל יָם יָפוֹ וְאַתָּה תַּעֲלֶה אֹתָם יְרוּשָׁלִָם.“ (דברי הימים ב׳ ב, פסוק טו)
- המים הם צורך בסיסי, ובלעדיהם אין קיום.
- כדי לרזות יש צורך במשטר של דיאטה.
- "כדי להגשים חלום אחד ישן / יש צורך במיליון חולמים / שלא עוצמים את עיניהם." (מקום בלב, מאת אהוד מנור)
- עברית חדשה הרגשה שיש דבר־מה שאי־אפשר בלעדיו; מניע לפעולה.
- בביקורו בפולין הוא חש צורך לבקר ברחוב שבו גרו סבו וסבתו.
המילה (כמו השורש) מופיעה פעם אחת במקרא.
 ערך בוויקיפדיה: צורך |
- לשון חז"ל (יש לשכתב פירוש זה): היתה לו סיבה לרצות, רצה וביקש דבר.
- ”למה פורש ובוכה מפני שצריך להשביעו למה פורשין ובוכין מפני שצרכו להשביעו ולמה צרכו להשביעו שכבר היה מעשה“ (תוספתא, מסכת יומא – פרק א, הלכה ח)
- במשפחתינו לא צורכים ממתקים מעבר למסיבות וחגים.
- נדיר בלשון חז"ל. השורש קיים פעם אחת במקרא.
ערך בוויקיפדיה: צורך