נימה
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
נִימָה א[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | נימה |
| הגייה* | nima |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | |
| דרך תצורה | |
| נטיות | ר׳ נִימִים גם נִימוֹת; נִימַת־, ר׳ נִימֵי־ גם נִימוֹת־ |
- לשון חז"ל חוּט.
- "נימא לנימא מצטרפת לבגד גדול" (בבא בתרא, דף ט, ע' ב)
- לשון חז"ל שַׂעֲרָה.
- "המוציא שתי נימין מזנב הסוס או מזנב הפרה…" (שבת, דף צ, ע' ב)
- לשון חז"ל מֵיתָר בִּכְלִי נְגִינָה.
- "כמה נימין היו בכנור שהיו הלויים מנגנים בו? אמר רבי יהודה, שבע נימין היו בו" (במדבר רבה, נשא, פ' טו, סימן יא)
- "נימת כנור שנפסקה קושרין אותה...." (תוספתא, סדר מועד, מסכת עירובין, פרק ח')
- ”אֶת-כָּל-רָזֵי לִבּוֹ הִגִּיד לוֹ/ וְכָל-הַנִּימִין יָדוֹ דוֹבְבָה...“ (אַחֲרֵי מוֹתִי, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
גיזרון[עריכה]
- לשון חז"ל, מיוונית: nema) νήμα) – חוט, דרך הארמית: נִימָא.
צירופים[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
תרגום[עריכה]
- אנגלית: thread
ראו גם[עריכה]
נִימָה ב[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | נימה |
| הגייה* | nima |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | |
| דרך תצורה | |
| נטיות | ר׳ נִימוֹת; נִימַת־, ר׳ נִימוֹת־ |
- אופן הביטוי, ניסוח הדברים, רמיזה המשתמעת מכלל הדברים;
- לפי כללי האתיקה של לשכת עוה"ד, חל איסור על עו"ד להתנסח בנימת איומים.
- סגנון ביטוי, טון דיבור, גּוֹן הקול, צליל הדיבור ועוצמתו.
- דבריך הבוטים בעלי נימה צורמת לאוזניי.
גיזרון[עריכה]
סעיף זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהשלים אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
מילים נרדפות[עריכה]
תרגום[עריכה]
- אנגלית: tone
ראו גם[עריכה]
נִימָה ג[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | נימה |
| הגייה* | nima |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | |
| דרך תצורה | |
| נטיות | ר׳ נִימוֹת; נִימַת־, ר׳ נִימוֹת־ |
- כינוי לעלוקה.
- ”הבולע נימא של מים מותר להחם לו חמין בשבת“ (בבלי, מסכת עבודה זרה – דף יב, עמוד ב).
גיזרון[עריכה]
- פרשני התלמוד פירשו "נימא" (/נימה) במובן של עלוקה, על פי ההקשר. ראו רש"י שם: "נימא - היא עלוקה". והגיזרון לא הוברר; אולי על שם דמיונה לחוט[1].