לדלג לתוכן

מותר

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
יש להוסיף לדף זה את הערך: מוּתָּר.

מוֹתָר

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מותר
הגייה* motar
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש י־ת־ר
דרך תצורה משקל מִקְטָל
נטיות ר׳ מוֹתָרוֹת וגם מוֹתָרִים; מוֹתַר־, מוֹתְרוֹת וגם מוֹתְרֵי־
  1. לשון המקרא יתרון, מעלה.
  2. לשון חז"ל שארית, עודף.
  3. לְמוֹתָר: בלתי נחוץ, לא הכרחי, אין צורך.
  4. עברית חדשה (ימאות) חבל אבטחה לחבל אחר אשר נמצא תחת מתח רב.

גיזרון

[עריכה]
  • מן י-ת-ר.
 4. האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970.

צירופים

[עריכה]

נגזרות

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

ניגודים

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]

תרגום

[עריכה]
   שארית
   בלתי נחוץ
   חבל נוסף לאבטחה


השורש יתר

השורש י־ת־ר הוא שורש מגזרת נפ"יו.

נטיות הפעלים

[עריכה]
י־ת־ר עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל
נִפְעַל נוֹתַר נוֹתָר יִוָּתֵר הִוָּתֵר לְהִוָּתֵר
הִפְעִיל הוֹתִיר מוֹתִיר יוֹתִיר הוֹתֵר לְהוֹתִיר
הֻפְעַל הוּתַר מוּתָר יוּתַר -אין- -אין-
פִּעֵל יִתֵּר מְיַתֵּר יְיַתֵּר יַתֵּר לְיַתֵּר
פֻּעַל יֻתַּר מְיֻתָּר יְיֻתַּר -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל נִתְיַתֵּר או נִתּוֹתַר מִתְיַתֵּר או מִתּוֹתֵר יִתְיַתֵּר או יִתּוֹתֵר הִתְיַתֵּר או הִתּוֹתֵר להִתְיַתֵּר או לְהִתּוֹתֵר

הערה

[עריכה]
  • חז"ל נהגו להטות שורש זה בבניין התפעל לפי שני דרכים:
  1. על פי דרך ייחודי לשורש זה בגזרת נפ"יו ובמשמעות של הישארות, לפי המקור: "היא אלא לרב הונא מאי והנשאר כדתניא דבי ר' ישמעאל שאם נשאר ומאי חטאת היא ארישא א"ל רב אחא בריה דרבא לרב אשי אלא מעתה גבי מנחה דכתיב והנותרת הכי נמי שאם ניתותר וכי תימא ה"נ" (תלמוד בבלי, סדר קודשים, מסכת מעילה, דף ח')
  2. על פי גזרת השלמים ובמשמעות של הוספה או של הפיכה למיותר, לפי המקור: "אין אויר מחיצות מייתרו וכו' דמלשון זה כמגמע דהחצר לא נתייתר דלא הוי גדול יותר מקויים וז"א דכיון דנפרז נתגדל אלא דהייתור אין אוסרו משום דאית בה דיורין כז ד"ה מרקאמר וכח ומעסיה" (תלמוד בבלי, סדר מועד, מסכת עירובין, דף י"ג)